אחד הנושאים הטעונים ביותר בזמן גירושין הוא הסדרי ההורות, או במילים אחרות הכרעה בשאלות הקשורות לחייהם של הילדים במבנה המשפחתי החדש שנוצר. ברוב מקרי הגירושין שני ההורים דואגים לרווחת הילדים ושואפים לצמצם הפגיעה בהם עד כמה שניתן – אולם פעמים רבות רצון לחוד והתנהלות בשטח לחוד. עובדות אלה מעוררות שאלות רבות וצורך ללמוד את המושגים הקשורים להסדרי הורות בגירושין. מדוע נושא זה שהיה עד לשנים האחרונות יחסית סגור וידוע מראש (הילדים נשארים עם האם) הפך לאחרונה לנושא המזמן מאבקים משפטיים רבים וסבוכים, שסופם כלל אינו ידוע מראש?!
כל השאלות, התשובות, המושגים והדרכים להסדיר הורות משותפת או בנפרד.
למציאת עורכי דין בהסדרי ראיה, באתר משפטי
מהי משמורת?
משמורת או חזקה על הילדים הם מונחים אשר מגדירים את ההורה אצלו חי ומתגורר הילד דרך קבע, כמו גם את האחריות היומיומית המוטלת על ההורים, שניהם או מי מהם, לגדל, לחנך ולדאוג לכל צרכיו של הילד עד לבגרותו, כלומר עד הגיעו לגיל 18. המונח מגדיר יחסי הורים וילדיהם, ומקורו יש האומרים בהתייחסות המשפטית האנכרוניסטית אל הילד כאל רכוש, אשר יש לקבוע לגביו מי מההורים זכאי 'לקבלו'. תפיסה זו הולכת ונעלמת, ומתחלפת בגישה הרואה בילד אדם עצמאי, בעל זכויות, אשר יש לשקול את טובתו כשיקול ראשון במעלה.
אילו סוגי משמורת קיימים?
כאמור, משמורת מגדירה את האחריות על גידול הילדים ומשכך היא יכולה להיות מוטלת על כל אחד מההורים בנפרד או על שניהם יחד. סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע, כי ילדים עד גיל 6 ישהו אצל אמם ("חזקת הגיל הרך"). בפרקטיקה המשפטית שהייתה נהוגה בישראל בעשרות השנים האחרונות, האם היא זו אשר קיבלה על פי רוב את המשמורת על הילדים.
המלצות ועדת שניט
ועדת שניט, אשר הוקמה כדי לבחון את טובתו של הקטין במסגרת הליכי גירושין של בני זוג, המליצה לבטל את חזקת הגיל הרך- האם לא תזכה לחזקה אוטומטית וכל מקרה ייבדק לגופו כדי להעצים ולתת קדימות לעיקרון טובת הילד. המלצותיה של ועדת שניט אמנם אומצו בתזכיר חוק הורים וילדיהם, אך טרם קיבלו תוקף חוקי. למרות האמור, המסקנות מחלחלות בפועל אל השיח המשפטי ומשפיעות על תוצאות סכסוכי המשמורת. בית המשפט כיום נכון יותר לקבוע חלוקה שוויונית יותר גם לאב, וניתן לומר שזו אף הנטייה הראשונית כיום – להוביל להורות משותפת ושוויונית, גם וחרף פירוד ההורים.
משמורת משותפת מתייחסת למצב בו המשמורת הוטלה על שני ההורים יחדיו. בתי המשפט בארץ יאשרו קיומה של משמורת משותפת אם יוכח כי הדבר ישרת את טובת הקטינים, כאשר חלק מהמדדים לכך הינם, כי ההורים מסכימים ביניהם ומבקשים לשאת בנטל שוויוני, קיום תקשורת טובה בין ההורים ויכולת להמשיך יחדיו בגידול הילד (וזאת חרף הגירושין), קרבה גיאוגרפית בכל הנוגע למגורי ההורים וכיוצ"ב.
הנטייה כיום לאפשר משמורת משותפת ואחריות הורית משותפת גם לאחר פירוד וגירושין, מחד תורמת רבות למאבק להשגת שוויון מלא בין ההורים (מונעת מצב של הורה – האב לרוב – המופלה אוטומטית לרעה), אולם, מנגד זוכה גישה זו גם לביקורת רבה - והרי הליכי גירושין טומנים בחובם ממילא מאבקים לרוב, הנובעים משילוב של שאלות משפטיות שמתעוררות ומטען רגשי שמרחף כמעט תמיד מעל הסיטואציה. במצב דברים זה, יש האומרים, שהיתה עד השנים האחרונות לפחות סוגיה אחת בה הויכוח לרוב היה מתון יותר (או שנחסך לחלוטין), וזאת לאור העובדה שהתוצאה שהיתה יחסית ידועה מראש – הילדים (בפרט בגיל צעיר) נשארים עם אמם, והאב מקבל הסדרי ראייה מקובלים.
השינוי שמחלחל בשנים אחרונות, אין ספק שמביא להעצמת הויכוח גם בנושאי המשמורת, כשסוגיה זו אף מנוצלת לא פעם כצעד טקטי על מנת לנסות ולהפחית מחיוב המזונות, באופן מהותי ולעתים באופן מוחלט. מכאן הביקורת על רוח חדשה זו.
מה הקשר בין משמורת לבין הסדרי ראיה?
הסדרי ראיה הם הימים והשעות שבהם זכאי ההורה הלא משמורן (ההורה שלא זכה לקבל משמורת על הילדים), לקבל את ילדיו ולבלות עמם, וזאת כדי להבטיח את המשך הקשר הסדיר שלו עם ילדיו. הסדרי הראייה נקבעים אף הם בהתאם לטובת הילדים, תוך שנלקחים בחשבון אלמנטים כגון גיל הילד, צרכיו, הקרבה או הריחוק בין מגורי ההורים, יכולה ההורה הלא משמורן ליטול את הילד בשעות מסוימות על חשבון עבודתו וכד'.
כיצד נראים הסדרי ראיה כשיש משמורת משותפת? במשמורת משותפת לרוב יקבעו הסדרי ראייה שוויוניים, או קרובים ככל האפשר לחלוקה שווה בין שני ההורים. חשוב להבהיר שכיום נקבעת משמורת משותפת גם כשהחלוקה אינה שוויונית לחלוטין, אולם לכל הפחות ידובר באב המקיים הסדרי ראייה נרחבים עם ילדיו.
האם יש דבר כזה הסדרי ראיה סטנדרטיים?
קיימות אמות מידה מקובלות. נהוג כי ההורה הלא משמורן (לרוב האב – לפחות עד כה) יבלה עם ילדיו פעמיים באמצע השבוע, בשעות אחר הצהריים למשך מס' שעות, לעתים כולל לינה ולעתים ללא (תלוי בנסיבות העניין) ובכל סוף שבוע שני. בסופי השבוע נהוג לקחת את הילדים ביום שישי בסיום שעות הפעילות במסגרת הלימודית או לפני כניסת השבת ולהחזירם עם צאת השבת או ביום א' בבוקר, ישירות למוסד החינוכי. כמו כן, נהוג לקבוע הסדרים שוויוניים בחגים, בחופשות מבית הספר ובחופשת הקיץ.
האם זוג יכול לבחור בכל הסדר שירצה או שהוא מוגבל וכפוף לכללים כלשהם?
סעיף 24 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מתיר להורים, להסכים ביניהם בנושא המשמורת, הסדרי ראיה, זכויות ההורה הלא משמורן ועוד, זאת בכפוף לאישור בית משפט לאחר שבחן, כי ההסכמות תואמות את טובת הקטין. בהיעדר הסכמה בין ההורים, הסדרי הראיה והמשמורת יקבעו ע"י בית המשפט המוסמך - בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני (בנסיבות של כריכת נושא הילדים לתביעת גירושין). סיכומו של דבר, לכאורה, להורים, במקרה של הסכמות ביניהם, יש חופש להחליט בנושאי הילדים, וזאת תחת המגבלה של טובת הילד ואישור ההסדר ע"י הערכאה השיפוטית המוסמכת.
חשוב לציין, כי כל הסכמה בין ההורים, בנוגע להסדרי ראיה ומשמורת, אינה מחייבת את הילדים מתוך עליונות העיקרון כי הילד הוא במרכז, וטובתו היא מעל לכל. זו הסיבה שבית המשפט יכול לבטל הסכם, ככל שיגיע למסקנה שהוא נוגד את טובת הילד. הן משמורת הילדים והן הסדרי ראיה לעולם אינם סופיים, שכן הילדים גדלים נסיבות החיים משתנות ובהתאם גם טובת הילד יכולה להשתנות עם השנים. שינוי מהותי בנסיבות מאפשר לכל הנוגעים בדבר, הן ההורים והן הילדים, לפתוח את התיק לבחינה מחודשת.
אילו שיקולים נלקחים בחשבון בעת הכרעת ענייני משמורת והסדרי ראיה?
העיקרון המרכזי המנחה את בתי המשפט בקביעת ההורה שיקבל משמורת על הילדים הוא עיקרון טובת הילד והוא גובר על טובת ההורים או רצונם. בעת בדיקת רצון הילדים יתייחס בית המשפט גם לרצונו של הילד כפי שהוא מביע אותו – וזאת כשהילדים בני 10 – 12 שנים ומעלה, אם כי כיום הנטייה הינה לשמוע את עמדת הקטין גם בגיל צעיר יותר; לגבי רצון הילד יבחן עוד בית המשפט (באמצעות גורמים מקצועיים שימונו על ידו) את בגרותו הנפשית של הילד; מידת נחרצות החלטתו, וזאת משום שאין כוונה לשבור את רצונו ולתת החלטה שהילד לא מוכן לחיות עמה; בנוסף יבחן ביהמ"ש את ההשפעות החיצוניות, כלומר האם החלטתו של הילד נובעת מהסתה או השפעה חיצונית של מי מבין ההורים.
בקביעת המשמורת לא יוכל בית המשפט להתעלם גם מן היכולות ההוריות. בית המשפט, במקרים הנדרשים לכך, יבקש לבחון - באמצעות אנשי מקצוע - את המסוגלות ההורית של שני הצדדים, מידת שיתוף הפעולה ביניהם ויכולתם לקיים משמורת משותפת והורות משותפת חרף פירודם.
* עו"ד אור גל-און הוא בעל משרד העוסק בדיני משפחה וירושה
** השתתפה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג
