בבתי ספר למשפטים מלמדים את עורכי הדין חוקים ותקנות, תקדימים ופסיקות. בהתמחות הם לומדים את הפרקטיקה – מנסחים טיעונים ומסדרים ראיות, מסכמים תיקים ומסייעים להכנת סיכומים. אבל שום שלב בדרך לא מכין אותם לדבר האמיתי – הופעה בבית משפט. ליטיגציה היא אחד הנדבכים החשובים ביותר במקצוע עריכת הדין וליטיגטור טוב שנותן הופעה טובה משפיע על תוצאות ההליך המשפטי יותר מכל ניסוח או ראיה מנצחת. מהי ליטיגציה? מה חשיבותה של ההופעה בבית משפט? והאם בכלל ניתן ללמוד איך להיות ליטיגטור מצוין?
מה זו ליטיגציה?
ליטיגציה היא צורת הטיעון בבית משפט. כאשר מתנהל דיון בבית משפט, ויש עורך דין שטוען הוא עושה ליטיגציה. זה כולל את כל סוגי הטיעון, החל מהצגת טענות משפטיות, חקירת עדים, השמעת סיכומים, טיעונים לעונש וכיו"ב.
האם הליטיגציה חשובה?
הליטיגציה חשובה מאד. למעשה, ניתן לומר שליטיגציה היא מרכיב מרכזי וחשוב ביותר במקצוע עריכת הדין. מה שמשפיע על איכות ומקצועיות עורך הדין הם שלושה פרמטרים מרכזיים שיקבעו אם עמדתו וטיעוניו יתקבלו.
האחד הוא תוכן הדברים - זו נקודת המוצא, הבסיס עליו נשען הטיעון; השני- אופן השמעת הדברים, מבחינת טונציה, הטעמה ווליום וכדומה; והשלישי, שפת הגוף. בבתי הספר למשפטים ובמשרדי עורכי הדין, הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי, מושם דגש רב על המרכיב הראשון, הוא התוכן. אולם, זוהי ליטיגציה חלקית ביותר, שכן על פי מחקרים שנעשו בעולם, המלל מהווה חלק קטן ביותר בהעברת המידע. ליטיגציה טובה ומקצועית לעומת זאת, כוללת גם את שני המרכיבים האחרים. מתוך חשיבותם של מרכיבים אלה והשפעתם המכרעת על תוצאות ההליך המשפטי נגזרת חשיבותה של הליטיגציה הכוללת.
איזו השפעה יש ליכולת הטיעון של עורך הדין?
הליטיגציה משפיעה כאמור על סיכוייו של טיעון להתקבל, ומכאן שיש לה קשר ישיר לסיכויים של הטוען שטענותיו יתקבלו. עורך דין טוב, מיומן ומוכשר יכול להעלות טיעונים שונים, משכנעים, מבוססים וחזקים ועדיין לא לשכנע את בית המשפט. כלומר, הוא מנצח מבחינה "תוכנית" אך נכשל מבחינה "יישומית". האופן בו עורך הדין מופיע, מדבר, נשמע ומתנועע, שפתו ושפת הגוף שלו- כל אלו הם מרכיבים חשובים ביותר שהשפעתם מכרעת על התוצאה הכללית, שכן הם המרכיב העיקרי בהעברת המסר. למעשה, ההתמקדות במלל היא ההתמקדות הפחות חשובה ומשמעותית, מאחר שטיעון שישמע בבית משפט בצורה לא נכונה דינו להידחות, גם אם מדובר בטיעון מבריק ומשובח. ישנם עורכי דין שיודעים להתנסח היטב, שמיטיבים להתפלפל ולהציג דברים מצויין בכתב, אך נכשלים באופן הצגת הדברים, וזה בסופו של דבר משפיע על התהליך כולו ופוגע במאמציהם שהתיק יוכרע לטובתם.
באילו תחומים משפטיים יש חשיבות גדולה יותר לליטגציה?
פלילי, משפחה ומנהלי. אלו הם תחומים משפטיים הכוללים הופעות רבות וחשובות בבית משפט.
האם אפשר לרכוש מיומנויות ליטגציה? יש אפשרות להכשיר ליטיגטור טוב?
בהחלט. אמנות הליטיגציה יכולה להילמד וניתן לרכוש ידע, כלים ומיומנויות שיהפכו עורך דין לליטיגטור טוב. לימודי הכשרת ליטיגטורים, להבדיל מהמצב הקיים כיום של לימודים המתמקדים במימד המילולי של המקצוע, יתמקדו במימדים האחרים. על אף חשיבותו הרבה של מקצוע הליטיגציה, עד לאחרונה מקצוע זה לא נלמד בצורה מקצועית ומסודרת באקדמיה וקורסי ליטיגציה שונים, אם התקיימו, לא כללו מתודה מסודרת המקנה הכשרה יישומית. לרוב, רזי הליטיגציה הועברו בצורה של טיפים או במסגרת ההתמחות – ממאמן למתמחה; אבל לא יושמה שום משנה סדורה בתחום. למרבה המזל מצב זה מתחיל להשתנות. יש דרכים לרכוש ידע ומיומנויות הקשורות לליטיגציה וזאת על ידי לימודי ליטיגציה ממוקדים, מעשיים וייעודיים. לימוד זה מומלץ לכל עורך דין, בוודאי למי שעוסק בליטיגציה.
מה חשוב שיכללו לימודי ליטיגציה?
לימודים שיכשירו ליטיגטורים טובים מתמקדים ראשית בהבנה של תורת הליטיגציה, ושנית בהבנה של חשיבותה. לימודים אלה, שכבר מתקיימים במסגרות שונות בארץ ובעולם (גם באקדמיה מתחילים להכיר בחשיבותם) מעניקים ידע, כלים ומיומנויות שיסייעו לטעון באופן מיטבי בבית המשפט בכל דיון שהוא. יש לבחור בלימודים השמים דגש על הכשרה יישומית ועל הענקת ידע של ליטיגציה מעשית.
עורך דין שטוען בפני בית משפט פועל בכמה מישורים - הוא אמור לשכנע את השופט בצדקת טענותיו, ליצור הזדהות אצל השופט, להרשים את הלקוח שלו, לגרום לעדים לומר אמת, לחשוף את העובדה שהעדים משקרים ועוד. ישנם מימדים בין אישיים רבים לתקשורת שמתקיימת בבית משפט – בין עורך הדין לשופט, בין עורך הדין ללקוח, בין עורך הדין לעד ובין העד לשופט. תקשורת בין אישית זו ניתנת לבחינה, ללמידה ולניהול. לימודי ליטיגציה מתמקדים בכל המימדים של התקשורת הבין אישית הזו ומקנים לעורך הדין ידע וכלים שיאפשרו לו לרתום את הדקויות השונות לשם השגת המטרות שלו וגם להשיג שליטה על הנעשה באולם בית המשפט.
בין המיומנויות הנרכשות בולטות בחשיבותן המיומנויות הבאות:
1. מודעות ושימוש בשפת הגוף בעת חקירת עדים, העלאת טיעונים או השמעת סיכומים.
2. פרשנות ותגובה לשפת הגוף של העד והשופט.
3. העברת מסרים בעזרת שפת הגוף והטונציה מבלי לומר מילים.
4. העברת המסרים בצורה מיטבית באופן שיגיעו לרבדים העמוקים יותר אצל השופט ובכך יגדילו בצורה משמעותית את הסיכוי שלהם להתקבל.
מיומנויות אלה ואחרות מנצלות את התקשורת הבין אישית הקיימת ממילא באולם בית המשפט ושכיום מתנהלת בצורה אקראית ולא מכוונת, ורותמות אותה ואת המאפיינים השונים של הצדדים המעורבים כדי להשיג תוצאות רצויות. אחת מהשיטות המאפשרות יישום של כל הנ"ל היא שיטת הNLP הנמצאת בשימוש בעולם המסחר והפרסום; וכעת עושה צעדיה הראשונים בעולם המשפט.
לסיכום, עורך דין מוצלח הוא גם ליטגטור טוב ולא רק משפטן מעמיק. את סודות הליטיגציה ניתן ללמוד ולרכוש מיומנויות שיאפשרו ליישמה באופן יעיל. הדרך להשיג זאת היא על ידי לימודי ליטיגציה יישומיים (בשיטת הNLP או בשיטות אחרות) שהם בבחינת חובה לכל עורך דין, בוודאי כזה המרבה להופיע בבית משפט.
* עו"ד רפאל ימיני, שופט צבאי ועו"ד פלילי, מייסד ובעלים של הלימה – המרכז להכשרה יישומית במקצועות הליטיגציה
* השתתפה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג
