עובדים פלסטינאים המועסקים בישראל זכאים לאותן זכויות ככל עובד ישראלי.
עובדים אלו זכאים לזכויות מכוח צווי ההרחבה החלים על עבודתם, בין אם בענף הבניין או החקלאות, ובין אם צווי הרחבה כלליים הנחתמים מעת לעת.
לעניין זה יודגש, כי חוקים המתייחסים לחובות המעסיק, כדוגמת רישום נוכחות של העובדים, חלים גם על מעסיקים של עובדים פלסטינאים המועסקים בישראל.
מערכת כללים נוספת
אלא שמצב הדברים בפועל הינו, שחרף העובדה שהדין והזכויות החלים על עובדים פלסטינאים הינם זהים לעובדים ישראלים, חלה על העובדים הפלסטינאים המועסקים בישראל מערכת כללים נוספת המוכתבת על ידי שירות התעסוקה, וזאת מתוך כמה מטרות שונות, כדוגמת צרכי ביטחון ורצון של המדינה לוודא, כי משולמות לעובדים זכויותיהם.
מעסיק ישראלי המבקש להעסיק כיום עובד פלסטינאי, נדרש לעשות זאת לאחר קבלת אשרה משירות התעסוקה, אשר מפקח על העסקת העובד.
שירות התעסוקה הוא גם זה אשר מנפיק את תלושי השכר של העובד (לאחר קבלת הנתונים מהמעסיק), מקבל לידיו את התשלומים להם זכאי העובד בגין חלק מהתנאים הסוציאליים, ומעביר את ההיטלים והמיסוי הנובעים מהעסקת העובד לרשויות השונות ולעובד.
בנוסף לתשלומים אלו, על המעסיק לבצע תשלום ישירות לעובד בגין שכרו וזכויות נוספות אשר לא משולמות לשירות התעסוקה.
פיקוח של שירות התעסוקה - כיצד ובאילו תחומים?
בנוסף, שירות התעסוקה מפקח, כי העובדים הפלסטינאים אכן מועסקים ע"י מעסיקיהם, בדרך שבה הוא מחייב את המעסיק לשלם בגין מינימום ימים חודשי, וכן יש חובת דיווח לשירות התעסוקה ככל שהעובד לא הגיע לעבודתו או שהעובד סיים את עבודתו מכל סיבה שהיא. כמו כן, קיימת סמכות לשירות התעסוקה לשלול אשרות למעסיקים שמחזיקים באשרות ולא פירטו מיהם העובדים המועסקים על ידם. בנוסף נאסר להעסיק עובדים ללא אשרות או באמצעות אשרות של מעסיק שאינו בעל האשרה.
כך עוד, שירות התעסוקה מחייב את המעסיק בחלק מהחובות על פי חוק ו/או צווי ההרחבה, כדוגמת תשלום בגין חופשה אשר משולם ישירות לשירות התעסוקה ומחליף ברובו את התשלום לעובד, תשלום בגין קרן השתלמות לעובדים הזכאים לתשלום זה בהתאם לצווים החלים עליהם ועוד.
קשיים באופן ההעסקה - מהם?
העסקה בדרך זו, אף שיש בה יתרונות הפועלים בחלקם לטובת המעסיקים והעובדים, יוצרת קשיים ניכרים באופן ההעסקה, אשר מטילים גם נטל על הצדדים להעסקה.
כך למשל, הבעיה המרכזית הינה כי מעסיק תמים, אשר פעל בהתאם למלוא הוראות שירות התעסוקה, מגלה לאחר סיום העסקתו של העובד כי הלכה למעשה הוראות שירות התעסוקה התייחסו אך ורק לחלק מחובות התשלום החלות עליו, וכי חלות עליו חובות תשלום נוספות עליהן לא נתן את הדעת, כדוגמת חובת תשלום ההבראה וזכויות נוספות, אותן עליו לשלם לעובד באופן ישיר.
קושי נוסף ניתן לראות בעובדה, כי בתלושים אותם מנפיק שירות התעסוקה לא ניתן להוסיף את הרישום של "ימי חג" המשולמים לעובד, וזאת חרף העובדה כי כאמור לעיל – העובדים זכאים לתשלום בגין ימי חג. עניין זה יוצר קושי למעסיקי עובדים פלסטינאים להוכיח כאשר מוגשת תביעה כי אכן פעלו כדין.קושי אחר הוא חיוב המעסיק בהפרשת 4% בגין חופשה, אשר מכסה אך ורק 12 ימי חופשה, בעוד בפועל ככל שעובד צובר וותק, הוא זכאי למספר ימי חופשה גדול יותר.
דוגמא נוספת היא חובת הרישום של מינימום ימים, אף אם העובד הועסק פחות ימים מאלו אשר אליהם הגיע לעבודתו בפועל, באופן המטיל ספק בנכונות האמור בתלושי שכרו של העובד המונפקים ע"י שירות התעסוקה.
קושי נוסף עמו נתקלים בהעסקת עובדים פלסטינאים הוא דרישה מצד עובדים רבים שלא ישולם לעובדים אלו שכר בהמחאות אלא במזומן, בשל קשיים בפדיון המחאות אלו בשטחי הרשות הפלסטינית.
קושי זה בא לידי ביטוי כאשר כנגד המעסיקים מוגשות בדיעבד תביעות, בהן עולות טענות לעניין גובה התשלום אותו שילם המעסיק בפועל. המעסיק שוב ניצב למול קשיים ראייתיים. לדעת הח"מ, ניתן היה לפתור קושי זה ככל ששירות התעסוקה היה מבצע את העברת התשלומים ישירות לחשבונות הבנק ברשות, דבר שנעשה בעבר והופסק.
המלצה למעסיקים: ביצוע רישום פנימי
אופן ההעסקה לעיל, והקשיים הנובעים ממנו, מובילים להמלצה למעסיקים לבצע רישום פנימי של מלוא התשלומים המשולמים לעובד, על אף הקשיים, וכן להחתים את העובד על קבלת הסכומים האמורים, ולבצע מעקב ורישום של שעות עבודתם של העובדים ותשלום מדויק לפי רישום זה.
לסיכום, נקודת המוצא היא כי העובדים הפלסטינים שווי זכויות לעובדים בישראל, יחד עם זאת מעורבות שירות התעסוקה יוצרת שורה של בעיות שיש לפתור אותן.
* עו"ד יעל דולב, ראש מחלקת דיני עבודה, ועו"ד עידן פפר ממשרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות'.
