נישואיהם של בני זוג, שניהם יהודים, הורים לבנם כבן 10 חודשים, קרסו.
האב הגיש תביעת גירושין בביה"ד הרבני בנתניה. במהלך הדיון, ביקש האב מבית הדין להורות על עריכת ברית מילה לתינוק, שלא נימול במועד, שכן נולד פג, והרופאים המליצו להמתין עד שיגדל מעט.
האם ניתן לכרוך ברית מילה בתביעת הגירושין?
האמא מצדה טענה, שלבית הדין הרבני אין סמכות במסגרת תביעת גירושין לתת החלטות בעניין ברית מילה לקטין.
האם לא הביעה התנגדות עקרונית למול את בנה, אך התנגדה לכך שביה"ד הרבני יורה על כך.
האמת חייבת להיאמר. על השאלה, האם ברית מילה היא מהסוגיות שניתנות לכריכה במסגרת תביעת גירושין בביה"ד הרבני, לא היתה תשובה בפסיקת ביהמ"ש. אולם, מצב זה השתנה בימים האחרונים.
בג"ץ: הסמכות מסורה רק לביהמ"ש, לא לרבני
ביום 29.6.14 ביהמ"ש העליון, בשבתו כבג"ץ בהרכב של (7) שופטים קיבל את עמדת האם.
בג"ץ קבע, שהזכות והחובה של ההורים לדאוג לצרכי ילדם הקטין, ובכלל זה ניתן לכלול גם ברית מילה כאירוע הקשור בצרכי הקטין. ברית מילה היא אחת מהמצוות החשובות ביהדות, ורוב הציבור היהודי נוהג על פיה. חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מסמיך את בימ"ש לנקוט באמצעים רפואיים לשם שמירה על ענייני הקטין. כלומר: מבחינה חוקית יש סמכות לבימ"ש להורות על עריכת ברית מילה לקטין שכן יש בכך תרומה לשיפור הרגשת הנוחות הנפשית של הקטין מבחינה חברתית.
יחד עם זאת, סמכות חוקית זו להורות על ברית מילה מסורה רק לבימ"ש. בית הדין הרבני יכול לרכוש סמכות בעניין זה אך ורק אם שני ההורים מסכימים לסמכותו של בית הדין הרבני.
בהעדר הסכמת אחד ההורים לסמכות בית הדין, בית הדין הרבני לא יכול לרכוש סמכות מעצם כריכת ברית המילה בתביעת הגירושין של אחד מההורים.
6 מבין שופטי בג"ץ (השביעי, כבוד השופט רובינשטיין , היה בדעת מיעוט), סברו כי ברית מילה אינה סוגיה הצריכה הכרעה עקב הפקעת הנישואין; היא אינה חייבת להתלוות לאקט הגירושין; ואף אין מדובר בעניין שבדרך כלל קשור בהליכי הגירושין. ברית המילה אינה ממין העניינים שחיברו באופן שוטף ויומיומי בין בני הזוג או בין בני הזוג לילדיהם בעת הנישואין, וכעת, עקב הפרידה, מתעורר צורך להסדירם מחדש. ההכרעה במחלוקת בדבר ברית המילה אינה דרושה לשם חיסול יעיל של יחסי בני הזוג. אין בכריכתה כדי לקדם את הליכי הגירושין או הסדרת עניינים הצריכים לכך עקב הגירושין.
ברית מילה - החלטה מורכבת ורגישה
החלטה בעניין ברית מילה היא החלטה מורכבת ורגישה. היא מערבת, פרט לאקט פיזי בלתי הפיך בגופו של ילד, שאינו צד להליכי הגירושין, שאלות הקשורות בזכויות יסוד כחופש דת או חופש מדת וכן שיקולים חברתיים ותרבותיים.
במחלוקת בין ההורים בסוגיה כזו, עליה חולש עיקרון טובת הילד, לא רצוי להכריע "על הדרך" אגב הליכי הגירושין בין הורי הילד .
דברים אלה נכונים בבחינת קל וחומר במקרה הנוכחי שלילד כבר מלאו שנה וחודש, ולכן עריכת ברית המילה תחייב, עקב גילו , פרוצדורה רפואית חריגה של הרדמה או טשטוש.
לסיכום:
לעיתים צצים עניינים שונים במסגרת ההליך המורכב של פרידה, שעל בני הזוג לפתור בדרכים אחרות, ולאו דווקא במסגרת תביעת הגירושין. לא הכל שפיט. יש עניינים שמתאימים וראויים להישאר מחוץ לכותלי בימ"ש ולמצוא את פתרונם בדרכי הדברות מתוך מחשבה על טובת הילד.
