בשבוע האחרון קיבלה ועדת השוויון בנטל בראשות ח"כ איילת שקד החלטה לאישור חוק השוויון בנטל. המטרה: להגדיל משמעותית את מספר החרדים שילבשו מדים וישרתו בשירות לאומי ובכך להשיב את ערכי השוויון לחברה הישראלית. ההחלטה התקבלה 65 שנה אחרי שניתן פטור לחרדים מגיוס לצה"ל ובדיוק שנתים אחרי שקבע בג"ץ (ברוב של 6 שופטים מול 3), כי חוק טל פוגע בזכות לשיוויון יתר על המידה ולפיכך אינו חוקתי.
לאחר דיונים סוערים בקואליציה התקבל החוק אשר מסמל אולי את אחד השסעים המרכזיים והעמוקים בתרבות הישראלית מאז קום המדינה.
חובת גיוס
החוק קובע חובת גיוס לבני הישיבות באופן של הגדלת מכסות הגיוס לבני הישיבה מדי שנה ואף מטיל סנקציות פליליות על המשתמטים מגיוס. מי שלא יתגייס לצה"ל ישלם את חובתו האזרחית, כך נקבע, בשירות אזרחי ובתרומה לקהילה בתחומים שונים.
בהנחה שהחוק יעבור את הקריאה השניה והשלישית המתוכננת לחודש הבא, על פניו אין חולק שעקרון השיוויון ניצח. הפטור המגזרי בוטל, ונקבע כי בני הישיבות יגוייסו לשירות צבאי או לאומי. לא עוד השתמטות מצה"ל בחסות לימודי תורה.
סנקציות פליליות
מצד החרדים, קמה זעקה גדולה, בעיקר בכל הנוגע להטלת הסנקציות הפליליות. ח"כ יעקב ליצמן אמר בהקשר זה כי: "ישראל היא המדינה היחידה בעולם שבה מי שלומד תורה מואשם בפלילים". ראוי היה לומר כי ישראל, כמו יתר המדינות המפותחות בעולם, מאשימות בפלילים כאשר החוק, אשר סנקציה פלילית לצידו, מופר. סע' 46 לחוק שירות בטחון כללי קובע, כי מי שלא מלא חובה המוטלת עליו בחוק צפוי לעונש שנתים מאסר. עבירת ההשתמטות מצה"ל על פי חוק זה קובעת עונש של עד 5 שנות מאסר. הנה כי כן, קביעת הסנקציות הפליליות בחוק השיוויון בנטל מקיימת את עקרון השיוויון.
דחיית גיוס - הבעייתיות בחוק
אז נכון, המבקרים מבקרים: ראשית, החוק יכנס לתוקפו רק ביוני 2017. עד אז תהיה לחרדים זכות לדחות את הגיוס ולקבל פטור בגיל 22. החל מיוני 2017 יחוייבו בני 21 ומעלה להתגייס לשם עמידה ביעד הגיוס בלבד שיקבע לאותה שנה. ומהם אותם יעדי הגיוס? החוק החדש נמנע מלקבוע יעדים אלו ולמעשה לכל ממשלה תהיה הסמכות לקבוע את היעד בשנה הרלוונטית. אין ספק שלאקונה זו תאפשר לממשלות הבאות לעקר את יישומו של החוק. זאת ועוד, החוק מאפשר למועמדים לגיוס לדחות את גיוסם עד הגיעם לגיל 24 . ולסיום, תקופת גיוסם של בני הישיבות תעמוד על 17 חודשים בלבד, כאשר חבריהם החילוניים משרתים שירות כמעט כפול.
האמנם זהו השוויון בנטל לו יחלנו? כנראה שלא, ועוד ארוכה הדרך.
הכרעת בג"ץ בעניין ביטול חוק טל
ואולם, ראוי לזכור כי ממשלות ישראל הקודמות נמנעו עד היום מלהכריע בנושא גיוס בני הישיבות. היה זה כתפוח אדמה לוהט שנזרק מיד ליד ופעם אחר פעם הגיע לפתחו של בית המשפט, אשר גם הוא נמנע מלהכיע, עד אותה הכרעת בג"ץ לפני כשנתיים לביטול חוק טל. הכרעה זו היכתה גלים ונחשבה לצעד נוסף באקטיביזם השיפוטי שנוקט בית המשפט העליון. כב' השופט אשר גרוניס טען (בדעת מיעוט) כי אין זה מתפקידו של בית המשפט העליון להכריע במחלוקת זו ויש להותיר נושא זה במרחב הציבורי. עוד הוסיף השופט גרוניס, כי ההתעסקות החוזרת ונשנית של בית המשפט בנושא גיוס החרדים, בלא שמושגת התקדמות ממשית כתוצאה ממעורבות שיפוטית אינה תורמת למעמדו של בית המשפט. ונדמה כי על כך אין חולק.
מנגד, הנשיאה היוצאת דאז, כב' השופטת בייניש השיבה, כי: "הביקורת השיפוטית אינה מוגבלת לתפיסה צרה של הדמוקרטיה כשלטון רוב בלבד, אלא משתרעת על תפיסת הדמוקרטיה כשלטון המגן על זכויות היסוד של האדם". עקרון השיוויון הינו נר לרגלי כבוד האדם המהווה זכות יסוד שיש להגן עליה כמעט בכל מחיר. ועוד הוסיפו שופטי הרוב בעניין זה, כי דווקא מעורבותו של בית המשפט היוותה במידה מסויימת קטליזטור לתהליכי החקיקה בכנסת.
אין חולק, כי בכוחו של בית המשפט ליצור נורמות, והוא עושה זאת מעת לעת. ואכן, שנתים אחרי שבית המשפט אמר את דברו וביטל את חוק טל, לאחר ישיבות רבות ואין סוף מחלוקות מבית, אנו מתוודעים להחלטה (בקריאה ראשונה בשלב זה) לקבלת חוק השוויון בנטל.
"חורים" בחוק
אז נכון שככל הנראה אין מדובר בשיוויון של ממש, ואין חולק כי בחוק ישנם לא מעט חורים ובנקל ניתן לטעון כי הוא רחוק מלהיות מה שהבטיחו שיהיה. אך הוא שריר וקיים ומהווה צעד אחד, קטן אך כזה שעשוי להיות משמעותי, בדרך לשינוי, בדרך לשיוויון.
החוק אמנם אושר בנוסח מרוכך בהרבה מכפי שציפו יוזמיו, אולם לראשונה הוא מכריע במלחמת התרבות בין החרדים לחילוניים סביב נושא הגיוס, וקובע במפורש חובת גיוס לבני הישיבות. יש לקוות, כי מדובר ביריית פתיחה מצד המחוקק אל היעד הנכסף.
* משרד עורכי דין גל-און קפל שמואלי
