אמש, 31.3.2014, נפל דבר במשפט הישראלי עת הורשע ראש ממשלה לשעבר בפרשת שוחד מהחמורות שידענו, פרשה הנודעת כפרשת "הולילנד", זאת על שם פרויקט הבניה האדיר המתנוסס בואכה ירושלים מדרך בגין.
פרשת הולילנד התנהלה במשך כשנתיים בבית משפט המחוזי בתל אביב בפני כב' השופט דוד רוזן והכרעת הדין האדירה המשתרעת על פני מאות עמודים, מגוללת את עלילות חלק מהנאשמים עת פעלו לקידום אותו פרויקט אדיר.
בסופו של יום הורשעו עשרה נאשמים וביניהם בעלי הקרקע עליו נבנה הפרויקט, ואולם, תיק זה קיבל את מקומו בפנתאון המשפט המקומי לא בשל אותם יזמים, אלא בשל ראש הממשלה לשעבר, מר אהוד אולמרט ומזכירתו הגב' שולה זקן.
יאמר כבר עתה, כי התיק נמצא בערכאה הראשונה, וכי לנאשמים שהורשעו יש זכות למיצוי הדין בהליכי ערעור.
מהי עבירת השוחד?
עבירת לקיחת השוחד מוגדרת בסעיף 290 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. הסעיף קובע, כי: "עובד הציבור הלוקח שוחד בעד עבודה הקשורה בתפקידו, - דינו מאסר עשר שנים". סעיף 293 לחוק העונשין מונה את הדרכים השונות בהן יכול להינתן שוחד לעובד הציבור. יודגש, כי שוחד ניתן רק לעובד ציבור, זאת כדי שהלה יפעיל את כוחו לטובת נותן השוחד.
פסיקת בית המשפט מקנה פרשנות מרחיבה למונח "עובד ציבור", ולראייה בדנ"פ 10987/08 מדינת ישראל נ' ברק כהן, פסק בית המשפט העליון, כי מאבטח מטעם חברת קבלן פרטית אשר נשכר על ידי משרד הפנים לאבטח את לכת מנהל האוכלוסין בירושלים נחשב כעובד ציבור לצורך עבירת השוחד המנויה בסעיף 290. לעניין הרכיב השני בעבירה, עניין טובת הנאה, נפסק בפסק הדין כי מדובר בכל פעולה שעושה עובד הציבור ויש לה קשר לתפקידו הציבורי.
ביהמ"ש: עבירה חמורה, אשר טמונה בה סכנה
בית המשפט, במסגרת פסיקה ענפה, מתייחס בחומרה לעבירות השוחד ומביע את סלידתו מן העבירה ואת הסכנה הטמונה בה בכך שהיא מובילה למצב שאמונו של הציבור והפרט ברשויות המנהל מתערער.
בבג"ץ 7074/93 סויסא נ' היועץ המשפט לממשלה אומר בית המשפט את הדברים הבאים: "נטילת שוחד, הפרת אמונים וביצוען של עבירות אחרות הקבועות בדיני העונשין, אשר יסוד של שחיתות (במובן הרחב) טבוע בהן, מסוכנות הן לחברה ולסדרי הממשל. הן מכרסמות בעבותות הקושרות אותנו כבני חברה אחת. הן מפרות את האמון של פרט בפרט ושל הפרט בשלטון. הן מעודדות זלזול ברשויות הציבור ובעובדי הציבור. הן מטפחות ציניות כלפי רשויות המנהל וכלפי הסדר החברתי הקיים. הן פוגמות באמון של הפרט בתפקודו של הכלל, ובכך מערערות את היציבות החברתית".
כמו כן, בע"פ מדינת ישראל נ' בן עטר:"מעשה השוחד, טומן בחובו סכנת השחתת מערכת המינהל הציבורי והסטתה לפעול שלא ע"פ קריטריונים ענייניים, שלא עפ"י הנורמות הראויות למינהל ציבורי תקין ושלא עפ"י החוק. מעשה השוחד משחית את מידות עובדי הציבור ופוגע ברקמה העדינה של מערכת היחסים בין הפרט ובין עובד הציבור...".
פסקי דין מרכזיים במדינת ישראל הם בעניינם של שר הפנים לשעבר מר אריה דרעי ושר הרווחה לשעבר מר שלמה בניזרי אשר הורשעו בעבירות של קבלת שוחד.
הן שר הפנים לשעבר אריה דרעי, והן שר הרווחה לשעבר שלמה בניזרי הורשעו בקבלת שוחד. בעניינו של דרעי, הוא הורשע במרץ 1999 בשורה של עבירות ובהן קבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים ובגינן נגזר עליו עונש מאסר של 3 שנים.
במקרה של שלמה בניזרי, הוא הורשע בקבלת שוחד בסך מיליוני שקלים. בניזרי ערער לבית המשפט העליון, אשר החמיר בעונשו וגזר עליו עונש מאסר של 4 שנים.
עדות עד המדינה בפרשת הולילנד
מפי הסנגורים נשמעה טענה לפיה לא ניתן להרשיע על סמך עדותו של עד המדינה אשר אינו אמין, ואולם, טענות התביעה היו כי עדותו מקבלת חיזוק ממקורות חיצוניים וכך קובע בית המשפט:
"במהלך המשפט הוחוור כי עיקרים בעדותו של עד המדינה, שהינם במידה רבה בסיס כתב האישום הוכחו כדבעי – בראיות עצמאיות שאינן קשורות דווקא לעדות עד המדינה – וחלקם מוסכמים על ב"כ הצדדים כדלהלן:
עד המדינה "תרם" לנאשם 6, באמצעות "יד שרה", מאות אלפי ₪.
עד המדינה מסר "עבודות" לנאשם 7 בשווי מאות אלפי ₪.
עד המדינה שילם חובו של נאשם 7 בסך מאות אלפי ₪ לבנק הפועלים, ומסר לאחיו של נאשם 7 סך 130 אלף ₪.
עד המדינה העביר לאחיו של נאשם 8 כחצי מיליון ₪.
עד המדינה העביר לנאשמת 9 לאורך השנים סכומים הנאמדים במאות אלפי ₪.
עד המדינה "תרם" לנאשם 11 באמצעות מוסדות "בית מלכה" מאות אלפי ₪.
נאשם 12 העביר לנאשם 5, באמצעות עד המדינה, כ-1.3 מיליון ₪.
עיקרים אלה הוכחו בבית-משפט בצורה מוחלטת.
אלה תומכים ומייצבים עדותו של עד המדינה בבית-המשפט. עדות עד המדינה הינה עדות בעייתית ביותר, המחייבת חיזוק משמעותי, אבל עדות בעלת משקל ותוקף."
יהיה קשה לתקוף את הכרעת הדין
ניתן ללמוד מהכרעת הדין, כי זו נשענת לא רק על ממצאי מהימנות של עד המדינה אלא על שילוב של ראיות חיצוניות אשר משתלבות עם עדותו.
דרך הכרעת הדין והעובדה כי כב' השופט דוד רוזן מבסס את הכרעת הדין על שילוב בין ממצאי מהימנות בדבריו של עד המדינה לבין שילוב ראיות חיצוניות התומכות בעדותו, מביאות למצב בו יקשה עד מאד לנאשמים לתקוף את הכרעת הדין במסגרת ערכאת הערעור.
הסדר הטיעון עם שולה זקן
ובנוסף לכל אלה, לקראת הכרעת הדין הודיעה הפרקליטות לבית המשפט כי הגיעה להסדר טיעון עם גב' שולה זקן (הנאשמת 9) כך שלכאורה, למרות העובדה שבית המשפט הכריע את הדין ללא מתן אפשרות לעדות מצידה של גב' זקן, עדיין קיימת ההודעה אודות הסדר טיעון לפיו מודה גב' זקן בכתב אישום מתוקן.
הודאתה של גב' זקן בעצם מגיעה למעלה מן הצורך במקרה זה, שכן בית המשפט סבר שאין צורך בראיות נוספות כדי לבסס הרשעה.
האם יוטל עונש מאסר בפועל?
בסיכום, לאור הכרעת הדין והפסיקה הנוהגת, בית המשפט מחויב בעצם בהשתת עונש של מאסר בפועל לתקופה לא קצרה על המורשעים, וביניהם גם הנאשם מס' 8 מר אהוד אולמרט.
