לעתים בני הזוג המתגרשים אינם בוחלים בשום צעד אשר ישרת את מטרתם. אחד מנושאי המאבק הוא שאלת משמורת הילדים, המהווה נושא טעון אשר מתגלגל במהרה להשמצות קשות ופרועות.
אצל ילד החווה סכסוך גירושין, מתפתח קונפליקט נאמנויות, בו עליו לבחור בין אחד משני הוריו. ילד העומד במרכזו של סכסוך כזה עלול להימצא בסיכון פסיכולוגי.
גם לאחר שנקבעים המשמורת והסדרי הראיה, עדין קשה להורה המשמורן לתת את "ברכת הדרך" ולדאוג לקשר בין הילד לבין ההורה השני בגלל כל מיני סיבות, רובן לא מטעמי טובת הילד, אלא מכיון שההורה המשמורן רואה את עצמו עדיין נאבק בבן הזוג, לא סולח ולא מתקדם.
לאחרונה, בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע דחה תביעה נזיקית שהגיש אב כנגד אשתו לשעבר, אשר מונעת ומחבלת בהסדרי ראיה שנקבעו בינו לבן בתם הקטינה ובכך גם מפרה החלטה שיפוטית.
ביהמ"ש אף חייב את האב לשלם הוצאות לאם בגין דחיית התביעה.
במסגרת ההליכים המשפטיים הוענקה המשמורת לאם, ומסוף שנת 2011 האב לא התראה עם בתו.
לצדדים 3 בנים נוספים, בגירים אשר מתגוררים עם האב ועובדים בעסק המשפחתי שבבעלותו.
טענות האב התובע
האם מחבלת בקשר של הבת עם האב ועם אחיה, מסיתה אותה נגדם ומשתמשת בקטינה ככלי מאבק נגד האב תוך העלאת טענות שקריות נגדו, למשל שהוא שיכור וכי אחיה עלולים לפגוע מינית בקטינה. מעשי האם מסבים לאב כאב וסבל וגורמים לכך שהקטינה מסרבת לקיים קשר עם אביה.
הנזקים הנתבעים הם עלויות טיפולים פסיכולוגיים עתידיים לקטינה, פיצוי בגין אי מימוש זכות ההורות של התובע, מניעת קשר בין התובע לקטינה, פגיעה בכבוד התובע, כאב וסבל עלויות ההתמודדות עם הפרת הסדרי הראיה, תשלומים למומחה בזבוז שעות עבודה ושכ"ט עו"ד.
טענות האם הנתבעת
גם לפני סכסוך הגירושין וגם לאחריו, התייחס אליה האב בצורה מחפירה ומשפילה, והסית את שאר ילדיהם הבגירים נגדה. עוד נטען, כי האב אינו יוצר קשר עם בתו מעבר למועדי הסדרי הראיה, אינו מעוניין להתראות עימה ולא דואג לה. בנוסף האב חוקר את הילדה ולעיתים היא חוזרת כעוסה מהמפגשים ולכן מסרבת לקיומם בעצמה.
בית המשפט פסק: אין למהר ולפנות לדיני הנזיקין
לדעת בית המשפט, במקרים של הפרת הסדרי ראיה, אין למהר ולפנות לדיני הנזיקין כאשר ישנם פתרונות במסגרת דיני משפחה, למשל – העברת המשמורת או הפעלת הסנקציות (בדמות קנס או מאסר) במסגרת הפקודה לביזיון בית המשפט.
יחד עם זאת, במקרה הספציפי הזה, בית המשפט בחן את התביעה על פי העוולות הנזיקיות וקבע שטענות האב לפיהן האם מסיתה את הבת לא הוכחו, וכי לשני ההורים יש תרומה לקשיים שנוצרו. על כן, נקבע כי פסיקת פיצוי תחריף את המצב בכך שהיא עלולה לפגוע בקשרים המשפחתיים שממילא הם לא במיטבם.
המגמה לאחרונה: לא לאפשר "מסלול אוטומטי" של בחינת התביעות הנזיקיות
לאחרונה אנו עדים לדחייה של יותר ויותר תביעות נזיקיות שמוגשות בין בני זוג לביהמ"ש לענייני משפחה, וזאת בשל צמצום מדיניות שיפוטית בכל הקשור לתביעות נזיקיות מכוח העוולות הכלליות.
יחד עם זאת, ביהמ"ש מסייג וקובע, כי אין לחסום תביעות נזיקיות במרחב המשפחתי כאשר האינטרס הציבורי חובר לאינטרס הפרטי במטרה למגר תופעות שאין מקום להגן עליהן, כדוגמת מקרים של אלימות בתוך המשפחה.
לסיום
סוגית הפרת הסדרי ראיה הינה תופעה כאובה והשלכותיה הרסניות על נפשם של הילדים.
ניתוק הקשר בין ילד להורה מכונה תסמונת הניכור ההורי בה ילד מתנכר לאחד מהוריו, כאשר אין צידוק לכך, ועל רקע של גירושי הוריו.
במקרים רבים מדובר בהסתה פרועה מצד ההורה המשמורן כנגד ההורה שאינו משמורן, ובחלק מהמקרים יש אשם תורם גם לצד השני ועל כן יש לבחון כל מקרה לגופו.
אין צורך להירתע מהגשת תביעה נזיקית, אך יחד עם זאת יש לזכור שהצלחת התביעה תלויה בטענות וברמת ההוכחה הנדרשת, הנסיונות שנעשו לפני הגשת התביעה כדי לחדש את הקשר ולבסוף גישת השופט היושב בדין.
* הכותבת הינה עו"ד ומגשרת לענייני משפחה וירושה
