הסטודנט שהשתתף בקורס "דיני נזיקין" ב"מרכז הבינתחומי" בהרצליה ואיגד את הרצאותיו של ד"ר אסף יעקב בספר, לא שיער כי מעשיו יהוו תשתית לפרשה רבת חשיבות (ע"א 8117/03 איתן ענבר נ' ד"ר אסף יעקב) שהמאורעות הקשורים בה מהווים (בין היתר, לצד גורמים רבים נוספים) רקע לחקיקת אחד החוקים המרכזיים בתחום הקניין הרוחני בישראל: חוק זכויות יוצרים.
חוק זכויות יוצרים, שנכנס לתוקף בישראל רק בשנת 2008, עוסק בהסדרים הנוגעים לשימוש ביצירות קניין רוחני
הפרשה שהבהירה את כללי המשחק
חוק זכויות יוצרים, שנכנס לתוקף בישראל רק בשנת 2008, עוסק בהסדרים הנוגעים לשימוש ביצירות קניין רוחני. עד חקיקת החוק, הוסדר התחום באמצעות פקודה מנדטורית, שאף שימשה את השופטים שדנו בתביעתו של ד"ר אסף יעקב נגד הסטודנט ונגד הוצאת הספרים. התביעה נסובה על שימוש פסול בתוכן הרצאותיו, המהוות לשיטתו יצירה מוגנת שלו.
התביעה שהתקבלה והדיון הממושך בתביעה, על מלוא מורכבויותיו, לצד פסק הדין המרכזי והמקיף שניתן בפרשה (ע"א 8117/03), סללו - לצד גורמים נוספים - את הדרך לחקיקת חוק זכויות יוצרים.
חוק זכויות יוצרים נועד לשרת מטרה כפולה: מחד, להגן על היוצרים ועל זכויותיהם ביצירה; ובמקביל, מאידך, להגן על זכות הציבור לגישה לידע
במה עוסק חוק זכויות יוצרים?
חוק זכויות יוצרים נועד לשרת מטרה כפולה: מחד, להגן על היוצרים ועל זכויותיהם ביצירה; ובמקביל, מאידך, להגן על זכות הציבור לגישה לידע. כדי ליישם בין האינטרסים המתנגשים הללו, חתרו מחוקקי החוק לאפשר שימוש הוגן ביצירה לרווחת הכלל, תוך הגנה על זכויות היוצרים.
לשם כך, קובע החוק בין היתר כי יש יצירות הראויות להגנה; מגדיר מהן היצירות; קובע מהן ההגנות; כיצד ניתן להוכיח בעלות על יצירה; כיצד ניתן לעשות שימוש הוגן ביצירה; ומה הדין כשנעשה שימוש בלתי הוגן, הפוגע בקניין הרוחני של היוצר.
יצירה עשויה להיות הרצאה, סרטון, סרט, תוכנית טלוויזיה, ציור, לחן מוסיקלי, הקלטה קולית, תוכנת מחשב ועוד
מה קובע חוק זכויות יוצרים? מהן היצירות הנחשבות "מוגנות"?
כל יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה מוסיקלית וכו', העונה על מספר תנאים: מקוריות, עצמאות וקיבוע. יצירה עשויה להיות הרצאה, סרטון, סרט, תוכנית טלוויזיה, ציור, לחן מוסיקלי, הקלטה קולית, תוכנת מחשב ועוד. מי שרוצה להיות בעלים של היצירה, כלומר להיות בעל זכות קניינית ביצירה, חייב להוכיח את התנאים האלה.
השימוש ביצירה מותר רק לבעל הזכות. כלומר, רק בעל הזכות ביצירה (זכות יוצרים) מורשה לעשות ביצירה שימוש
מה המשמעות של הכרה ביצירה כיצירה מוגנת? מדוע חשוב להוכיח את התנאים המצטברים האלה?
חוק זכויות יוצרים רואה ביצירות מוגנות קניין. כמו כל קניין, גם ביצירה שהיא קניין מוגן, יש לבעלי הקניין זכויות בקניין.
עצם הענקת בעלות קניינית ליוצר על יצירה גוררת שלוש השלכות מרכזיות.
1. השימוש ביצירה מותר רק לבעל הזכות. כלומר, רק בעל הזכות ביצירה (זכות יוצרים) מורשה לעשות ביצירה שימוש.
2. מתן זכות שימוש. השימוש ביצירה על ידי אחר יכול להינתן על ידי בעל היצירה או באופן אחר שנקבע בחוק, מתוך שאיפה להעניק לציבור הרחב את הזכות לשימוש הוגן ביצירות.
3. השלכות שימוש בלתי הוגן ביצירה. לרוב, הכוונה היא להפרת זכויות יוצרים, המעמידה לבעל זכות הקניין ביצירה את הזכות להגיש תביעה נגד מפר הזכות ולקבל פיצוי כלשהו, אם יוכיח כי זכותו הופרה וכי נעשה בקניינו שימוש שלא ברשות. בהקשר זה, ל-3 התנאים - מקוריות, עצמאות, קיבוע - יש חשיבות רבה.
דרישת המקוריות היא דרישה מרכזית וחשובה ביותר: תובע, הדורש פיצוי בגין הפרת זכויות יוצרים, יקבל פיצוי רק אם יוכיח את דרישת המקוריות
איזו יצירה נחשבת יצירה מקורית לעניין חוק זכויות יוצרים?
יצירה מקורית היא יצירה שלא דובר בה כבר, שלא נעשה בה שימוש, שנוצרה יש מאין ולא היתה קיימת בעבר.
חשוב לציין כי דרישת המקוריות היא דרישה מרכזית וחשובה ביותר: תובע, הדורש פיצוי בגין הפרת זכויות יוצרים, יקבל פיצוי רק אם יוכיח את דרישת המקוריות.
הכרחי להוכיח את דרישת העצמאות גם ע"י הבהרה כי ביצירת היצירה הושקעה מחשבה אישית. יוצר היצירה נדרש ליצירתיות ולא "להעתיק" או "לשאול" את היצירה
מהי יצירה עצמאית לעניין חוק זכויות יוצרים?
הכרחי להוכיח את דרישת העצמאות גם ע"י הבהרה כי ביצירת היצירה הושקעה מחשבה אישית. יוצר היצירה נדרש ליצירתיות ולא "להעתיק" או "לשאול" את היצירה.
לרוב, ליצירה מקורית ועצמאית יש סדר מסוים, מעין חתימה אישית של היוצר, המייחדת את היצירה. כך, למשל: מרצה המכין מצגת, העוסקת בידע קיים. המרצה אמנם לא יצר את הידע יש מאין, אבל ההרצאה שלו והמצגת שלו, הן היצירה המוגנת. כלומר: המרצה ליקט, אסף והציג את החומר באופן ייחודי לו. כל אלה הופכים את ההרצאה ליצירה מוגנת. כאשר ניתן ביטוי אישי ליצירה, הרי שעצמאות היצירה מתבססת. כלומר, אופן הצגת החומר במצגת הוא היצירה המוגנת, ולא תכני המצגת הגולמיים.
כל יוצר שמתחיל לחבר לחן, לכתוב סיפור, לשרבט תרשים וכו', טוב יעשה אם ינקוט פעולה אקטיבית, שתהפוך את צבר המחשבות או החזון שלו למשהו מוחשי יותר, שניתן להגדיר ולקבע
כיצד מקבעים יצירה כדי להפוך אותה ליצירה מוגנת?
כאמור, התנאי השלישי להכרה ביצירה כיצירה מוגנת הוא תנאי הקיבוע. קשה מאוד לקבע יצירה ולסמן אותה כשייכת ליוצר. לכן, נדרשת פעולה אקטיבית, שתבטיח הגנה עתידית למקרה הצורך.
כל יוצר שמתחיל לחבר לחן, לכתוב סיפור, לשרבט תרשים וכו', טוב יעשה אם ינקוט פעולה אקטיבית, שתהפוך את צבר המחשבות או החזון שלו למשהו מוחשי יותר, שניתן להגדיר ולקבע.
אחת הדרכים היעילות ביותר לקבע יצירה היא הכנת טיוטות והפקדתן אצל עורך דין, העוסק בזכויות יוצרים. כך, למעשה, יוצרים ראיות בזמן אמת, המוכיחות כי יצירה מסוימת הופקדה אצל נאמן. כך, היצירה הופכת כבר בשלב זה לקניין הבלעדי של היוצר.
החוק מאפשר שימוש ביצירה, ובלבד שיהיה שימוש מורשה: מצב שבו היוצר, בעל הזכות, אפשר את השימוש ביצירה
כיצד מבטיח חוק זכויות יוצרים שימוש הוגן ביצירה, על אף הפיכת היצירות לקניין של יוצריהן?
חוק זכויות יוצרים אוסר כל שימוש בלתי מורשה ביצירה מוגנת.
עם זאת, החוק מאפשר שימוש ביצירה, ובלבד שיהיה שימוש מורשה: מצב שבו היוצר, בעל הזכות, אפשר את השימוש ביצירה. בנוסף, יש זכות לשימוש הוגן ביצירה: זכות המוענקת לכלל הציבור, לעשות שימוש הוגן ביצירה, לשם ביקורת, מחקר, דיווח ולמידה.
מי שכותב או עורך כתבה, מכין הרצאה, מפיק טקס, עורך מסיבה וכו' - חושף ברבים במהלך פעילותו יצירה כלשהי, ואינו רוצה להיתבע בגין הפרת זכויות יוצרים - צריך להעניק קרדיט לבעלי היצירה; לשלם להם
מה יכול לעשות אדם המשתמש ביצירה, כדי להבטיח שאינו פוגע בזכויות יוצרים?
יש מגוון פעולות נרחב שניתן לבצע, כדי למנוע ספק בנוגע לפגיעה בזכויות יוצרים.
כך, מי שכותב או עורך כתבה, מכין הרצאה, מפיק טקס, עורך מסיבה וכו' - חושף ברבים במהלך פעילותו יצירה כלשהי, ואינו רוצה להיתבע בגין הפרת זכויות יוצרים - צריך להעניק קרדיט לבעלי היצירה; לשלם להם; לציין מראש כי השימוש נעשה בתום לב, ללא כוונה להפר זכויות, ולבקש עדכון במקרה שזכויות נפגעו כתוצאה מהפרסום. כל הפעולות האלה ופעולות נוספות עשויות למנוע תביעה, או להפחית את סכום הפיצוי שייפסק, במקרה שהתביעה תתקבל.
לכל יוצר יש זכות מוסרית בסיסית, שיציגו את יצירתו באופן שבו הוא שואף, מבלי שיטילו בה פגמים, יפרשו אותה בצורה מעוותת וכו'
כיצד יכול לפעול יוצר, החושש כי זכויות היוצרים שלו הופרו וכי נעשה שימוש בלתי מורשה ביצירתו המוגנת?
במצב כזה, יש למהר לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין, המתמחה בקניין רוחני ובזכויות יוצרים בפרט. זהו תחום משפטי מורכב וחשוב.
פעמים רבות, מעבר לפן הכלכלי-מסחרי, פגיעה בזכויות יוצרים מהווה פגיעה רחבה יותר, אישית, רגשית ומקצועית. בעיני יוצרים רבים, היצירה היא ה"תינוק" שלהם ש"נחטף". גם יוצרים שאינם מרחיקים לכת עד כדי כך, מדברים על הפרת צו מוסרי ערכי.
לכל יוצר יש זכות מוסרית בסיסית, שיציגו את יצירתו באופן שבו הוא שואף, מבלי שיטילו בה פגמים, יפרשו אותה בצורה מעוותת וכו'. יש בכך מאפיינים של פגיעה במוניטין ובשם הטוב, לשון הרע, פגיעה בכבוד ובאוטונומיה. כל אלה, לצד פגיעה בקשר הרגשי החזק של היוצר ליצירה עצמה.
פרמטרים אלה, שהוזכרו לעיל, לצד העובדה שהמשמעות של קרדיט היא גם קבלת תשלום, בעד שימוש ביצירה שהופכת נכס קנייני סחיר, מהוות תשתית לרצון של יוצרים להגיש תביעה, בגין הפרת זכויות יוצרים, בנסיבות בהן התרחשה הפרה. במסגרת התביעה, יידרש התובע להוכיח כי היצירה מוגנת, כי התקיימו תנאי המקוריות, העצמאות והקיבוע, וכי נעשה ביצירה שימוש בלתי מורשה בידי הנתבע.
במקרה שהתובע יצליח להוכיח הפרת זכויות יוצרים, הוא יוכל לקבל פיצויים, בשיעור עד 100,000 שקלים, ללא הוכחת נזק, ובנוסף פיצויים ששיעורם תלוי בנזקים שגררה ההפרה המוכחת
מה יוכל לקבל היוצר, במקרה שתביעתו תתקבל?
במקרה שהתובע יצליח להוכיח הפרת זכויות יוצרים, הוא יוכל לקבל פיצויים, בשיעור עד 100,000 שקלים, ללא הוכחת נזק, ובנוסף פיצויים ששיעורם תלוי בנזקים שגררה ההפרה המוכחת. היקף הפיצויים תלוי בהיקף ההפרה ובהשלכותיה.
לסיכום: חוק זכויות יוצרים מקנה ליוצרים הגנה אפקטיבית על יצירותיהם, ומאפשר להם לזכות בפיצויים, אם נעשה שימוש בלתי מורשה ביצירותיהם.
* לירן ינקוביץ הוא עו"ד ומגשר, בעל משרד עורכי דין העוסק בדיני לשון הרע, הוצאת דיבה, הגנת הפרטיות והגנה על קניין רוחני בסקטור הפרטי והעסקי.
** סייעה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג, כתבת zap משפטי.
למציאת עורכי דין בתחום זכויות יוצרים באתר משפטי
עוד בנושא:
