תחום הגרפולוגיה המשפטית, אבחון וזיהוי זיופים, בדיקת אותנטיות של מסמכים וחתימות, תמיד ריתק אנשים רבים. יש בתחום המסקרן והמעניין הזה שילוב של כמה דיסיפלינות – הפסיכולוגיה, הגרפולוגיה, המשפטים, החקירות והטכנולוגיה. אם פעם הספיקה מומחיות בתחום אחד – הגרפולוגיה, הרי שכיום ללא ידע מבוסס ועדכני בשאר התחומים, עלול איש המקצוע לטעות מאד בהערכות שלו את המצב שלפניו.
הזמינות הגבוהה של האמצעים הטכנולוגיים המתקדמים בשנים האחרונות, שינתה את פני התחום וקראה להתמחויות והתמקצעויות נוספות מעבר לגרפולוגיה.
כיום, כאמור, גרפולוג משפטי אשר משתמש רק בטכנולוגיות המסורתיות של זכוכית מגדלת ובחינה בתאורה חזקה, עלול לאבחן לא נכון את המקרה עליו הוא נדרש לחוות את דעתו.
אפשרויות זיוף
והנה מספר דוגמאות להמחשה:
בעבר הלא רחוק, כאשר זייפן ביקש לחקור חתימה של אדם אחר, הוא יכול היה לבצע זאת במספר שיטות ידועות:
1. חיקוי הצורה הכללית של החתימה כפי שהמזייף תפס אותה – דבר שבדרך כלל גרם לכך שהצורה של החתימה יצאה שונה למדי מהמודל המחוקה, וכך קל היה לזהות את הזיוף שבה.
2. אפשרות נוספת – דרך שימוש בשולחן אור, או העתקה דרך הדבקה על חלון מואר, כך שהחתימה משתקפת דרך הדף, ואז לעבור בזהירות על מסלול החתימה אותה רוצים לזייף בצורה שתהיה כמעט אחת לאחת. זיהוי הזיוף מסוג זה על ידי הגרפולוג הוא דרך האבחנה כי הקו המרכיב את החתימה החדשה שנוצרה, המזוייפת, הוא קו רועד מעט, לא יציב, עם שבירות לפעמים, איטי יותר ולא ספונטני. עיקרון זה של ירידה ברמת הכתב הוא עיקרון ותיק ומוכר בזיהוי זיופים.
גרפולוגים משפטיים ותיקים מכירים היטב את השיטות הללו. עם זאת, כיום, לרשות הזייפנים עומדת הטכניקה הפשוטה והזמינה של "העתק-הדבק" (copy-paste). כלומר, הזייפן יכול לסרוק חתימה של האדם אותה הוא מעוניין לזייף, מתוך מסמך שאינו שנוי במחלוקת, לערוך את המסמך, להעתיק ולחתוך את החתימה, ואז להדביק אותה לתוך המסמך החדש המזוייף.
זיוף שכזה ניתן לגלות כמעט אך ורק כאשר רואים את המסמך המקורי השנוי במחלוקת, ורק אז מבחינים כי זו הדבקה, גם מכיון שאין את צבע העט, וגם מכיוון שחסר הלחץ של כלי הכתיבה כפי שאמור להיות במקור.
אנקדוטה – לא פעם מתפתה הזייפן להשתמש שוב ושוב באותה חתימה שברשותו, אותה העתיק, ולהדביק אותה על מסמכים שונים. בעצם עשותו כך הוא מקל מאד על הגרפולוג המאבחן זיופים, כיוון שאדם לא מסוגל בשום אופן לייצר אותה החתימה בדיוק יותר מפעם אחת.
הגדלת הכתב
דוגמא נוספת – בעבר, הכלים אשר עמדו לרשות הגרפולוג המשפטי כאשר רצה להגדיל את הכתב אותו הוא בוחן, היו זכוכיות מגדלת.
לא מעט גרפולוגים משתמשים עד היום בציור או צילום של זכוכית מגדלת בלוגו שלהם או באתר האינטרנט כהמחשה.
זכוכיות מגדלת נפוצות בחנויות מגדילות עד פי 5. בחנויות מיוחדות אפשר למצוא גם זכוכיות שמגדילות עד פי 10. אך לא תמיד זה מספיק!
לפעמים, כאשר מבקשים לראות את הרכב קו הכתיבה, ומבקשים לפענח תזוזות זעירות ולא מודעות אשר מבצע הכותב המזייף, נדרשת הגדלה משמעותית הרבה יותר.
כיום -יכולת אבחון גבוהה
כיום, דרך תוכנת עריכת תמונות נפוצה שלכל אחד מאיתנו יש במסגרת חבילת ה"אופיס" (Office) שלו במחשב, אפשר להגדיל פי מאות אחוזים את הכתב הנבחן.
פשוט סורקים באיכות גבוהה, מגדילים ומגדילים ללא הגבלה – עד אשר רואים את מה שצריך. לפעמים מדובר אפילו על האופן שבו סופגים סיבי הנייר את הדיו, למשל.
יכולת אבחון גבוהה שכזו מקשה מאד על הזייפנים לבצע את מלאכתם מבלי להיתפס.
כך יוצא, באופן מעניין מבחינות רבות, שיחד עם היכולות להשתמש בטכנולוגיה זמינה בכדי לזייף טוב יותר, הרי שאותה זמינות משרתת בד בבד גם את איש המקצוע, הגרפולוג המשפטי, ומסייעת גם למצוא את העקבות החדשים והזעירים ביותר, אשר השאירו אחריהם המזייפים.
שלמה ברוק בגוגל פלוס
