ישראלים בעלי חשבונות בנק בלתי מדווחים בחו"ל, אינם יכולים עוד להסתתר מפני רשות המיסים כפי שנהגו בעבר. הסודיות הבנקאית אשר הייתה מקובלת בבנקים רבים, ובמיוחד במדינות כמו שוויץ ואוסטריה, נסדקה באופן מהותי וזאת בעקבות מהלכים שונים המתוארים להלן. כיום ברור, כי קיימת עלייה דרמטית ביכולת של רשות המסים לקבל מידע בענייני מס על תושבי ישראל המחזיקים חשבונות בנק בלתי מדווחים בחו"ל. משום כך, ישראלים רבים בעלי חשבונות בנק בלתי מדווחים בחו"ל החלו לפנות בבקשה לגילוי מרצון בהתאם לנוהל החדש שפרסמה רשות המסים בתחילת ספטמבר 2014.
העברת מידע בין רשויות מס
החלפת מידע בין מדינות ביחס לחשבונות בנק בלתי מדווחים בחו"ל יכולה להיעשות בעיקר באחת משתי הדרכים הבאות:
• מידע לפי דרישה – במקרה זה, רשות מסים, לדוגמא בישראל, מעבירה לרשות מס במדינה אחרת, לדוגמא שוויץ, בקשה לקבלת מידע פרטני אודות נישום מסוים.
• מידע אוטומטי – במקרה זה, רשות המסים בישראל אינה מעבירה לרשות המס, לדוגמא בשוויץ, בקשה לקבלת מידע אודות נישום מסוים, אלא מקבלת מידי פעם מידע על נישומים והכנסות של תושביה. בדוגמא זו, שוויץ תעביר לרשות המסים מידע אודות בעלי חשבונות בנק בלתי מדווחים באופן אוטומטי, ומבלי שבעלי החשבון יהיו מודעים לכך.
נכון להיום, חילופי מידע בין רשויות מס ממדינות שונות מוסדרים בעיקר באמצעות סעיף 26 לאמנות המס כמפורט להלן. עם זאת, ארגון ה-OECD פועל בשנים האחרונות ליישם חילופי מידע אוטומטיים, ללא צורך בפנייה מצד מדינה לקבלת המידע. ההערכה היא, כי היישום של הנורמה הבינלאומית להעברת מידע אוטומטי יגרום לרבים לדווח על חשבונות הבנק הסודיים שהם מחזיקים בחו"ל, בין היתר, באמצעות הליך גילוי מרצון.
העברת מידע בהתאם לאמנות המס
כאמור, החלפת מידע בענייני מס בין מדינות נעשית כיום בעיקר באמצעות אמנות למניעת כפל מס. סעיף 26 ברוב אמנות המס קובע, כי הרשויות המוסמכות של המדינות המתקשרות יחליפו ביניהן מידע ככל הדרוש לביצוע הוראותיה של אמנה זו בזיקה למסים שאמנה זו דנה בהם.
לרוב נקבעו גם חריגים להעברת המידע. כך לדוגמא, באמנה בין ישראל לשוויץ נקבע, כי "בשום מקרה אין לפרש הוראות סעיף זה כמטילות על מדינה מתקשרת חובה לנקוט אמצעים מנהליים המנוגדים לתקנות ולנוהג במדינה מתקשרת, או אשר עלולים לעמוד בסתירה לריבונותה, לביטחונה או לסדר הציבורי (תקנת הציבור), או למסור פרטים שאינם ניתנים להשגה לפי דיניה או לפי אלה של המדינה המגישה את הבקשה".
מנגנונים נוספים להעברת מידע
קיים קונצנזוס, כי המנגנון להעברת מידע באמצעות אמנות למניעת כפל מס אינו אפקטיבי, ולכן התפתחו מנגנונים נוספים. אחד המנגנונים האלה הוא חילופי מידע אוטומטיים כאמור לעיל. מנגנון נוסף הוא: "הסכם מיוחד להחלפת מידע". אין מדובר באמנות למניעת כפל מס, בהן קיים סעיף העוסק בהחלפת מידע, אלא בהסכמים מיוחדים המתמקדים בהעברת מידע. רשות המסים בישראל מעוניינת להשתלב במגמה המקובלת כיום במדינות רבות, והיא פועלת לחתום על הסכמים להחלפת מידע בענייני המס.
לסיכום, המידע אודות חשבונות בנקים בלתי מדווחים בחו"ל יכול להגיע לרשות המסים במגוון דרכים. רשויות המס ברחבי העולם, ובכלל זה בישראל, מנסות גם לדלות מידע ממקורות מגוונים כמו אתרי אינטרנט, מאגרי מידע ממוחשבים, ועיתונים בארץ ובעולם. כמו כן, נעשות הצלבות שונות של המידע ובעקבות זאת מתפתחות חקירות רחבות היקף. קיימת הערכה, כי כעת בעקבות הסדקים בסודיות הבנקאית כאמור לעיל, ופרסום נוהל גילוי מרצון, ישראלים רבים יפנו לרשות המסים כדי להסדיר את סוגיית חשבונות הבנק הבלתי מדווחים שלהם בחו"ל.
* ד"ר אבי נוב, עו"ד, מומחה לדיני מיסים ומיסוי בינלאומי
** הפרופיל של ד"ר אבי נוב, עו"ד, בגוגל פלוס
