הקהילה הגאה מונה מיליוני חברות וחברים ברחבי עולם, החיים יחדיו במסגרות משפחתיות שונות ומגוונות. במאמר זה נתייחס לזוגות מאותו המין בישראל, החיים יחד ומנהלים משק בית משותף.
האם בני זוג מאותו מין המבקשים למסד את יחסיהם במרשם ציבורי יכולים לעשות זאת בישראל?
זוגות רבים מנהלים חיי משפחה, צוברים רכוש ואף מגדלים ילדים, בעוד המדינה אינה מאפשרת להם למסד את יחסיהם ולהינשא. מציאות משפטית זו חושפת את התא המשפחתי הגאה לסכנות שונות. בהיעדר כל מרשם ציבורי עבור משפחות אלה, נדרשים לעיתים קרובות משאבים כספיים ואף מאבקים משפטיים, כדי להראות שהתא המשפחתי עומד בנטל ההוכחה הנדרש, על מנת לממש את הזכויות המגיעות לבני המשפחה. גם זוגות ישראלים מאותו המין אשר נישאים במדינות זרות, אינם חסינים לגמרי מפני אפלייה.
מה המשמעות של היעדר אפשרות למרשם פורמלי של הזוגיות החד-מינית? מה הבעייתיות העולה מכך?
ישנם מצבי חיים רבים, בהם המשפחות הגאות עלולות להיפגע, ונשללות מהן זכויות בסיסיות, כמו למשל במצבי פרידה, מחלה, תאונה או חלילה בעת פטירה. במצב של פרידה, למשל, כאשר בני זוג מאותו המין מבקשים לפרק את התא המשפחתי, לא אחת עולה קושי גדול להגיע להסדר ראוי בין בני הזוג, בשל היעדר רישום פורמלי של כל בני המשפחה.
מה הדין בשאלות משמורת ילדים והסדרי ראייה? מדוע חיוני כל כך לערוך הסכם לחיים משותפים?
קושי מיוחד מתגלה בניסיון להסדיר את ענייני משמורת הילדים והסדרי הראייה, כאשר ההורים לא דאגו להשלים הליך של אימוץ על ידי ההורה הלא ביולוגי, והילדים רשומים למעשה כילדי הורה אחד בלבד. על מנת לצמצם את הפגיעה בילדים ובהורים במצבים אלה, חשוב מאוד לערוך, מבעוד מועד, הסכם לחיים משותפים בין בני הזוג המתייחס לחיי הזוגיות, להורות ולענייני הממון גם בעת פרידה. ככלל, בהעדר הסכם בין הצדדים, וללא שהושלם הליך אימוץ ילדים, יתכנו בעת הליך פרידה מצבים בהם ישללו זכויות מן ההורה הלא-ביולוגי או מבעל המשכורת המשנית.
מה ההבדל ביחס לידועים בציבור הטרוסקסואלים ומהו המצב המשפטי במצב של פרידה במשפחה גאה בה יש למעלה משני הורים?
כפי שצוין לעיל, היעדר רישום למשפחות הגאות עלול לחשוף אותן לסכנות. הדבר נכון גם לגבי זוגות הטרוסקסואליים, אשר אינם יכולים להינשא בישראל, או זוגות אשר אינם מעונינים להינשא בישראל, בשל המונופול של בתי הדין הרבניים ושל המועצות הדתיות. להבדיל מזוגות אלה, זוגות של לסביות ושל הומואים חשופים במיוחד לסכנות, בשל העדר הגנות משפטיות לקשרי ההורות בין הילדים להורה הלא ביולוגי. נציין כאן כי במשפחות גאות בהן למעלה משני הורים, יש חשיבות מיוחדת לערוך הסכם בין ההורים, כדי להסדיר את עקרונות ההורות המשותפת, ולהתייחס להורים בפועל, אשר אינם מוכרים כהורים משפטיים, ובכך למנוע עימותים משפטיים בעת שינוי בהרכב המשפחה.
מעבר לשאלות של הסדרה משפטית במצבי פרידה, מתי עוד נדרשים הומואים ולסביות ליעוץ משפטי?
פרט למצבי פרידה בין בני זוג, קיימים מצבים נוספים בהם נשללות זכויות מלסביות ומהומואים. לעיתים מדובר בזכויות הנוגעות להכרה במבנה המשפחתי ולעיתים מדובר בזכויות במסגרת מקום העבודה, ביטוח לאומי, כוחות הביטחון, מערכת החינוך, בתי עסק והמרחב הציבורי. לפיכך, חשוב לפנות לייעוץ, במצבים של חשש לאפלייה או בעת הקמת משפחה, וטרם הבאת ילדים לעולם, ולברר כיצד ניתן לממש זכויות ולהגן על התא המשפחתי, באמצעות עריכת מסמכים משפטיים - ובהם: הסכמים לחיים משותפים, הסכמי הורות משותפת, צוואות, ייפוי כוח רפואי ועוד.
לסיכום, כאשר את או אתה נמצאים במערכת יחסים קבועה (אף אם אינכם מתגוררים יחדיו), מומלץ לקבל ייעוץ במשרד עורכי דין המתמחה בדיני הקהילה הגאה. חשוב במיוחד לקבל ייעוץ כאשר לפחות לאחד מכם יש ילדים או כאשר לפחות לאחד מכם יש נכסים, כגון: חסכונות, מניות, נכס מקרקעין, פנסיה ועוד.
ועוד הערה לסיום: על אף שמאמר זה מתמקד בזוגות מאותו המין, יש לציין גם את האפליה כלפי אוכלוסיית הטרנסג'נדרים. אנשים טרנסג'נדרים אשר עוברים שינוי מגדר בישראל נתקלים בקשיים רבים, בעיקר מול משרד הבריאות ומול משרד הפנים, ונדרשים לעמוד בדרישות המדינה לשם השלמת שינוי המגדר שלהם. אפלייה של טרנסג׳נדרים קיימת בעיקר כלפי יחידים, ובמרבית המקרים אינה קשורה למעמדם האישי.
• עורכת דין מיכל עדן מתמחה בדיני להט״ב
