אנשים רבים, וביניהם אף עורכי דין, נוטים לחשוב שקיימים הבדלים מהותיים בין המשפט הפלילי לבין דיני התעבורה.
ברור שקיימים הבדלים רבים בין ניהול תיק תעבורה לניהולו של הליך פלילי "רגיל", אולם, סדר הדין הפלילי על הוראותיו השונות, חל גם בדיני התעבורה, כמובן בשינויים כאלה ואחרים המחויבים בנסיבות המקרה.
עורך דין מנוסה ידע לשלב בין התחומים השונים בצורה המיטבית, כדי לשפר את מצבו של הלקוח, שנאשם בהליך תעבורתי.
פגיעה בזכויות חשודים בהליך תעבורתי
כך, לדוגמא, קיימת איזושהי נטייה "סלחנית", כלפי שוטרים אשר פוגעים בזכויות אלמנטריות של חשודים, כאשר מדובר בהליך תעבורתי ולא בהליך הפלילי.
למשל, באחד התיקים שניהל הח"מ, הגיע אליו לקוח שיוצג על ידי עורכת דין אחרת, בבית משפט לתעבורה בהליך בו הוא הואשם בגרימת תאונה הגורמת לנזק וכן בנהיגה בשכרות, בכך שהוא נהג כאשר בגופו התגלו תוצרי חילוף של חשיש.
באותו הליך, הגיע הלקוח לצומת וגרם לתאונת דרכים.
למקום הגיע בוחן תנועה, אשר שאל את הלקוח אם הוא "שתה או עישן משהו לפני הנהיגה".
בתמימותו הרבה, סיפר הלקוח לשוטר, שהוא עישן 3 ימים לפני נהיגתו חשיש.
יש לדעת, כי שרידי הסם יכולים להימצא בדם ובשתן של אדם שהשתמש בהם אף מספר של שבועות.
כמובן, שבעקבות אותה "הודאה", ביצע השוטר ללקוח בדיקת שתן, בה נמצאו שרידי סם.
השוטר, בהגינותו הרבה, ציין שאלמלא "הודאתו" של הלקוח, הוא כלל לא היה מבצע לו בדיקת שתן.
חשוב לציין זאת, שכן שוטר רשאי לבצע בדיקת נשיפה, דם או שתן אף מבלי שיש לו חשד כלשהו, וזאת במסגרת הלחימה בנהיגה תחת השפעת סמים ו/או אלכוהול.
בית המשפט לתעבורה לא התרשם מטענותיה של באת כוחו של הלקוח, והרשיע אותו בנהיגה בשכרות וכן בגרימת נזק. בית המשפט פסל את הלקוח מנהיגה למשך שנתיים והטיל עליו קנס.
ערעור למחוזי - הפרת זכות ההיוועצות של הלקוח
הלקוח הגיע אל הח"מ, והוחלט להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי.
הטענה המרכזית בערעור הייתה, שהפרו את זכות ההיוועצות של הלקוח, ולא הודיעו לו שיש לו זכות שתיקה וזכות להיוועץ בעורך דין בטרם מענה לשאלות השוטר, שמהוות סוג של חקירה.
כב' השופט רענן בן יוסף, מבית המשפט המחוזי בתל אביב, קיבל את הטענות וזיכה את הלקוח מנהיגה בשכרות, כך שעונש הפסילה שלו הוקל באופן משמעותי ביותר.
לעניין זה חשוב לציין, שבין הגשת הערעור לבין הדיון בערעור, התקבל פסק הדין בעניינו של בן חיים, אשר דן באותה סוגיה בדיוק בהליך פלילי, ופסל ראיות שהתקבלו באופן לא חוקי.
באותו מקרה של בן חיים, עלתה סוגיה של קבילותן של ראיות שנתפסו על ידי המשטרה בחיפושים לא חוקיים.
חיפוש לא חוקי - מהי עמדת ביהמ"ש?
בית המשפט העליון דן במספר מקרים של סמים ואף סכינים אשר נתפסו בחיפושים לא חוקיים, כאשר הטענה של המערערים הייתה שאין להשתמש בראיה אשר הושגה באמצעים לא חוקיים.
בית המשפט העליון קבע באותו פסק דין, כי בנסיבות מסוימות, ניתן שלא לקבל ראיות שהושגו באמצעות חיפוש לא חוקי.
גם כאן, בעניינו של הלקוח, בית המשפט המחוזי פסל למעשה את בדיקת השתן שהתקבלה באופן לא חוקי, ולכן זיכה את הלקוח מעבירת נהיגה בשכרות, וזאת על אף שאין מחלוקת, שהלקוח נהג כשבגופו קיימים חומרים אסורים.
זכות ההיוועצות, פירושה, שלחשוד בעבירה קיימת זכות לפיה, טרם מסירת גרסתו וטרם חקירתו, יוכל להיוועץ בעורך דין מטעמו.
זכות זו נקבעה ומוסדה בפסק דין בעניינו של יששכרוב, שם זוכה הנאשם לאחר שנגבתה הודאתו, מבלי שהחוקרים העמידו אותו על זכותו להיוועץ בעו"ד.
גילוי חומר חקירה
דוגמא נוספת להליך משותף למשפט פלילי ומשפט תעבורה הינו ההליך של גילוי חומר חקירה.
ובמה הדברים אמורים?
זכותו של נאשם, בהליכים פליליים (ובתוכם גם הליכי תחבורתיים), שימסר לעיונו ולהעתקתו, כל חומר החקירה שאספה התביעה.
במאמר מוסגר יצוין, כי יש חריגים לזכות זו, כמו ראיות חסויות ועוד.
במקרים רבים, מסיבות שונות, לא נמסרים לידיו של נאשם כלל החומרים שנאספו על ידי התביעה.
בחלק מהמקרים, מדובר בחומר שכלל לא הגיע לידי התביעה, כמו תיעוד רפואי של מתלוננים ועוד.
בהליך הפלילי, די שגרתי ולא חריג, שעורכי הדין של הנאשמים, מגישים בקשות שונות לבית המשפט לצורך קבלת חומר החקירה.
הליכים אלו, למרבה הצער, לא ממוצים במשפטי התעבורה.
כך למשל, ישנם עורכי דין רבים שלא יודעים, שלכל שוטר תנועה, ישנו "דו"ח עיסוק יומי", שהינו דיווח שהוא ממלא על הפעולות שביצע במהלך המשמרת.
דו"ח כזה, במקרים מסוימים, יכול להוות חומר מהותי להגנתו של הנאשם.
הח"מ מעולם לא ראה תיק תעבורה שבו צורף דו"ח עיסוק שכזה.
יחד עם זאת, כשמגישים בקשה לקבל את הדו"ח האמור, בית המשפט נעתר ומאשר את הבקשה, ולעיתים, יש בדו"ח זה דברים רבים שיכולים לסייע להגנתו של הנאשם.
ככלל, נטייתו של בית המשפט היא לאשר כמעט כל חומר שמבוקש על ידי הנאשם, למעט חומר שניכר בעליל שהוא אינו רלוונטי לאישומים שכנגד הנאשם.
לסיכום, ניתן לומר שבהחלט אפשר לעשות שימוש מושכל בהלכות של המשפט הפלילי, גם בניהולם של תיקי תעבורה.
*ראו לעניין זה רע"פ 10141/09 בן חיים ואח' נ' מדינת ישראל.
*ראו פסק הדין בבית המשפט המחוזי עפ"ת (מחוזי ת"א) 57480-01-12 גילאור שאטי נ' מדינת ישראל
*ע"פ 5121/98 יששכרוב נ' התובע הצבאי הראשי, פ"ד סא(1) 461.
