הנושא של הגנת הפרטיות בכלל ובאינטרנט בפרט הוא נושא מאוד "חם" ונפיץ. עד כמה ניתן לשמור על אנונימיות? האם יש לה בכלל ערך בעידן הטכנולוגיה והאינטרנט של היום? האם ניתן לתבוע ולקבל פיצוי על פגיעה בפרטיות והפרתה?
חוק הגנת הפרטיות מסדיר את הזכות לפרטיות בישראל. החוק קובע, כי: "לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו".
למציאת עו"ד בנושא דיני מחשב ואינטרנט
מהי פגיעה בפרטיות?
החוק מגדיר אילו דרכים אסורות לפגיעה בפרטיות, ביניהן:
1• בילוש או התחקות אחרי אדם שעלולים להטרידו.
2• צילום אדם כשהוא ברשות היחיד.
3• פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו.
4• העתקת תוכן של מכתב או כתב אחר שלא נועד לפרסום, או שימוש בתכנו, בלי רשות מהנמען או הכותב.
5• פרסומו של עניין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, או למצב בריאותו, או להתנהגותו ברשות היחיד.
פגיעה בפרטיות באינטרנט
בשנים האחרונות, הפגיעה העיקרית בפרטיותו של אדם נעשית דרך האינטרנט. כיום כל אדם יכול לגלות נתונים רבים אודות כמעט כל אדם אחר, ביניהם: שמו, כתובתו, מספר תעודת הזהות שלו, מספר הטלפון שלו ועוד.
החקיקה בארץ אינה מתייחסת באופן ישיר ומלא לפגיעה בפרטיות באינטרנט, אבל ניתן להקיש מחוק הגנת הפרטיות ולהחיל את הסעיפים הרלוונטיים על הסביבה הוירטואלית שבה אנו חיים כיום.
פיצויים בשל פגיעה בפרטיות
חוק הגנת הפרטיות, אשר נחקק טרום ימי האינטרנט, קובע סנקציה פלילית וסנקציה אזרחית בשל פגיעה בפרטיות. ע"פ החוק, אם אדם הורשע בעבירה של פגיעה בפרטיות, ביהמ"ש רשאי לחייב אותו לשלם לנפגע פיצוי של מקסימום 50,000 שקלים בלי הוכחת נזק. כמו-כן במשפט בשל עוולה אזרחית, ביהמ"ש רשאי לחייב את האדם שפגע בפרטיות של אחר לשלם לו פיצוי מקסימלי של 50,000 שקלים.
קלות בלתי נסבלת של חדירה לפרטיות
לאחרונה, מתרבות התביעות וכתבי האישום המוגשים לבתי המשפט בשל פגיעה בפרטיות באינטרנט. ביהמ"ש המחוזי בת"א גזר את דינו של נאשם אשר הורשע במסגרת פרשת ה"סוס הטרויאני"- הכוונה לחדירה מוסווית למחשב המחובר לאינטרנט, אשר באמצעותה ניתן לקבל בלי ידיעת והסכמת המשתמש נתונים שונים, כולל סיסמאות ורשימת אתרי אינטרנט אליהם גלש המשתמש - וקבע כי הוא ירצה מאסר בפועל וישלם קנס.
סגן הנשיא, השופט זכריה כספי הדגיש בפסק הדין את החשיבות של התפתחות הטכנולוגיה והתקדמות האינטרנט, ויחד עם זאת ציין, כי: נגישות וקלות השימוש מביאות לקלות בלתי נסבלת של אפשרויות האזנה וחדירה לתחומי הפרט". (מדינת ישראל נ' אלכס ויינשטיין).
עוד בנושא:
