הכבישים בישראל, למרבה הצער, ממשיכים להיות שדה קרב קטלני. פציעה בתאונת דרכים עלולה להיות טראומה קשה וגם לעורר שאלות משפטיות מורכבות. במדריך המצורף נשיב על מספר שאלות מרכזיות בנושא.
אני אמור לחדש את ביטוח החובה של הקטנוע שלי בקרוב. מה ההבדל בין הפוליסה הזולה יותר, בה יש תניית השתתפות עצמית, לבין הפוליסה היקרה יותר, בה אין תניית השתתפות עצמית?
נסביר בקצרה: לפי סעיף ההשתתפות העצמית, חלה על המבוטח השתתפות עצמית בסך 25,000 שקלים, על נזקים שנגרמו לו עקב התאונה, ברכיב הכאב והסבל, וכן השתתפות בשיעור שכר של שבוע אחד, ברכיב הפסדי השכר. למעשה, משמעות הדבר היא כי נפגעים שרכשו פוליסה עם השתתפות עצמית יהיו זכאים לפיצוי רק אם נזקם ברכיב הכאב והסבל יעלה על 25,000 שקלים.
כלומר: בתאונות עם הפציעות הקלות, בהן לא נותר נזק עתידי, המשמעות המעשית היא כי הנפגע לא יקבל כל פיצוי. בתאונות עם הפגיעות הקשות יותר, המשמעות היא כי יקוזז מהפיצוי סכום ההשתתפות העצמית, שכאמור הינו סכום משמעותי.
אכן, במבט ראשון, הפיתוי הוא גדול: מדובר בהנחה ששיעורה בעת כתיבת שורות אלה (קיץ 2014) הינו 30%. בתרגום מאחוזים לשקלים: מדובר בהנחה המגיעה לשיעור 1,000-1,900 שקלים (תלוי בנתוניו האישיים של הרוכב ובגודל המנוע). אבל, אם ניקח בחשבון כי גם בפציעות הקלות והנפוצות, שוויו של הפיצוי מגיע פעמים רבות ל-5,000-6,000 שקלים ואף למעלה מכך, ברור שמספיק כי תתרחש תאונה אחת, על מנת שה"חיסכון" ברכישת פוליסה עם השתתפות עצמית יתגלה בפועל כהפסד גדול. הדברים מקבלים משמעות רבה עוד יותר, על רקע העובדה כי נהג רכב דו-גלגלי, זהיר ככל שיהיה, אינו תלוי רק בעצמו. מהמורה בדרך, כתם שמן, שלולית או נהג מכונית לא זהיר – כל אחד מאלה מספיק על מנת שתתרחש תאונה.
נסעתי ללא ביטוח חובה והייתי מעורב בתאונת דרכים עם רכב נוסף. בעקבות התאונה, נגרמה לי פגיעת גוף ואני עדיין בטיפולים. האם יש לי דרך לתבוע פיצויים על נזקי הגוף שנגרמו לי?
התשובה טמונה בשאלה מי אשם בתאונה. במידה ונהג הרכב השני הוא האשם בתאונה, אזי ניתן לתבוע אותו ואת ביטוח החובה שלו, בהנחה שהוא כן היה מבוטח. מאידך, אם אתה הוא האשם בתאונה, לא תוכל לתבוע פיצויים מהנהג השני ומהביטוח שלו. בכל מקרה, יש לבדוק, בנוסף, אפשרות לתביעה נגד הביטוח הלאומי, במקרה שמדובר בתאונת עבודה, או תביעת פוליסות ביטוח פרטיות, אם קיימות ברשותך כאלה.
נפגעתי פגיעת גוף בתאונת דרכים, בדרך לעבודה. האם אני צריך לבחור בין תביעה נגד הביטוח הלאומי לבין תביעה נגד חברת ביטוח החובה?
לא. התביעה נגד כל אחד מהגופים הינה על רכיבים אחרים, ואין סתירה בין שתי התביעות. בביטוח הלאומי, תובע נפגע העבודה תחליף משכורת, הקרוי בחוק "דמי פגיעה". שיעור דמי הפגיעה הינו 75% מהשכר הממוצע בחודשים שקדמו לתאונה. בהמשך, אם הפגיעה חמורה דיה, תובע נפגע העבודה בדיקה בפני ועדה רפואית של הביטוח הלאומי. במידה שנקבעת לו נכות זמנית בשיעור כלשהו, או נכות צמיתה בשיעור 9% ומעלה הוא זכאי לגמלת נכות/ מענק נכות, בהתאם לעניין. בתביעה מול חברת הביטוח, תובע הנפגע את מכלול נזקיו, כולל, בין היתר, הפסדי שכר וכאב וסבל. מהסכום אותו אמורה חברת הביטוח לשלם, מקזזים את הסכומים ששולמו בידי הביטוח הלאומי, כאמור בתחילת הדברים.
נפגעתי בתאונת דרכים ופוניתי ממקום התאונה באמצעות אמבולנס. מי אמור לממן את הוצאות האמבולנס? האם אני אמור לשלם על הפינוי?
לא בהכרח. קיימות מספר אפשרויות:
אם פונית ואושפזת – קופת החולים היא שאמורה לשאת בעלויות הפינוי.
אם פונית בנט"ן או אט"ן ולא אושפזת – גם כאן, קופת החולים היא שאמורה לשאת בהוצאות הפינוי.
אם פונית באמבולנס רגיל ולא אושפזת – התשלום הינו על חברת ביטוח החובה שאמורה לשאת בפיצוי על פגיעתך.
אם התאונה היא תאונת עבודה – חובת התשלום הינה על המוסד לביטוח לאומי.
עוד בנושא:
