מהי רשלנות רפואית?
רשלנות רפואית מוגדרת בשפה המשפטית כסטייה מפרקטיקה רפואית מוכרת הגורמת נזק למטופל. את שאלת הסטייה מהפרקטיקה הרפואית יש לבחון במשקפיים של השנה בה אירעה לכאורה הרשלנות, קרי: על פי סטנדרט "הרופא הסביר" שהיה נוהג בעת שקרה האירוע.
פנייה אל נציב קבילות הציבור
ניתן לפנות לנציב קבילות הציבור במשרד הבריאות כדי שיורה על בדיקה של ועדה חקירה חיצונית מטעם משרד הבריאות. מסקנות הועדה יקלו על ניהול התביעה האזרחית, שכן הן יובאו להצגה בבית המשפט. מה שכן, משרד הבריאות ממעט לבדוק ועוד יותר מכך ממעט להמליץ להעמיד לדין, אלא אם מדובר ברשלנות פושעת.
מהי רמת ההוכחה הנדרשת בתביעה?
כאשר התובע שוקל להימנע מלתבוע רק בשל כך שאולי הרשלנות אינה הסיבה הוודאית, לנזק יש להעמידו במקומו. זאת, משום שדי באפשרות לרשלנות מבלי שיהא ניתן לדבר על רשלנות וודאית אלא באפשרות סבירה והגיונית בלבד. לא צריך להוכיח רמת וודאות של 99%. ההוכחה נדרשת ברמה של 51% בלבד. זהו אינו משפט פלילי. לעיתים הנזק מדבר בעד עצמו ולעיתים רשומה רפואית חסרה ורק משום שנעלמה התביעה תתקבל. אם המוניטור נעלם, למשל, והתובעת לא יכולה להוכיח בגלל זה מצוקה עוברית, זו בעיה ממשית של בית החולים.
ומהי למעשה הרשומה הרפואית?
רשומה רפואית היא מסמך המתעד ביקור או טיפול של מטופל אצל רופאו, בנייר או במחשב.
מסמך כזה יכול להיות כחלק מטופס סטנדרטי ובו עמודות הכוללות נתונים אישיים של הפרט: גיל, מחלות רקע, תלונות מפי החולה וכיו"ב. בטופס הקבלה לבית החולים, למשל, קיימת עמודה בשם "אבחנה מבדלת" המאלצת את הרופא לחשוב על מחלה שונה מזו עליה חשב לראשונה. על הרופא למלא העמודה כדי לא לפספס מחלות אחרות שלא חשב עליהן בהזדמנות הראשונה.
החוק מטיל על קופות החולים ובתי החולים את האחריות לשמירתה של הרשומה הרפואית, ולמסירתה לעיון המטופל (תמורת תשלום, כמובן).
יתכנו מקרים, והם לא מעטים, בהם יחויב הרופא לפצות המטופל אם נגרם נזק ראייתי המונע ממנו להוכיח את התביעה. אם בגלל איבוד הרשומה ורק בגללה התובע לא יכול להוכיח תביעתו, הנטל להוכיח שלא היתה רשלנות יועבר לידי המוסד הרפואי. איבוד רשומה יכול גם להשליך על ההחלטה האם לגלות פרוטוקולי וועדות בדיקה של בתי חולים.
חוות דעת רפואית וקשר סיבתי בתביעת רשלנות רפואית
קייס לתביעה לרשלנות רפואית מתחיל בגילוי התיק הרפואי מבית החולים. את התיעוד הרפואי שיש לבית החולים ניתן להמציא כנגד הצגת כתב ויתור על סודיות רפואית ותשלום סמלי (החוק מגביל את הסכום).
הבדיקה הראשונית כוללת כמעט תמיד ייעוץ עם רופאים מומחים בתחום והשגת חוות-דעת. לעיתים יש צורך במספר חוות דעת, לעניין הנזק, הרשלנות והקשר הסיבתי שביניהם.
קשר סיבתי מוגדר כקשר שבין מעשה הרשלנות לנזק התוצאתי הסופי, קרי שהנזק שנגרם לניזוק הוא כתוצאה של הטיפול הרפואי הכושל. יש להוכיח תחילה שאכן יש נזק ושהוא לא היה נגרם או מוחמר אלמלא הטיפול.
במדינת ישראל נהוג לחלק את הקשר הסיבתי לשני חלקים: קשר סיבתי עובדתי- הנקרא גם מבחן "האלמלא" – אז נשאל האם אלמלא המעשה של המזיק היה נגרם נזק. אלא שגם אם מתקיים קשר סיבתי עובדתי, אין בכך די. הקשר הסיבתי המשפטי (וזהו החלק השני) נועד אם כן להכריע האם רצוי, כעניין של מדיניות, לפסוק פיצוי.
מתחם המחירים של חוות-דעת נע בדרך כלל בין 3,000 ל-18,000 ש"ח בתוספת מע"מ. על חוות הדעת יש להוסיף את אגרות המשפט. בהמשך, יתכן שימונה מומחה שלישי, או שיוסכם על ישיבת גישור - בדר"כ הצדדים נושאים באלה בחלקים שווים. אם מפסידים בתביעה, משלמים אגרה שנייה, שיכולה להגיע לעשרות אלפי שקלים.
הסכמה מדעת של מטופל
במקרים של רשלנות בניתוח קיימת סברה לפיה חתימה על טופס הסכמה לפני ניתוח מאיינת את הזכות להגשת תביעת רשלנות רפואית. סברה זו שגויה. אף גורם לא מוסמך להסיר מעצמו אחריות וכך גם לא רופא. אם מטופל יצביע על רשלנות בניתוח, הוא יזכה בתביעתו במלואה, וגם אם לא עלה בידו לעשות זאת הוא עדיין יוכל לזכות בתביעה, אם רק יראה, כי נמנע ממנו מידע רלבנטי, אילו היה מודע לו, לא היה נכנס לניתוח.
הימנעות ממתן הסבר אודות סיכויים וסטטיסטיקה, על הפעולה או על סיבוכים אפשריים לאותו פציינט עם הסיכון המוגבר, יכולה להיחשב כפגיעה בהסכמה מדעת שלו. גם החתמה על טופס ממש לפני הניתוח בעטיו של טיפול בואליום או חומרים מטשטשים, למשל, עשויה להיות בעייתיים.
אבחון שגוי
התיקים הקשים להוכחה הם אלה הדורשים להוכיח רשלנות במקרים של אבחון שגוי.
אם האיחור באבחון נבע ממתכונת עבודה רשלנית באופן מובנה, בין היתר בקשר עם רישום ודיון, שמנע מהרופאים ללקט מידע בצורה מסודרת, להסיק מסקנות מתבקשות ולפעול לאבחון המחלה האמיתית, בית המשפט ייטה לקבע כי אכן היתה רשלנות. וודאי אם הרופא החמיץ אבחנה בגלל חוסר ידע או חוסר מקצועיות. כך למשל, אם רופאים במחלקה לא ערכו באף שלב של אשפוז, אבחנה מבדלת (שפירושה מחשבה על אבחנה אחרת, שיש להביאה בחשבון) ועל כן לא ננקטו הפעולות המתבקשות מאבחנה מבדלת זו. במקרה כזה, הם יחשבו כמי שהתרשלו.
בטופס הקבלה לבית החולים, קיימת עמודה של "אבחנה מבדלת". חומרת המחלה שבאבחנה המבדלת אף היא פקטור מכריע. כך למשל, חולה עם כאבים בחזה שמאד אופייניים למחלת כיב, יקבל תחילה טיפול לכיב, אך היות שלעתים התקף לב "מתנהג" כמו כאבים של כיב, והיות ש"פספוס" התקף לב יכול להיות קטלני, בד בבד עם הטפול בכיב, רופא סביר יפעל לשלול אוטם בשריר הלב.
רשלנות רפואית נפוצה במיוחד בתחומים מסויימים.
רשלנות רפואית בלידה
תביעות רשלנות רפואית בלידה מהוות נדבך מרכזי בתחום, כנראה משום שלידות, מטבען, מבוצעות יותר מטיפולים ניתוחיים אחרים. אם הנזק נגרם בהריון נבחר במומחה גניקולוג. אם הנזק נגרם בשלב הטיפול בתינוקיה או בפגיה, נבחר ברופא ילדים או ברופא מתחום הניאונטולוגיה שהיא מומחיות פגים. בנוירולוג ילדים נבחר במידה שעולה שאלת הקשר הסיבתי בין מעשה הרשלנות לבין הנזק וכאשר נטען בבית החולים כי הנזק "לא מהפעולה שבוצעה".
רשלנות רפואית באבחון סרטן
תחום נוסף, בו ניתן למצוא תביעות לא מעטות בגין רשלנות רפואית, הוא אבחון סרטן.
בשורה בדבר סיכויי החלמה נמוכים, היא כמעט תמיד תמרור אזהרה ראשוני לאבחון מאוחר ורשלני של מחלת הסרטן. ניקח לדוגמא מטופל שהגיע לרופא המשפחה והתלונן על דם בצואה, או מטופלת שמיששה ומצאה גוש קטן בשדה. גוש נימוש יכול לרמז על קיומו של סרטן השד, ודם בצואה יכול להוות סימן מעיד לסרטן המעי הגס (אם כי בדרך כלל יעיד על טחורים). בשני המקרים, על רופא המשפחה ליתן את הדעת לגרוע מכל ולשלול את הגרוע מכל באמצעות בדיקות מעמיקות נוספות.
אם לא נהג כך, הרי שהוא פעל מתחת לנורמה המקובלת, ומשמעות הדבר כי התרשל כלפי המטופל שלו. אם כך, תישאל שאלה נוספת והיא האם הגידול הסרטני ניתן היה לטיפול מלכתחילה, ומה המשמעות לאיחור באבחון. ובמיוחד, האם האיחור באבחון הביא לנזק. האם הוא שלל או הנמיך הסיכוי להבריא והאם הוא משנה במאומה את מהות הטיפול שתוכנן, לרבות מספר ההקרנות. סרטן המעי הגס, אם אובחן במהירות, יגרור טיפול ניתוחי. אחרת, יזדקק המטופל לטיפול כימותרפי בנוסף. איחור של בין 6-12 חודשים משמעו סיכויי הבראה אפסיים, וקיצור תוחלת חיים. גוש נימוש בחזה יכול להעיד על סרטן השד, כאמור, וככל שגודלו יהא קטן יותר סיכויי ההבראה טובים יותר.
השלכות הנזק על גובה הפיצוי
במקרה שהתביעה תתקבל, וביהמ"ש יקבע שהוכחה רשלנות רפואית ברמה הנדרשת, נשאלת השאלה מהו גובה הפיצוי שיקבל התובע.
גובה הפיצוי יהא תלוי בראש ובראשונה בנכות הרפואית ובכושר לעבוד. גיל הוא הפקטור המהותי השני כי הוא הקובע את מספרהשנים עד היציאה לפנסיה. ברור שאדם צעיר היה אמור לעבוד שנים ארוכות יותר לולא נכותו, ביחס לאדם בן 66 שנותרה לו שנה תעסוקתית בודדת. אחוזי הנכות אף הם פקטור מרכזי בפסיקת הפיצויים. נכות שהיא גם תפקודית תשפיע אריתמטית על היקף הפיצויים. האחוזים נקבעים על ידי מומחים רפואיים בתחום התמחות ספציפי. לבד מאחוזי הנכות, הפיצוי הוא פונקציה של טיפולים רפואיים עתידיים להם יזדקק התובע ותדירותם.
עוד בנושא:
7 עו"ד מייעצים לכם רגע לפני תביעת רשלנות רפואית
שאלות גולשים ותשובות מפורום רשלנות רפואית
רשלנות רפואית: מתי זו טעות ולא רשלנות?
עו"ד אורן בושרי (צלם: ינאי יחיאל)
