בית הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע דן בתביעה לתשלום פיצויים בסך 150,000 ₪ בשל עוולת לשון הרע עקב פרסום בפייסבוק. התובעים בקשו, שהנתבעים יסירו את כל הפרסומים והתגובות בפייסבוק, ויפרסמו התנצלות.
הרקע לתביעה
התובעים הם המנהלים והבעלים של מספרת "צנזורה" באילת, אשר הפעילה מועדון לילה באילת. הנתבעים טענו שהתובעים חייבים להם כספים עקב עבודה שבצעו במועדון. הנתבעים פרסמו "פוסט" אשר קורא להחרמת המספרה, וכן כינו בפייסבוק את התובעים "צמד נוכלים" ו-"סמרטוטי רצפה". בנוסף, הנתבעים כתבו שם, כי "כל מי שמסתפר שם יכיר וידע איפה הוא משאיר את הכסף שלו ויותר חמור מזה באיזה ידיים הוא שם את ראשו".
בית הדין: הנתבעים הוציאו לשון הרע בפייסבוק
השופט יוסף יוספי קיבל את התביעה, וקבע כי הנתבעים הוציאו לשון הרע ביחס לתובעים. "אין מדובר בפליטת קולמוס כזו או אחרת, אלא במארג של דברים שנכתבו במועדים שונים, ואשר מצטרפים זה לזה ומביאים למסקנה אחת ברורה, לפיה עסקינן בלשון הרע", נכתב בפסק הדין.
השופט יוספי פסק, כי לא הוכח שהתובעים היו אלה שחייבים כספים לנתבעים.
דברים קשים וחמורים
בנוסף, השופט יוספי דחה את טענת הנתבעים, לפיה מדובר בדברים שוליים ולא פוגעניים אשר היה ברור כביכול כי הם נכתבו ברגע של רוגז וכעס. השופט קבע, כי עסקינן בדברים קשים וחמורים, אשר פורטו לפרטי פרטים, באופן עקבי על פני תקופה ארוכה. ואכן, חבריהם של הנתבעים לפייסבוק הגיבו לפרסומים, והודיעו כי לא יתקרבו יותר למספרה "צנזורה".
הנתבעים טענו, כי סגנון הכתיבה בפייסבוק הוא וולגרי ובוטה, ועל כן אין להחמיר איתם. השופט יוספי דחה טענה זו, וקבע כי הזכות לשם טוב הינה עתיקת יומין, עוד מתקופת חז"ל, אשר אסרו על הלבנת פנים, והמשילו אותה לפגיעה גופנית. לפיכך, זכות זו אינה נסוגה אל מול סגנון כתיבה כזה או אחר ברשת חברתית.
" אין להתיר מצב בו שמו הטוב של אדם יאבד מערכו אך ורק בשל סגנון כתיבה של דברים ברשת חברתית כזו או אחרת. זכותו של אדם לשם טוב הינה ערך חשוב ואף עליון, אשר אינו נסוג מפני סגנון כתיבה כזה או אחר".
פגיעה בכבוד האדם ובשלומו
נקבע, כי הגבול של הדברים הוא כשהפרסום פוגע בכבודו ובשמו הטוב של אדם אחר, עד כדי השפלה וביזוי.
השופט יוספי פסק בסיום, כי שני הנתבעים ישלמו לשני התובעים סך של 16,000 ₪, בתור פיצויי ללא הוכחת נזק.
באשר לגובה הפיצויים, נפסק כי נלקחה בחשבון העובדה שהתובעים לא הוכיחו שנגרם להם נזק ממוני. כמו כן השופט הוסיף, כי הפרסומים בפייסבוק נמחקו בסופו של דבר ע"י הנתבעים, הגם שהדבר נעשה באיחור.
(ס"ע 23983-05-12 לירון לוי נ' ירון פורטר)
