יותר ויותר זוגות בישראל מנהלים חיי משפחה ומשק בית משותף מבלי לבוא בברית הנישואין. הסיבות לכך יכולות להיות רבות ומגוונות (כהן וגרושה, דתות שונות, זוגיות בפרק ב' לאחר שנות נישואין ארוכות שהסתיימו בגירושין קשים, חוסר אמון במוסד הנישואין ועוד). זוגות אלה, החיים ביחד ללא נישואין, הם זוגות ידועים בציבור. לא אחת, כאשר הקשר מסתיים (ובמיוחד אם הוא מסתיים לאחר תקופה ארוכה), הפרידה איננה כה שונה מגירושין מבחינות רבות, למשל: ילדים, רכוש משותף ועוד. נשאלת איפוא השאלה – האם גם ידועה בציבור זכאית למזונות מבן זוגה לשעבר?
מזונות ידועה בציבור - מעין דמי שיקום
כדי להתחיל את הדיון בנושא עלינו לחזור לשנות ה-80, אל פסק דין שניתן בבית המשפט העליון על ידי כב' הנשיא אהרון ברק. במקרה זה (ע"א 805/82), כב' הנשיא הכיר באמרת אגב בקיומה של חובת תשלום מזונות ידועה בציבור. ברק ציין, כי מדובר בחובה שהינה מעין דמי שיקום מכוח הסכם מכללא בין הידועה בציבור לבין בן זוגה לשעבר. אמירה זו, חזרה וצוטטה גם בפסיקות מאוחרות יותר.
הרציונל אשר עומד מאחורי פסיקת מזונות לידועה בציבור טמון בעיקרון התלות שבן הזוג פיתח כלפי משנהו. לדוגמה, הלכה פסוקה היא כי כאשר עסקינן ביחסי ידועים בציבור לאורך שנים, החיים המשותפים הארוכים הקימו חזקה לפיה בן הזוג ראה באחר כמי שיפרנס ויתמוך בו. פעמים רבות, כמו אצל זוגות נשואים, גם במערכת יחסים של ידועים בציבור נוצר מצב שבו אחד הצדדים מקדיש עצמו לניהול הבית, בעוד בן זוגו עמל על פרנסת התא המשפחתי. פרופ' ליפשיץ, במאמרו "הידועים בציבור בראי התיאוריה האזרחית של דיני המשפחה", הגדיר זאת בתור "אינטרסים חוץ חוזיים" הנובעים מעיקרון תום הלב.
שיקולי הגינות, יושר וצדק
בשל חולשת הקשר אשר מאפיינת מערכת יחסים בין ידועים בציבור, והקלות הטמונה בהתרת הזוגיות, מעמדה של הידועה בציבור אינו כמעמדה של האישה הנשואה. אי לכך, במקרים בהם מוגשת תביעה לתשלום מזונות על ידי ידועה בציבור, בית המשפט מתייחס לסוגייה על בסיס פרמטרים רבים דוגמת משך החיים המשותפים, היכולת הכלכלית של הצדדים, אופי החיים המשותפים, קיומו או העדרו של הסכם ממון וכדומה. ברע"א 8256/99, כב' הנשיא ברק הדגיש, כי תשלום מזונות ידועה בציבור נובע גם משיקולי הגינות, דרישות יושר ותחושת הצדק.
איך מחשבים מזונות ידועה בציבור?
כפי שניתן להבין, מזונות ידועה בציבור נפסקים בהתאם למקרה הספציפי אשר עומד על הפרק. מצד אחד, מזונות אלה ייפסקו לא רק לידועה בציבור אשר נמצאת בסכנה של חרפת רעב. מצד שני, הלכה פסוקה היא כי אין לקבוע מזונות משקמים לידועה בציבור "בכל נסיבות שהן". בין הפרמטרים הרלבנטיים בסיטואציות כגון דא ניתן למנות את השיקולים הבאים (לא רשימה סגורה):
1. ילדים משותפים.
2. תקופת היחסים.
3. קיומה של תלות כלכלית.
4. אופן התנהלות היחסים בפועל.
5. גיל הצדדים ופוטנציאל ההשתכרות של כל אחד מהם.
6. אופן חלוקתו של הרכוש המשותף בפרידה.
שלוש דוגמאות כולל מקרה בו האישה חויבה בתשלום מזונות לבן זוג ידוע בציבור
באפריל 2009, בית המשפט לענייני משפחה קבע, כי מהנדס בעל עסק עצמאי ישלם לזוגתו לשעבר מזונות ידועה בציבור בסך 5,000 ₪ לחודש למשך שלוש שנים. זאת, על אף שדוברב אישה מהנדסת בהכשרתה, ועל אף שבני הזוג גרו ביחד שלוש שנים בלבד. בפסק הדין הנ"ל, כב' השופט שטרק קבע, כי מזונות האישה ישולמו חרף השכלתה הגבוהה, וזאת בשל היותה בת כ-50 בזמן הפרידה (וכפועל יוצא מכך, בית המשפט העריך את סיכוייה להשתלב בשוק העבודה כנמוכים).
במקרה אחר, אשר נדון בפני כב' השופט רונית גרוביץ בבית המשפט לענייני משפחה בנצרת, נפסקו לטובתה של ידועה בציבור מזונות משקמים בסך 20,000 ₪ (אשר סימלו עבור בית המשפט סך של כ-2,000 ₪ לחודש למשך עשרה חודשים). במקרה הנ"ל, בני הזוג חיו ביחד כ-11 שנים.
יש לשים לב לכך, כי על אף שבמרבית המקרים תביעה לתשלום מזונות משקמים מוגשת על ידי האישה כנגד הגבר, ישנן גם סיטואציות הפוכות. למשל, ביולי 2012, כב' השופטת שלי אייזנברג פסקה, כי אישה תשלם לבן זוגה הידוע בציבור סך של כ-2,000 ₪ לחודש כל אימת שהם מתגוררים תחת קורת גג אחת. במקרה זה, השופטת העלתה על נס סוגיות חברתיות כגון שוויון מגדרי ועיקרון ההסתמכות בין בני זוג ידועים בציבור.
