היום נפל דבר במדינה, כאשר השופט דוד רוזן החליט לגזור על ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, אשר הורשע בעבירה של קבלת שוחד, עונש חסר תקדים לראש ממשלה של 6 שנות מאסר בפועל בגין פרשת הולילנד.
העונש שהוטל על ראש הממשלה לשעבר מצטרף לשורת עונשי מאסר כבדים שהוטלו הבוקר בפרשה – 3 שנות מאסר לדני דנקנר, 7 שנות מאסר לאורי שטרית, 5 שנות מאסר למאיר רבין, 3.5 שנות מאסר להלל צ'רני ו-3 שנות מאסר לאביגדור קלנר.
לעונשי המאסר הלא מבוטלים, מצטרפים קנסות כבדים בסכומי עתק אשר הוטלו על כל אחד מן המעורבים בפרשה.
עסקינן בעונש חמור וחסר תקדים זאת במיוחד לאור התייחסותו של השופט רוזן לאולמרט האישיות:
"אולמרט ניחן בסגולות מעוררות התפעלות. אדם משכיל ביותר היודע לדבר עם כל אדם בלשונו ולשכנעו בצדקת פועלו, כך גם בתפקידיו הציבוריים... אולמרט הוא איש של אנשים איש חכם ומחבק, שהטביע חותמו החיובי בבניין הארץ. הוא תרם תרומה רבה למדינה ולחברה."
החמרה ברמת הענישה
כב' השופט רוזן ממשיך בעצם קו ענישה אשר התווה בית המשפט העליון בעבירות שוחד של אישי ציבור תוך שבמקרה זה, דווקא היותם של הנאשמים מהשורה הראשונה של אישי הציבור והעסקים בישראל גורם להחמרה ברמת הענישה כמעין דגל אדום לאחרים.
האם העליון יתערב בעונש?
סביר להניח שהנאשמים יגישו ערעורים לבית המשפט העליון הן בשל ההרשעה והן בשל גזרי הדין החמורים, ואולם במידה שבית המשפט העליון לא יזכה את הנאשמים וישאיר את הכרעת הדין על כנה, נראה כי, על פניו, ובהתחשב בפסקי הדין של בית המשפט העליון, יקשה מאוד על בית המשפט להתערב בענישה למרות היותה ברף העליון.
עבירת השוחד - מהי?
עבירת לקיחת השוחד מוגדרת בסעיף 290 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. הסעיף קובע כי "עובד הציבור הלוקח שוחד בעד עבודה הקשורה בתפקידו, - דינו מאסר עשר שנים". סעיף 293 לחוק העונשין מונה את הדרכים השונות והמגוונות בהן יכול להינתן שוחד לעובד הציבור. יודגש, כי שוחד ניתן רק לעובד ציבור, זאת על מנת שהלה יפעיל את כוחו לטובת נותן השוחד.
פסיקת בית המשפט מקנה פרשנות מרחיבה למונח "עובד ציבור" ולראייה בדנ"פ 10987/08 מדינת ישראל נ' ברק כהן, פסק בית המשפט העליון, כי מאבטח מטעם חברת קבלן פרטית אשר נשכר על ידי משרד הפנים לאבטח את לשכת מנהל האוכלוסין בירושלים נחשב כעובד ציבור לצורך עבירת השוחד המנויה בסעיף 290. לעניין הרכיב השני בעבירה, עניין טובת הנאה, נפסק בפסק הדין כי מדובר בכל פעולה שעושה עובד הציבור ויש לה קשר לתפקידו הציבורי.
סלידת ביהמ"ש מעבירת השוחד
בית המשפט בשורת פסקי דין מתייחס בחומרה לעבירות השוחד ומביע את סלידתו מהעבירה ואת הסכנה הטמונה בה בכך שמובילה לידיי כך שאמונו של הציבור והפרט ברשויות המנהל מתערער.
כך, למשל בבג"ץ 7074/93 סויסא נ' היועץ המשפט לממשלה נקבע: ""נטילת שוחד, הפרת אמונים וביצוען של עבירות אחרות הקבועות בדיני העונשין, אשר יסוד של שחיתות (במובן הרחב) טבוע בהן, מסוכנות הן לחברה ולסדרי הממשל...".
ובע"פ מדינת ישראל נ' בן עטר נפסק, כי: "מעשה השוחד, טומן בחובו סכנת השחתת מערכת המינהל הציבורי והסטתה לפעול שלא עפ"י קריטריונים ענייניים, שלא עפ"י הנורמות הראויות למינהל ציבורי תקין ושלא עפ"י החוק".
דרעי ובניזרי - ההרשעה והעונש
כזכור, בעבר הורשעו אישי ציבור בעבירות של קבלת שוחד, ומבין פסקי הדין המרכזיים, ניתן להזכיר את פסקי הדין בעניינים של שר הפנים לשעבר, אריה דרעי, ושר הרווחה לשעבר, שלמה בניזרי.
דרעי הורשע במרץ 1999 בשורה של עבירות ובהן קבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים ובגינן נגזר עליו עונש מאסר של 3 שנים.
במקרה של שלמה בניזרי, הוא הורשע בקבלת שוחד בסך מיליוני שקלים. בניזרי ערער לבית המשפט העליון אשר החמיר בעונשו וגזר עליו עונש מאסר של 4 שנים.
בעניינינו, השופט רוזן מתייחס בהכרעת הדין לפסקי הדין בעניינם של אריה דרעי ושלמה בנזירי וכותב בהקשר זה: "ככל שהמעמד רם יותר והתפקיד בכיר יותר, כך הדבר יהווה נסיבה לחומרה".
יחד עם זאת, יש להדגיש, כי העונש שהוטל על ראש הממשלה לשעבר הינו חמור מאוד ומפתיע בחומרתו.
עיכוב ביצוע
בהמשך לגזר דינו של השופט רוזן, החליט השופט לעכב ביצוע העונש הטיל על אולמרט עד ליום 1.9.2014.
סנגוריו של אולמרט כבר הודיעו, כי בכוונתם להגיש ערעור על פסק הדין על כל מרכיביו – הכרעת הדין וגזר הדין.
הלכה פסוקה היא, כי עונש מאסר יש לבצע באופן מיידי לאחר מתן גזר הדין ואין בעצם הגשת ערעור, או הכוונה להגיש ערעור בכדי להצדיק עיכוב ביצוע של גזר הדין.
יחד עם זאת, במסגרת ע"פ 111/99 שוורץ נ' מדינת ישראל קובע בית המשפט, כי בהתקיים שורה של נסיבות ידחה ביצוע העונש. בגדר אותן נסיבות יביא בית המשפט בין היתר, כאשר אין המדובר ברשימה סגורה, את חומרת העבירה ונסיבות ביצועה; אורך תקופת המאסר שהוטלה; סיכויי הערעור; כנגד מה מופנה הערעור, האם כנגד ההרשעה עצמה או כנגד העונש שהוטל; קיומו או העדרו של עבר פלילי לנאשם; אופן התנהגותו של הנאשם במהלך המשפט.
פסק הדין של הנשיא לשעבר משה קצב אשר נידון לשבע שנות מאסר עוכב עד לשמיעת ערעורו דאז בבית המשפט העליון ונראה כי, על פניו, יש מקום לאפשר עיכוב ביצוע לנאשמים בפרשת הולילנד כדי שימצו את זכותם לערער על פסק הדין טרם תחילת ריצוי עונש המאסר.
עו"ד אורי קינן
