דיון בזכויות עובדים שלקו בליבם במהלך עבודתם, כאשר עבדו בתנאים של לחץ וחרדה, רלוונטי ביותר לאורו של פסק הדין שניתן לאחרונה בעניינו של קופלר, אשר הגיש תביעה נגד המעסיק לפיצוי כספי בגין התקף לב בו לקה.
חוק הביטוח הלאומי מכיר בזכויותיהם של עובדים אשר חלו במהלך עבודתם במחלות שונות, בין השאר, הוכרו מחלות לבביות ומחלת "הסכרת" כמחלות מקצוע, אשר, בהתקיים התנאים המתאימים, יזכו את העובד בהכרה כמי שנפגע "בתאונת עבודה" ופועל יוצא מכך בתקבולים כספיים.
יש לזכור, כי לא כל עובד אשר לקה בליבו ו/או התפתחה בגופו מחלה "הסכרת" יוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כנפגע עבודה, אולם עובדים רבים נדרשים או נאלצים לעבודת בתנאי עבודה אשר עלולים להזיק לבריאותם. אלה, ייתכן שיוכרו כנפגעי עבודה.
לדוגמא: עובד אשר לקה בליבו לאחר ויכוח תקיף וקולני עם מעסיקו הוכר כנפגע עבודה ועל כן זכאי לזכויות כספיות דוגמת דמי פגיעה ואף קצבת נכות.
עבודה בתנאי לחץ, חשש וחרדה
מרבית העובדים עובדים תחת לחץ מצד גורמים שונים כגון מעסיקים, לקוחות, לוחות הזמנים להם הם נדרשים וכו'. משכך, לא כל לחץ רגיל בעבודה יוכר כסיבה הישירה למחלה בה חלה העובד, וכדי שתביעת העובד תתקבל, עליו להוכיח לחץ חריג בו היה נתון אשר בעקבותיו חלה.
אחת הדוגמאות למצב שכזה, היא עבודה בתנאי חשש וחרדה יומיומיים אשר הובילו לתחלואה של עובד, כגון: עבודה בסיכון בטחוני או בטיחותי, עבודה בה העובד מצוי תחת איומים, עבודה בה נחשף העובד לאירועים פליליים (למשל עובד דואר אשר סניף הדואר בו עובד נשדד מספר רב של פעמים).
ראיון וידאו: עו"ד אלדד אוחיון על מחלה במקום העבודה- כיצד יודעים אם לוקים ב"מחלת מקצוע" ?
עובד אשר נדרש לבצע עבירות פליליות במהלך עבודתו
מה דינו של עובד אשר חלה בליבו כתוצאה מחשש וחרדה אשר ליוו את עבודתו עת נדרש לבצע עבירות פליליות בשביל מעסיקתו?
בת"א 6784-09-11 קופלר נ' comversr ltd דן לאחרונה בית המשפט המחוזי בתביעה שהגיש עובד כנגד מעסיקתו לפיצוי כספי בגין התקף לב בו לקה (וכן בשל מחלת "הסכרת" בה לקה). זאת, משום שבמהלך עבודתו ולשם עבודתו ביצע עבירות פליליות - בלדרות של כספי שוחד ללקוחות החברה בחו"ל.
בדונו בשאלת הקשר הסיבתי בין ביצוע העבירות הפליליות לבין המחלות בהן חלה העובד, קבע בית המשפט, כי: "פעילות של בלדרות כספי שוחד היא פעילות לא חוקית רבת מתח, שבתנאים מסוימים, עלולה לתרום להתעוררות התהליך ולהוביל לאוטם שריר הלב ("התקף לב")". לפיכך, בית המשפט קבע, כי קיים קשר סיבתי בין פעולותיו של העובד לבין האירוע, לאמור: תשלומי השוחד היוו גורם משמעותי להתקף הלב בו לקה העובד.
בדומה, ביהמ"ש קבע כי, העבודה אותה נדרש לבצע העובד יצרה לחץ בלתי סביר וחריג ("דחק נפשי"), אשר תרמה תרומה משמעותית למחלת "הסכרת" בה לקה העובד.
התביעה נדחתה
יחד עם זאת, בסופו של יום, בית המשפט דחה את תביעתו של העובד. זאת, בשל העובדה, כי מחלתו נגרמה כתוצאה מביצוע עבירות פליליות חמורות, אשר בגינן זכה בתגמול כספי גבוה, כמו גם העובדה, כי חלק מכספי השוחד הועברו לחברות אשר בבעלותו.
בית המשפט סבר כי מבחינה מוסרית, כי אין זה ראוי לפצות אדם אשר התנהגותו נגועה בפליליות בדרגה גבוהה ואשר עשה כן למען בצע כסף, במודעות מלאה וברצון למרות שיכול היה לסרב לעשות כן.
סוף דבר
ניתן אם כן לסכם ולומר, כי עובד אשר נדרש לעבוד תחת תנאי לחץ, חרדה וחשש יומיומיים בעקבותיהם חלה במחלה אשר לחץ הינו גורם משמעותי לה (כאמור, אירוע לבבי, סכרת וגם לחץ דם, פוסט-טראומה, בעיות שינה ועוד), ייתכן שיוכר כנפגע בעבודה באופן שיזכה אותו בזכויות כספיות, הן מהמוסד לביטוח לאומי וייתכן שאף מאת המעביד.
אולם, אם העובד בצע עבודה בלתי חוקית חמורה בגינה לקה במחלה והמשיך בעבודתו ולא סירב לבצעה, תביעתו תדחה בשל החומרה המוסרית במעשיו ופגיעתה בחברה הישראלית.
