לא אחת חברה ישראלית מתקשרת ביחסים עסקיים עם חברה זרה. כבר בימים קדומים, חצו לפעמים יחסי מסחר את גבולות המדינות, והדבר נעשה קל ונוח יותר, בעידן המכונה "הכפר הגלובאלי" והאינטרנט.
אך מה קורה כשהחברה הזרה לא משלמת, או לא מקיימת חובה אחרת שלה, כגון אספקת סחורה תמורת תשלום? במצב רגיל, בעלי החברה הישראלית היו משגרים לה מכתב דרישה, ובמידה שהדבר לא עוזר – מגישים נגדה תביעה.
אלא שהעובדה שמדובר בצד זר, נוטה להרתיע את בעלת החוב הישראלית, וגורם לה לחשוב כאילו "אין מה לעשות", כשהיא איננה מעוניינת לשכור עו"ד זר ולנהל הליכים יקרים במדינה בה יושבת החברה הזרה. אך אין זה בהכרח המצב.
יתרונות לניהול הליך בישראל
במקרים רבים, דווקא ניתן לנהל הליך מול חברה זרה – בישראל. היתרונות שבכך, מצד החברה הישראלית, רבים; המשמעות היא ניהול הליך "במגרש הביתי", בעוד שהצד שכנגד צריך לנהל הליכים "מעבר לים", שמשמעם, קרוב לוודאי, הוצאות גדולות (למשל מכיון שיש להעסיק עו"ד מקומי במיוחד לצורך הליך זה ולשלוח עדים להעיד במדינה זרה, על כל המשתמע מכך).
מתי ניתן יהיה לנהל את ההליך בישראל?
מתי עשוי לקרות מהלך כזה? באופן כללי, כשישנו קשר למדינת ישראל. קשר כזה ניתן לבסס, בין היתר, באחת או יותר מהדרכים שלהלן (בחלקן תידרש בקשה מיוחדת, שנקראת בקשה להיתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט, ואישור בית המשפט לכך);
• לחברה הזרה משרד גם בישראל – אז ניתן להגיש עותק מכתב התביעה לכתובת זו.
• לחברה הזרה מורשה בניהול עסקים בישראל – כנ"ל.
• לחברה הזרה מורשה לקבלת כתבי בי-דין (לרבות עורך דין) בישראל – ניתן, באופן עקרוני, להגיש עותק מכתב התביעה לכתובת זו.
בנקודה זו, נדרש שלעורך הדין יפוי כוח כללי לקבלת כתבי טענות, או יפוי כוח ספציפי שמאפשר לו לקבל את כתב התביעה (אך זאת נדע רק לאחר פניה לאותו עורך דין).
• נושא התובענה הוא מקרקעין שנמצאים בתחום מדינת ישראל.
• תביעה בגין הפרת חוזה, כשההפרה ארעה בתחום המדינה – הדבר עשוי להקים סמכות שיפוט לטובת בית המשפט בישראל.
יצוין שלעתים עולה שאלה של פרשנות משפטית – מה היא הפרה בתחום המדינה? אם הפרה היא אי תשלום סכום כסף לחשבון בנק בישראל, איפה תיחשב ההפרה? באי תשלום באמצעות חשבון הבנק הזר? או באי קבלת הכסף בחשבון הבנק המקומי של החברה הישראלית?
שאלה זו תיבדק, ככל הנראה, בנסיבות המקרה הספציפי.
• תובענה בגין מעשה או מחדל שנעשה בתחום המדינה – גם כאן עשוי הדבר להקים סמכות שיפוט לטובת בית המשפט בישראל.
גם כאן, יכולה להתעורר שאלה – למה הכוונה "בתחום המדינה?"
• על החוזה חלים כללי מדינת ישראל – על נקודה זו תובא הרחבה להלן.
צדדים לחוזה יכולים להחליט, כי דין מדינה מסוימת יחולו (אף באופן בלעדי, אקסקלוסיבי) על החוזה, וכן גם להקנות למדינה מסוימת סמכות שיפוט בלעדית.
המשמעות היא, שהצדדים מסכימים מראש לכך שהליך משפטי, ככל שיידרש, יתדיין במדינה מסוימת (למשל – ישראל), ושהדין לפיו ידון המקרה יהיה דין מסוים (למשל – דיני מדינת ישראל). בית המשפט אמור ונוטה לכבד הסכמה זו של הצדדים.
יש לציין, כי הדבר מומלץ מאד לחברה שבתחום עסקה יתנהל ההליך; נניח חברה ישראלית המנהלת מו"מ עם חברה זרה. ברור שהחברה הישראלית תעדיף כי במקרה שבו יגיעו הצדדים לבית המשפט, יקרה זה בבית משפט בישראל, תחת הדין הישראלי.
סעיף שיפוט
על כן, בניסוח חוזה מול חברה זרה, מומלץ להכניס סעיף שיפוט שכזה (יש לזכור שהסכמה לסעיף כזה, כמו לשאר תנאי ההסכם, תלויה בהסכמת הצדדים. לא מן הנמנע שחברה זרה תתנגד לסעיף שיפוט שכזה, שכן הוא עשוי לפעול לרעתה, ככל שיידרש הליך שכזה).
יוזכר, כי קביעה חוזית שההליך ידון בישראל אין משמעה שהדין יהיה ישראלי, ולהפך. לכן, הסעיף המוצע צריך לכלול התייחסות לשני העניינים, כלומר שהדין שיחול יהיה דין ישראל, ושבית המשפט המוסמך יהיה הישראלי (רצוי באזור השיפוט הנוח לחברה הישראלית).
בנוסף יוזכר, כי סעיף שיפוט לטובת בית המשפט והדין הישראלי מעניק יתרונות נוספים לחברה הישראלית, למשל התרעת חברה זרה מהפרת חוזה כשהיא יודעת שההליך עשוי להתנהל במדינה זרה, וכן סעיף שכזה עשוי להביא להכרעה מצד בית המשפט כי יש לנהל את ההליך בישראל.
מאידך, כמובן, ניהול הליך בישראל – אמור לעבוד לטובתה של החברה הישראלית; לא רק שהליך כזה אמור להיות זול יותר מאשר אם תנהל אותו חברה ישראלית בחו"ל, אלא שככל שלחברה הזרה יש נכסים בישראל (כגון חשבון בנק וסכומי כסף שמגיעים מגורמים אחרים עימם נמצאת החברה הזרה בקשר), ניתן לנסות להטיל על נכסים אלו עיקול זמני, ולזכות ב"הישג אסטרטגי" של עיקול סכומי כסף כבר בתחילת ההליך.
ועוד: לאור הנ"ל, החברה הזרה תערוך כנראה שיקולי עלות – תועלת (שלא אחת עושים צדדים להליך), תוך הבנה שעלות ניהול ההליך עלולה להיות יקרה מהרגיל.
הדבר עשוי לדחוף את החברה הזרה יותר בקלות לכיוון הפשרה וביצוע החוזה, מתוך הבנה שהדבר עדיף על ניהול הליך במדינה זרה.
*עו"ד גיא הרשקוביץ הינו בעלים ומייסד של משרד עורכי דין הרשקוביץ ושות'.
**אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד. האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושאים. בכל מקרה ספציפי מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מקיף מעורך דין העוסק בתחום.
