זכויות פנסיוניות, אשר נצברות במשך שנים ארוכות, יכולות להיות נכס משמעותי ביותר. אי לכך, נשאלת השאלה, מה דינן של הזכויות הללו במועד גירושין? קרי, האם כאשר בני זוג מתגרשים או נפרדים, יש לכלול את זכויות הפנסיה במסגרת הסדר איזון משאבים? התשובה הקצרה לכך, היא "כן, בוודאי!", ויוסבר.
פנסיה היא זכות כספית אשר נצברת במהלך שנות העבודה. כיום, הן החוק והן הפסיקה מכירים בכך שכאשר שנות העבודה היו ב"תוך" תקופת הנישואין, הכספים שנצברו בקרן הפנסיה הינם נכסים בני איזון. הרציונל המשפטי והחברתי אשר עומד מאחורי שיתוף הזכויות בעת גירושין נובע מהתפיסה, כי אלו זכויות אשר נבעו מעבודתם של בני הזוג ומהוות חלק בלתי נפרד מהשתכרותם במובן הרחב. היינו, זכויות פנסיה הן נכסים בני חלוקה, בדיוק כמו כל זכות אחרת אשר צומחת לאחד מבני הזוג כפרי מעבודתו.
תפיסה זו קיבלה לראשונה עיגון חוקי בשנת 2008, עם כניסתו לתוקף של התיקון הרביעי לחוק יחסי ממון. במסגרת תיקון זה, הוסף לחוק יחסי ממון סעיף 5(ג), הקובע כי בין כלל נכסי בני הזוג יש למנות גם זכויות פנסיה עתידיות, קרנות השתלמות, פיצויי פרישה, חסכונות וקופות תמלוגים.
פנסיה זה לא כסף נזיל
חלוקת פנסיה בגירושין איננה עניין של מה בכך, שכן לא מדובר בנכס כספי רגיל שניתן פשוט לחלק מחצה על מחצה. הסיבה המרכזית לכך היא שקרן הפנסיה נפתחת רק במועד הפרישה לגמלאות. למשל, כאשר בני זוג נפרדים בשנות ה-40 לחייהם, גם אם אחד הצדדים צבר זכויות משמעויות בקרן הפנסיה, הוא יוכל ליהנות מהם רק בעוד כ-20 שנה. כמו כן, במקרים רבים, הזכויות הפנסיוניות בין בני הזוג אינן שוות. לא אחת, הגבר צובר בקרן שלו סכומים רבים, ונוצר פער כספי בינו לבין בת זוגו. מחקר אשר פורסם לאחרונה בנושא עמד על שלוש סיבות מרכזיות לתופעת הפערים בקרנות הפנסיה בין גברים לנשים – פערי שכר מגדריים, תקופות צבירה קצרות יותר בקרב נשים (בגין חופשות לידה ויציאה מוקדמת לגמלאות), ופגיעה בהשתכרות מתוך רצון לטפל במשק הבית והילדים.
איזון דחוי או מיידי?
בניגוד לנכסים אחרים במצבת הרכוש המשותפת (כגון דירה, רכב או חשבונות בנק), נכסי פנסיה אינם זמינים לטובת בעליהם, אלא במועד הפרישה מהעבודה. לא אחת, עולה השאלה כיצד ראוי ונכון לאזן את הזכויות הפנסיוניות אשר טרם התקבלו. האם יש להמתין עד אשר הזכויות יבשילו, או שמא יש לקבוע חלוקת זכויות פנסיוניות לפני כן? במילים פשוטות, האם איזון המשאבים צריך להיות מיידי או דחוי?
כיום, הגישה הרווחת בפסיקת בתי המשפט היא, כי יש לאזן זכויות פנסיוניות בעת הבשלתן והתגבשותן (רק במועד הפרישה ולא במועד הגירושין). אולם ישנם גם מקרים הפוכים בהם בתי המשפט מורים על היוון פנסיה במועד הגירושין. זאת, בעיקר כאשר ישנם פערים כלכליים משמעותיים בין הצדדים ו/או בן הזוג הנתבע הוא עתיר נכסים (לעומת בן זוגו הנתון במצוקה כלכלית).
היוון זכויות פנסיוניות - כיצד?
היוון זכויות פנסיוניות בגירושין נעשה באופן הבא. ראשית, נערך חישוב אקטוארי אשר מתחקה אחר שוויין של הזכויות הפנסיוניות שנצברו במהלך שנות הנישואין על ידי בני הזוג. לאחר מכן, נקבע חלקו של כל אחד מבני הזוג בזכויות הפנסיוניות המדוברות. כעת, זכויות הפנסיה אשר צריכות להתחלק נשארות בידי בעליהן, ובן הזוג "פודה אותן" באמצעות כספים ו/או נכסים אחרים. אין זו חלוקה פשוטה. ראשית, לא תמיד בן הזוג שצריך להתחלק בפנסיה יכול להעמיד חלופות מתאימות. שנית, בן הזוג אשר מקבל את הפנסיה מאבד באחת את זכותו לגמלה (ובכך גם את מקור ההכנסה העתידי שלו לעת פרישה).
מנגד, גם איזון דחוי של זכויות פנסיוניות טומן בחובו חסרונות משמעותיים. בראש ובראשונה, המתנה לאיזון במועד התקבול אינה מאפשרת לבני הזוג ניתוק מוחלט לאחר הגירושין או הפרידה. בני הזוג נאלצים לשמור על קשר, כמו כן, העמית בקרן עלול לנסות לבצע שינויים או משיכות כספים ללא ידיעת בן זוגו לשעבר.
לסיכום: מומלץ לבדוק את החסכונות הפנסיוניים
חלוקת זכויות פנסיה בגירושין היא סוגיה משפטית מורכבת אשר דורשת פעמים רבות פתרונות יצירתיים (הן מצד בית המשפט והן מצד הצדדים ובאי כוחם). אי לכך, במידה שאתם עומדים בפני גירושין או פרידה, מומלץ לבחון היטב את משמעותם של החסכונות הפנסיוניים במצבת הרכוש המשותפת. זאת, אגב התייעצות עם עורך דין לדיני משפחה העוסק בתחום. שימו לב, במקרים לא מעטים ניתן לפתור את הסוגיה באמצעות הסכם גירושין אשר יסדיר את המחלוקת בהסכמה.
