צוואה היא מסמך משפטי אשר במסגרתו אדם מעגן את האופן שבו הוא רוצה לחלק את רכושו לאחר אחרית ימיו. כיום, דיני הירושה בישראל קבועים בחוק הירושה, תשכ"ה-1965. על פי החוק, ישנן ארבע דרכים לערוך צוואה בישראל – בכתב יד, בפני עדים, בפני רשות או בעל פה. מלבד האפשרות הראשונה, צוואה בכתב יד, שלוש האפשרויות האחרות דורשות גם נוכחות עדים. אי לכך, אדם שמעוניין לערוך צוואה ללא עדים, צריך לערוך את המסמך בהתאם להוראות החוק הנוגעות לצוואה בכתב יד. זוהי, אפוא, הצוואה היחידה שנהנית מתוקף משפטי גם ללא עדים שהיו נוכחים במועד עריכתה.
צוואה בכתב יד - מהי?
לכאורה, צוואה בכתב יד היא הצוואה הפשוטה ביותר שניתן לערוך. סעיף 19 לחוק הירושה קובע רק שלושה כללים לעריכת צוואה מסוג זה. ראשית, כל הצוואה צריכה להיערך בכתב ידו של המצווה בלבד. שנית, המצווה צריך לציין בכתב ידו את תאריך עריכת הצוואה. בנוסף, עליו לחתום על הצוואה בידו. יודגש כי, בין שלושת התנאים הללו, רק הכלל הראשון הוגדר בחוק הירושה בתור "מרכיב יסוד בצוואה".
היינו, צוואה בכתב יד אשר לא נחתמה בכתב ידו של המצווה, או שהיא נעדרת תאריך, איננה בהכרח צוואה בלתי קבילה. חוק הירושה קובע, כי היות ששני הכללים הללו אינם "מרכיבי יסוד בצוואה", ניתן לקיים צוואה בכתב יד ללא תאריך וחתימה, וזאת אם הוכח שהמסמך משקף את רצונו האמיתי והחופשי של המצווה.
אין צורך להפקיד צוואה בכתב יד אצל הרשם לענייני ירושה. עם זאת, מומלץ בהחלט לעשות כן, וזאת משום שיש בכך כדי להבטיח את חשיפתה של הצוואה עם פטירת המצווה. סעיף 21(א) לחוק הירושה קובע, כי כאשר מדובר בצוואה בכתב יד, מוטל על המצווה בעצמו להפקיד את המסמך אצל הרשם. כמו כן, המצווה רשאי כמובן לאסוף את הצוואה בכל מועד לאחר הפקדתה.
דרישת כתב היד בצוואה ללא עדים היא כאמור "מרכיב יסוד". אי לכך, צוואות בכתב יד לא יכולות להיות מודפסות במחשב (והן אינן קבילות גם אם הן חתומות בכתב ידו של המצווה). כמו כן, בשנים האחרונות, אנו נתקלים יותר ויותר בפרסומים אודות צוואות מוקלטות. קרי, צוואה אשר המצווה עורך באמצעות סרט וידאו או רשמקול. חשוב להדגיש, כי חוק הירושה טרם הכיר בקבילותן של הצוואות הללו. לכן, עריכת צוואה מוקלטת יכולה רק לחזק צוואה קיימת שנערכה בהתאם להוראות חוק הירושה.
צוואה בכתב יד – יתרונותיה וחסרונותיה
פעמים רבות, יורשים מגישים התנגדויות לקיום צוואות בכתב יד. בסיטואציות אלה, בית המשפט בוחן את הצוואה לעומקה ואת ההיבטים השונים של המקרה ומכריע האם יש לקיים את המסמך כלשונו, אם לאו. צוואה בכתב יד היא אמנם הצוואה הפשוטה והקלה ביותר, אך אליה וקוץ בה. היות שהצוואה לא נערכה בפני עדים, שיכולים להעיד תוכנה לאחר המוות והיות שהמצווה איננו בחיים בכדי להתמודד עם טענות שכנגד, ייתכן שבית המשפט ימצא לנכון לבטל את הצוואה (ו/או סעיפים ממנה). במילים פשוטות, צוואה ללא עדים עלולה להציב אתגרים משפטיים לא פשוטים בעת התנגדות לקיומה.
יתרה מכך, צוואה בכתב יד היא צוואה לכל דבר ועניין. עליה לפרט את הרכוש המדובר, את שמות היורשים, ולהיות ברורה ככל הניתן. צוואות עמומות ובלתי ברורות עלולות להידחות בעת הגשת התנגדויות מצד יורשים שרואים עצמם כמי שנושלו מהצוואה.
לדוגמא - מכתב בבית שהוכר כצוואה בכתב יד
בתמ"ש 105320-09, אשר ניתן על ידי כב' השופט נפתלי שילה ביוני 2010, נמצא כי יש להכיר במכתב שנמצא בביתה של מנוחה בתור צוואה בכתב יד. על פי המכתב הנ"ל, המנוחה הורישה רכוש רב ערך לשתי חברות, תוך כדי שהיא מדירה מצוואתה את ילדיה. הילדים הגישו התנגדות לקיום הצוואה, וטענו כי המכתב נשוא התביעה לא עמד בדרישות חוק הירושה. בין השאר, הילדים טענו כי המכתב היה מורכב מכמה עמודים אך התאריך הופיע על גבי עמוד אחד בלבד, החתימה של המנוחה הופיעה באמצע המסמך ולא בסופו, המכתב השתמש בפועל "לתת" ולא בפועל "לצוות" ועוד. בית המשפט בחן את טענות הצדדים, התייחס לתוכן המכתב ולהוראת המקלות של חוק הירושה, וקבע כי דין המסמך להתקבל כצוואה.
דוגמא נוספת - ביטול צוואה בכתב יד מחשש לזיוף
בפסק דין שניתן על ידי כב' השופטת חנה חיש רוטשילד, בתמ"ש 112190-07, בית המשפט ביטל צוואה בכתב יד לאחר שעלה בידה של המתנגדת לנטוע ספק בדבר זהות חותם התאריך על גבי המסמך. המתנגדת לקיום הצוואה עשתה זאת על בסיס חוות דעת מומחה בתחום הגרפולוגיה. בנוסף, המתנגדת הצליחה, בעזרת עורכת הדין מטעמה, למנוע מבית המשפט לקבל את קבילותה של הצוואה חרף הפגמים הצורניים. זאת, תוך כדי התייחסות לניסוחים שונים בגוף המסמך אשר תמכו בטענותיה.
