ערב של שכרות הביא לקיום יחסים אקראיים בין גבר ואישה שהתוצאה שלהם היא הריון? בני זוג לא נשואים שוקלים להביא ילדים משותפים? ילד נולד מחוץ לנישואין בעקבות רומן ובגידה? מדי שנה, אלפי ילדים בישראל (ובעולם המערבי כולו, כפי שיתואר להלן) נולדים להורים שאינם נשואים זה לזו.
מחקרים אשר נערכים בקרב מדינות ה-OECD, מצביעים על כך שגילה הממוצע של אישה בעת חתונתה הראשונה גבוה מהגיל הממוצע שלה בעת הלידה הראשונה. במילים פשוטות, יותר ויותר ילדים בעולם המערבי נולדים לפני החתונה. אם נוסיף לכך מקרים רבים של לידה בעקבות רומן מחוץ לנישואין (או טרם גירושין פורמאליים), הרי שהמגמה היא ברורה. למעשה, במאמר שפורסם בעיתון "מעריב" לפני כשלוש שנים הודגש, כי מדי שנה נולדים בישראל לא פחות מכ-10,000 ילדים מחוץ למסגרת נישואין. האם ילדים אלה זכאים למזונות מאביהם כמו ילדים אשר הוריהם התגרשו? ובכן, התשובה לכך היא חיובית.
המסגרת החוקית לחובת המזונות
חובת המזונות בישראל מעוגנת בחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959. כבר בסעיף הראשון לחוק, העוסק בפרשנות המושגים הרלבנטיים, המונח "ילד" מוגדר ללא קשר לסוגיית הנישואין. קרי, ילד זכאי למזונות בישראל ללא תלות בסוג הקשר בין הוריו (בין אם הם נישואים ובין אם לאו). יתרה מכך, גם המשפט העברי, אשר דיני המשפחה בישראל נגזרים ממנו (בכל הנוגע לבני זוג יהודים), מכיר בזכותו של ילד למזונות גם אם הוריו אינם נשואים. עילת החובה היא האבהות ואין בלתה.
במידה שאשה מעוניינת לקבל מאבי ילדיה מזונות כחוק, עליה להגיש תביעה להכרת אהבות וכן תביעה למזונות בשם הילדים. תביעת האבהות במרבית המקרים, תחייב את הגבר לעבור בדיקת סיווג רקמות ותוצאה חיובית בה תקים חבות למזונות כחוק. חשוב להדגיש, כי במידה שקיים חשש לממזרות (קרי, הילד נולד לאישה נשואה מגבר שאינו בעלה), הסוגיה "מסתבכת" עוד יותר. זאת, משום שבדיקת אבהות עלולה להצביע על כך שהילד אינו בנו הביולוגי של אביו החוקי וכפועל יוצא מכך הוא מוגדר בהלכה כממזר. מבלי להיכנס לעובי הקורה בנושא זה, במקרים אלה, משלא הוכח מי האב הביולוגי, ייתכן שבית המשפט יפסוק שחובת המזונות תחול על בעלה ה"חוקי" של האישה ולא על אביו הביולוגי של הילד.
כפי שצוין לעיל, כל ילד זכאי למזונות מהוריו – בין אם הם נשואים ובין אם לאו. גם כאשר הרומן מנוהל על ידי הגבר מחוץ לנישואין, חובת המזונות בעינה עומדת. בנוסף, חובת מזונות קטינים חלה כמובן גם על בני זוג שאינם נשואים ו/או בני זוג פרודים. למשל, בני זוג ידועים בציבור, בני זוג אשר הביאו לעולם ילד מתוקף הסכם הדדי, בני זוג שנכנסו להריון אקראי לאחר היכרות שטחית בלבד וכד'. זאת ועוד, ההורים אינם יכולים לוותר על מזונות הילדים בשם הקטינים. היינו, האב איננו פטור מתשלום המזונות במידה שהאם חותמת מולו על הסכם מסוג זה. הזכות למזונות היא של הילדים ושלהם בלבד.
הסכמי הורות
עורכי דין לדיני משפחה מכירים היטב את הסוגיה הנוגעת לתשלום מזונות לילדים מחוץ לנישואין. כאשר בני הזוג נמצאים במחלוקת בנושא (בנוגע לעצם החבות ו/או שיעור המזונות) או רגע לפני כן, ניתן לפתור את הסוגיה מחוץ לכותלי בית המשפט. זאת, במסגרת הסכם הורות שנערך בין הצדדים ומובא לאישורו של בית המשפט לאחר מכן. מדובר במעין הסכם ממון בין בני זוג אשר במסגרתו הצדדים מעגנים את סכום המזונות וכן היבטים נוספים הנוגעים לילדים, כגון: משמורת והסדרי ראיה. בנוסף, הסכם זה, הקרוי בפי רבים "הסכם הורות", יכול לכלול גם הסכמות נוספות בדמות נושאים חינוכיים, מקום מגורים ועוד.
לסיכום - זכות למזונות היא בסיסית
דיני המזונות בישראל אינם מבדילים בין ילדים להורים נישואין לבין ילדים מחוץ לנישואין. זכותם של הקטינים למזונות מאביהם (ומאימם) היא זכות בסיסית שבדרך כלל לא ניתן לבטלה (אלא במקרים קיצוניים, למשל: ילדים מרדניים). אי לכך, במידה שאתם מתמודדים עם סוגיה מסוג זה, מומלץ לפנות בהקדם לקבלת ייעוץ משפטי מעו"ד העוסקים בדיני משפחה.
לא אחת, ניתן לפתור את המחלוקות בהסכמה, מחוץ לכתלי בית המשפט. למשל, על בסיס הסכם הורות המעגן את החובות והזכויות של ההורים והילדים. חשוב לזכור, כי מאבקים משפטיים עלולים לגרום נזק לקטינים (שאינם "אשמים", כמובן, בנסיבות שהביאו ללידתם).
אי לכך, גם הורים לילדים מחוץ לנישואין חייבים לדעת לקחת את האחריות על מעשיהם ולדאוג לכל מחסורם של ילדיהם. ככל שההורים יסיימו את ההליך בהסכמה, וככל שהם יצליחו להתעלות מעל המחלוקות הפרטניות, המרוויחים העיקריים יהיו הילדים.
