עולים חדשים רבים, ואף משקיעים ותיקים ישראליים, יוצרים קשר עם גופי השקעות בחו"ל, בעיקר באירופה ובארה"ב, ואלו מוצאים עניין רב בפנייה אל המשקיעים הישראליים. רשות ניירות ערך מודעת לאטרקטיביות של ישראל בעיני גופים זרים אלו, ומנסה לשלב שני אינטרסים: האחד, קידום העסקים והתחרות בשוק ההון בישראל, והשני והחשוב מביניהם מבחינת הרשות: הגנה על המשקיע הישראלי אשר אינו תמיד מודע ומבין את מהות ההצעה של אותו גורם השקעות זר ולעיתים חשוף לפגיעה מבלי שתהיה לו הגנה סבירה.
לפניכם מספר דגשים ועצות שימושיות אשר יסייעו להבהיר את עמדת הרשות כפי שמשתקפת בתיקון מס' 13 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995 אשר יכונה להלן: "חוק הייעוץ". התיקון נכנס לתוקף בתחילת שנת 2011 לאחר התקנת התקנות המתאימות, ומכנה את הגופים מחו"ל בשם "עוסק זר". מטרתו של התיקון הוא אם כן, לאפשר כניסת גופים זרים לשוק הישראלי באופן מבוקר ומפוקח.
עד לחודש אוקטובר 2014 נרשמו במרשם העוסקים הזרים ארבעה גופי השקעות זרים, כולם במקורם משוויץ, ושמם מפורסם באתר של רשות ניירות ערך.
1. הכלל: רק בעל רישיון ישראלי רשאי להציע שירותי השקעות בישראל
חשוב לזכור, כי חוק הייעוץ מאפשר אך ורק למי שיש בידו רישיון יעוץ, שיווק או ניהול תיקים ישראלי מטעם רשות ניירות ערך, להציע שירותים אלו בישראל. לכן, כאשר מגיע גוף השקעות זר, עומדת בפניו ברירת המחדל והיא לעבור את דרך המלך, ולהיות בעל רישיון ישראלי הרלוונטי לתחום הפעילות שלו.
אפשרות שניה הפתוחה בפני זרים הנה להעניק שירותי השקעות ללא רישיון, למשקיעים כשירים בלבד, אם כי בחלופה זו ישנו חסרון והוא קהל היעד המוגבל.
תיקון מס' 13 פותח בפני זרים אפשרות שלישית: פניה לאזרחים ישראליים, גם בלא רישיון ישראלי וזאת באמצעות התקשרות עם בעל רישיון מקומי, ובלבד שאותו עוסק זר עומד בתנאים מקדמיים קפדניים הנוגעים בעיקר לאחריותו כלפי משקיע ישראלי.
2. אופן הפניה: באמצעות בעל רישיון מקומי
כאמור, הפניה אל לקוחות ישראליים אפשרית, על פי חוק הייעוץ, באמצעות התקשרות עם תאגיד מורשה בעל רישיון ישראלי. העוסק הזר יהיה תחת פיקוחו של העוסק המקומי, והוא יירשם יחד איתו במרשם העוסקים הזרים. על העוסק הזר להיות בעל התר למתן שירותי השקעות במדינת המקור שלו וכל העוסקים בשמו יהיו בעלי התר.
3. אחריות אזרחית, פלילית ומנהלית: ביחד ולחוד
מתוך מטרה להגן על המשקיע הישראלי, מטיל חוק הייעוץ על התאגיד המורשה המקומי אחריות אזרחית ופלילית מלאה, לצד אחריותו של העוסק הזר. בנוסף, על התאגיד המקומי לפקח על פעילות העוסק הזר, ובכך הוא הופך להיות גורם קריטי בהתקשרות, ונוטל על עצמו אחריות מלאה לכל נזק שייגרם ללקוח.
הלקוח מצדו, רשאי לתבוע הן את התאגיד המורשה המקומי והן את הזר.
כך גם בנוגע לאכיפה מנהלית מצד רשות ניירות ערך או בעת הגשת כתב אישום פלילי: האחריות היא הדדית, וההתקשרות אינה גורעת מאחריות מי מהגורמים כלפי הלקוח, כלפי רשות ניירות ערך וכלפי מדינת ישראל.
4. השירות יינתן אך ורק ללקוחות התאגיד הישראלי
חשוב לשים לב: עצם ההתקשרות של העוסק הזר עם הגוף המקומי, מאפשר מתן שירותי השקעות ללקוחות התאגיד המורשה בלבד. אין בכך כדי לפתוח בפניו את כל השוק הישראלי, ואין בכך כדי להרחיב את טווח הפעולה של התאגיד המורשה המקומי. משמעות הדבר היא כי קהל היעד המקסימלי של העוסק הזר הנו הלקוחות הקיימים של התאגיד הישראלי. אם התאגיד הזר מעוניין להרחיב את פוטנציאל הלקוחות, הוא רשאי להתקשר עם תאגיד מורשה נוסף בישראל, ובכך לחשוף את שירותיו לקהל רחב יותר.
5. הוראות חוק הייעוץ החלות על העוסק הזר
למעשה, חוק הייעוץ מחיל כמעט את כל הכללים המשמעתיים גם על העוסק הזר: חלות חובות אמון כלפי הלקוח הישראלי, חובות זהירות, חובת התאמת השירות לצרכי הלקוח, חובת גילוי נאות והודעה בדבר ניגוד עניינים, וכן חלים כל הכללים בדבר שיווק השקעות. חשוב לציין, כי ייתכנו מצבים בהם לא תהיה התאמה בין הדין המקומי לדין הזר, בעיקר במקרים של פעולת שיווק השקעות, ובמקרים אלו, הסברה היא, כי הדין המקומי יגבר לאור עקרון הטריטוריאליות.
בנוסף, חלות ההוראות בדבר הפרדת נכסי הלקוח וכן האיסור על התניית שכר ברווח, איסור אשר עלול להרתיע זרים מכניסה לפעילות בישראל.
6. הוראות חוק הייעוץ אשר אינן חלות על העוסק הזר
מטבע הדברים, ישנן מספר הוראות בחוק הייעוץ אשר אינן חלות על העוסק הזר. כך, למשל, לא חלה החובה לחתום על הסכם. הפטור מהסכם בכתב נובע מההנחה שהדין הזר יחייב הסדרת היחסים המשפטיים בין הצדדים, ואין מקום לכפות הסדר מקומי על המתקשר הזר. הקלה משמעותית נוספת היא בפטור שניתן לעוסקים הזרים מדיווח לרשות ניירות ערך, וללקוחות, דיווחים אשר הפכו בשנים האחרונות לקפדניים ודקדקניים במיוחד. גם כאן, ההנחה המובלעת היא שהדין הזר קובע כללי דיווח, וכן כי התאגיד המורשה המקומי יבצע את הוראות הדיווח לרשות ניירות ערך.
7. הצהרת התאגיד המקומי
במסגרת רישום פרטי העוסק הזר במרשם ברשות ניירות ערך, על התאגיד המקומי למסור הצהרה הקובעת, כי שני התאגידים עומדים בתנאי הכשירות הנדרשים, כי התאגיד המקומי לא מצא פגם במהימנותם של העוסק הזר ושל העוסקים בשמו במתן השירותים, כי הוא מודע להוראות החוק לרבות האחריות המוטלת עליו ביחס למעשיו של העוסק הזר ולחובת הפיקוח עליו. כמו כן, יש למסור חוות דעת של עורך דין אשר מאשרת פרטים אודות העוסק הזר.
8. נוהלי עבודה משותפים
התאגיד המורשה חייב לקבוע נוהלי העבודה המסדירים את ההתנהלות ויחסי העבודה עם העוסק הזר. כך למשל, הנהלים יכללו הוראות בדבר אופן הפניה למשקיע ישראלי, אופן הדיווח בין התאגיד המקומי והזר, היקף האחריות והיקף הפעילות המתאפשרת לעוסק הזר, וכן מנגנוני בוררות בין הצדדים במקרה של חילוקי דעות.
אין צורך לקבוע בנהלי העבודה את ההסדרים העסקיים בין הגורם המקומי והזר אשר חייבים להיות מוסדרים בחוזה מסחרי נפרד.
9. ביטוח: בהתאם לפוליסה של התאגיד המקומי
תאגיד מורשה ישראלי חייב בפוליסת ביטוח המכסה אירועים המוגדרים בתקנות, וזאת כדי להגן על המשקיע הישראלי. במקרה של התקשרות עם עוסק זר, יש להגיש לרשות ניירות ערך אישור של חברת הביטוח לפיו הביטוח חל גם לגבי כל הפעילות של העוסק הזר. יצוין, כי פרמיית הביטוח צפויה לגדול בהתאם.
10. עוסקים זרים: כיווני התפתחות
כאמור, עד כה, נרשמו ארבעה עוסקים זרים. התיקון מבורך ורצוי בשוק הישראלי, אם כי הוא עדין בחיתוליו, וטרם נבחנו השלכותיו ארוכות הטווח.
בעתיד, צפויה רשות ניירות ערך ליצור התאמות על פי הנוהג העסקי שיתפתח בארץ. כך למשל, תיתכן הקלה בעניין קביעת שכרו של העוסק המורשה, הקלה באחריותו של התאגיד הישראלי במקרה של פעילות אסורה מצד העוסק המורשה, ובעיקר התאמות בעניין שיווק השקעות והודעות ללקוח.
