למרבה הצער, בשבועות האחרונים הפך הנושא של נפגעי פעולות איבה, לאקטואלי מתמיד. הירי הממושך של חמאס לעבר אזרחי ישראל מותיר רבים מהם – ובמיוחד את תושבי הדרום– פגועים, אם בגופם ואם בנפשם.
מדינת ישראל, למודת המלחמות והקורבנות, דאגה לחוקק חוק מיוחד המסדיר את הפיצוי לנפגעי פעולות איבה – "חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל – 1970". חוק זה שואב את תכנו משני מקורות: חוק הביטוח הלאומי, בעיקר בכל הקשור בהפעלת החוק וקביעת הנכות, וחוק הנכים (תגמולים ושיקום), החל על חיילי צה"ל. יודגש, כי המאמר עוסק בפגיעה בגוף ובנפש בלבד, ולא בפגיעות ברכוש, שאינן קשורות בחוק זה.
מהי פעולת איבה, ומיהו נפגע פעולות איבה?
פעולת איבה הינה פעולה עויינת שנעשתה על ידי צבא מדינת אוייב, על ידי ארגון טרור או כמעשה אלימות על רקע לאומני.
החוק מגדיר נפגע פעולות איבה, כמי שהינו אזרח ישראל או תושב הארץ (ובתנאים מסויימים אף מי שמבקר בישראל).
אין ספק, איפוא, כי ירי הרקטות והטילים אל עבר ישראל, מהווה פעולת איבה, וכי הנפגעים מירי זה הינם נפגעי פעולות איבה.
כיצד מגישים תביעה להכרה כנפגע פעולות איבה?
התביעה להכרה מוגשת על גבי טופס מיוחד (בל/580) למוסד לביטוח לאומי. במקרים של אירועים רבי נפגעים, כפי שקורה בעת ירי רקטות או טילים, אין צורך בצירוף אישור משטרה לתביעה. את הטופס ניתן להשיג במשרדי הביטוח הלאומי, או להורידו באתר המוסד לביטוח לאומי באינטרנט.
לטופס יש לצרף מסמכים רפואיים רלוונטיים (במקרה של פגיעת חרדה, יש לצרף מסמכים מרופא בתחום בריאות הנפש לגבי טיפול) וכן – במקרה של עובד שכיר - תלושי שכר למשך שלושה החודשים שקדמו לפגיעה.
המדינה מעמידה לרשות הנפגעים עובדים סוציאליים, שתפקידם לסייע לנפגעים להגיש תביעתם, ולממש זכויותיהם. עובדים אלו אמורים ליצור קשר עם הנפגעים מיד לאחר קרות האירוע.
מי קובע האם מדובר בפעולת איבה?
משרד הביטחון מינה גוף מיוחד, "רשות מאשרת", שתפקידה לקבוע האם מקרה מסויים הוא בגדר פעולת איבה. הטופס המוגש למוסד לביטוח לאומי, מועבר אל הרשות המאשרת לשם בחינת המקרה, ומתן החלטה. על הרשות ליתן החלטתה בתוך שלושה חודשים מיום שמוגשת הבקשה (למעט במקרים חריגים).
על החלטת הרשות ניתן להגיש ערעור, לוועדה מיוחדת היושבת בבית המשפט המחוזי, ובראשה שופט. החלטת ועדה זו הינה סופית, אם כי בתנאים מסויימים קיימת אפשרות להגיש עתירה לבג"ץ על החלטת הועדה.
כיצד נקבעת הנכות הרפואית?
לאחר שניתן אישור הרשות המאשרת, כי מדובר בפגיעת איבה, יש להגיש טופס נוסף למוסד לביטוח לאומי (בל/581) . את התביעה יש להגיש בתוך שנה מיום הפגיעה, כדי לזכות במלוא ההטבות (אם כי ניתן להגיש את התביעה גם לאחר שתמה שנה).
אילו הטבות מגיעות לנפגעי פעולות איבה?
תגמולים חודשיים:
נקבעים בהתאם לקביעת הנכות על ידי הועדה הרפואית. הועדות מנוהלות על ידי הביטוח הלאומי, ומתקיימות בסניפיו, אך הן קובעות את הנכות על פי סעיפי הליקוי של חוק הנכים, דהיינו – סעיפי הליקוי לפיהם נבדקת נכותם של נכי צה"ל. על החלטת הועדה הרפואית ניתן לערער בפני ועדה רפואית לעררים. על החלטת ועדה זו, ניתן לערער, בשאלה משפטית בלבד, בפני בית הדין האזורי לעבודה, ולאחר מכן – בפני בית הדין הארצי לעבודה. תגמול חודשי ניתן לנכה ששיעור נכותו מ – 20% ומעלה.
במקרה שנקבעה נכות בשיעור שבין 10% ל -19%, יקבל הנכה מענק חד פעמי, הנע בין 46,177 ש"ח (עבור 10% נכות) לבין 174,663 ש"ח (עבור 19% נכות).
במקרה של תגמול חודשי, ינוע התגמול החודשי בין 855 ש"ח (נכות של 20%) לבין 5,986 ש"ח (נכות מיוחדת מעל 100%). בנוסף, תשולמנה תוספות עבור נכים מבוגרים.
בנוסף:
נכה נצרך – מי שנכותו אינה פחותה מ – 50%, אינו מסוגל להתפרנס עקב נכותו, הכנסותיו מכל מקור אינן עולות על פי שניים (רווק) עד שלושה (בעל משפחה) מן השכר הממוצע במשק, והוא אינו ניתן לשיקום. תוספת של 8,245 ש"ח עד 11,550 ש"ח, בהתאם לדרגת הנכות ומצבו המשפחתי.
נכה מחוסר פרנסה – מי שנכותו אינה פחותה מ – 20%, הכנסתו אינה עולה על מחצית ההכנסות דלעיל, והוא מצוי בהליך שיקום. תוספת של 2,675 ש"ח עד 7,225 ש"ח, בהתאם לדרגת נכותו ומצבו המשפחתי.
תגמול מיוחד – נכות שאינה פחותה מ – 20%, הכנסתו אינה עולה על ההכנסה דלעיל, ואינו ניתן לשיקום. תוספת של 4,811 ש"ח עד 8,062 ש"ח, בהתאם לדרגת הנכות והמצב המשפחתי.
תגמול פרישה מוקדמת –נכה שפרש כליל מעבודת, בגיל 50 – 67, 35% נכות (או 20% בגין פגיעת ראש או פגיעה נפשית) אינו מסוגל לעבודה כלשהי, הכנסתו מכל מקור שהוא אינה עולה על פי שניים מהשכר הממוצע במשק (פי שלושה לנכה בעל משפחה) ואינו ניתן לשיקום.
תוספת של 645 ש"ח עד 3,229 ש"ח, בהתאם לגיל הפרישה.
תגמול טיפול רפואי:
נפגע פעולות איבה, אשר בשל הפגיעה אינו כשיר לעבודה, זכאי לקבל תגמול טיפול רפואי (תט"ר) למשך תקופה שלא תעלה על 9 חודשים מיום הפגיעה (במקרים חריגים ניתן לקבל אישור להמשך התגמול מעבר לתקופה זו). מתגמול זה ינוכו כל פיצוי או קיצבה אחרת המגיעים לנכה באותה תקופה.
מי שעבד לפני הפגיעה, זכאי לתגמול בגובה ממוצע הכנסתו נטו בשלושה החודשים שעובר לפגיעה, אך לא פחות מן התגמול שמקבל מי שלא עבד לפני הפגיעה. יחד עם זאת, התגמול לא יעלה על הסכום המקסימלי המשולם לחייל מילואים (כ – 1,450 ש"ח ליום, וכ – 43,000 ש"ח לחודש).
מי שלא עבד לפני הפגיעה, יקבל תגמול הנע בין כ – 5,574 ש"ח ל – 7,225 ש"ח, בהתאם למצבו המשפחתי וגיל ילדיו.
עובד עצמאי יהיה זכאי לתגמול בגובה התגמול שמשולם למי שלא עבד לפני פגיעתו, ולסכום גבוה מזה אם יוכיח, באמצעות הצגת שומות, כי שיעור הפגיעה בהכנסותיו בתקופת האי כושר גדול יותר.
החזר עבור טיפולים ועזרים רפואיים:
נפגע איבה זכאי להחזר הוצאותיו עבור מכשירי עזר רפואיים, השתתפות עצמית ברכישת תרופות ונסיעות לטיפולים רפואיים. במקרים בהם נדרשת החלמה ארוכה לאחר ניתוח או אשפוז, ניתן לקבל דמי החלמה רפואית באישור מיוחד. כמו כן, נכים בדרגות נכות מסוימות זכאים למימון טיפולי שיניים, גם אם אלו לא נובעים מפעולת האיבה. ההחזרים ניתנים בעיקר עבור טיפול במסגרת הרפואה הציבורית.
הטבות ומענקים שונים:
השתתפות בביטוח למעלית למי שמרותק לכסא גלגלים; מענק נישואים, בר מצווה וחג לנכים המתקיימים מתגמולים מיוחדים; השתתפות בתשלום ביטוח בריאות; השתתפות בהוצאות טלפון והתקנת מכשיר; השתתפות ברכישת טלפון סלולרי לרכב; סיוע בדיור; מענק לרכישת דירה לנכים קשים שאין להם דיור מתאים לנכותם; ציוד חשמל ביתי למשותקים ; מענק לנעליים מיוחדות; פטור מאגרת טלויזיה; מענק שנתי לביגוד לנזקקים למכשור אורופדי; מענק לרגל נישואים או כניסה לדירה; דמי נסיעה; מענק קירור הבית; מענק חימום הבית; מימון ציוד לפגועי יד או קטועי יד; טיפולי שיניים למי שמתקיים מתגמולים מיוחדים; מלווה לנכה; מימון יציאה לחמי מרפא; מענק הבראה שנתי בהתאם לדרגת הנכות; סיוע בסידור במוסד סיעודי; מענק לימודים לילדי נכים הלומדים במוסד להשכלה גבוהה; מענק להחזר חלקי של מס הכנסה; הנחה בשכר דירה לדיירי עמידר;השתתפות במימון ציוד היגיינה אישי; מענק לידה לנכה חד הורית; סיוע מיוחד לעיוורים.
רכב רפואי:
זהו רכב המשמש את הנכה לצורך ניידותו. תינתן השתתפות ברכישה, אחזקה והחלפה, בהתאם לדרגת הנכות וסוג הנכות (נכות מזכה היא נכות בשיעור של 30% לפחות בגפיים התחתונות, או נכות בשיעור של 50% ומעלה). המימון כולל פטור מלא ממיסים, מענק והלוואה לרכישת הרכב, מענק לביטוח והחזר אגרת רכב.
דמי ניידות:
נכה הזכאי לרכב רפואי, זכאי לקבל בנוסף לתגמול הנכות, גם דמי ניידות. גם מי שלא רכש רכב, זכאי לדמי ניידות. גובה דמי הניידות תלוי בסוג הפגיעה ודרגת הנכות, ומורכב מהוצאות משתנות בהתאם לקילומטראז' הנסיעות בחודש, והוצאות קבועות.
צרכים מיוחדים:
תוספת זו מתווספת לתגמול הנכות, וניתנת למי שמתקשה בביצוע פעולות היומיום, וזקוק לעזרה (רחצה, הלבשה, האכלה וכו'). גובה התוספת משתנה בהתאם לאחוז הנכות ומידת ההזדקקות לעזרת הזולת, ונע בין 313 ש"ח ל כ – 8,000 ש"ח במקרים מסויימים (יש משמעות למצב המשפחתי לעניין זה).
סיוע בשיקום:
סיוע בשיקום הנכה, בדרך של מימון לימודים, סיוע לעסקו של הנכה, מתן דמי מחייה בתקופת השיקום ועוד.
סיוע למשפחות נספים בפעולות איבה:
תגמולים חודשיים להורים שכולים, יתומים ואלמנות; מענקים והטבות בתחומים שונים ומרובים; מימון טיפול נפשי וקבוצות תמיכה.
הגשת ערעור
ערעור על החלטת המוסד בדבר ההטבות המגיעות לנכה, ניתן להגיש בצורה של תובענה לבית הדין האזורי לעבודה שבאזור מגורי הנכה, בתוך שנה ממועד קבלת החלטת המוסד.
סיוע טלפוני
ולא פחות חשוב – לשכת עורכי הדין מפעילה קו סיוע טלפוני, ראשוני, לנפגעי חרדה ופגיעות גוף, בימים א' – ה' בין השעות 8:30 – 16:00, בטלפון 02-6528099. המוקד מופעל על ידי עורכי דין מוועדת הביטוח הלאומי בלשכה, והסיוע יינתן ללא תשלום.
עוד בנושא:
קצבת נכות – שאלות ותשובות מהפורום
* עו"ד רוני רוטשטיין מתמחה בטיפול בתביעות בגין נזקי גוף, לרבות תביעות לביטוח הלאומי , תביעות נזיקין , תביעות נכי צה'ל ותביעות ביטוח.
