לאחרונה אושרה לקריאה ראשונה בכנסת הצעת חוק לפיה יוגבל שכר הטרחה של עורכי הדין עבור טיפול בתביעה מול המוסד לביטוח לאומי. לפי ההצעה, שכר הטרחה יוגבל ל-8%, במקום כ-20% אשר היו מקובלים ברוב המקרים עד כה.
בעוד שטענה מרכזית של חה"כ מיקי רוזנטל, מבין יוזמי הצעת החוק, הייתה כי תכליתן של קצבאות הביטוח הלאומי אינן לפרנס עורכי דין, נציגי עורכי הדין כמו גם חברות למימוש זכויות רפואיות, טענו כי ההצעה תביא לפגיעה באזרחים המעוניינים לממש זכויותיהם.
למציאת עו"ד בטוח לאומי באינדקס משפטי
חוסר איזון בין הנפגע למוסד לביטוח לאומי
לעמדת הח"מ, וכפי שברור לכל עורכי הדין העוסקים בתחום הנזיקין, הצעת החוק יוצרת חוסר איזון בין האזרח הנפגע שמעוניין לתבוע קצבתו ובין המוסד לביטוח לאומי. בעוד שהאחרון מסתייע בעורך דין אשר פועל לרוב ללא הגבלת שעות במטרה לדחות תביעות, כפי שניתן ללמוד מהיקף הפסיקה המרובה בבתי הדין, התובע יישאר עם ייצוג משפטי מינימלי שיפגע בפוטנציאל זכאותו.
לעומת זאת, במקרה של תביעות מול המוסד לביטוח הלאומי, החוק אינו קובע פיצוי מובטח והמציאות אף מלמדת את ההיפך הגמור. תביעות רבות נדחות על ידי המוסד לביטוח לאומי או מתקבלות מתחת לרף המזכה בקצבה, כך שבסופו של יום, במקרים רבים אין הנפגע מקבל קצבה ובהתאם עורך הדין לא מקבל שכר.
במצב בו, למשל, תובע מקבל קצבה של 60% נכות, הוא זכאי לפיצוי חודשי של 1,600 ₪. היות ששכר טרחה מחושב לפי 48 קצבאות, 8% מתוך הסכום הכולל הינו 6,100 ₪ בלבד, שכר שאינו מכסה את משך הטיפול והליווי ואת ההוצאות שכוללות בדיקות מעמיקות, הכוונה משפטית ובניית קו טיפול משלים ללקוח.
ייצוג משפטי מול המוסד לביטוח לאומי - מה נכלל בו?
עבודת ייצוג משפטי מול ביטוח לאומי נבנית מהבסיס, באופן שבמקרים רבים בסיס זה יכול לשמש גם תביעות כנגד גורמים נוספים- מעסיק, רשויות, גורם רפואי. איסוף מלא ונכון של ראיות ומסמכים במעמד הגשת התביעה לביטוח לאומי, ישפיע ואף יכריע בתביעות נוספות. הטפסים שממלאים למוסד לביטוח לאומי הם הבסיס לכל תביעה ומשמשים ראיה חזקה בבית המשפט.
בתאונת עבודה למשל, לא די במילוי מסמכים. עורך הדין שולח את התובע לייעוץ רפואי טרם הועדה, כדי לברר את התחומים הרלוונטיים לתביעה- רפואה תעסוקתית, התמחות ייעודית רלוונטית (אורתופדיה לדוגמא) ואף ייעוץ נפשי במידת הצורך. זאת, כדי לוודא שבמועד ההגעה לוועדה תצטייר תמונה מלאה באשר למצבו של הנפגע, תמונה המבוססת על עבודה מקיפה של עורך הדין ואשר תשפיע על גובה הנכות הסופית. ישנם מצבים בהם הביטוח הלאומי כלל לא מכיר במקרה כתוצאה מתאונת עבודה. במצב זה מדובר במקרה מורכב המחייב ראשית הגשת תביעה לביה"ד לעבודה לצורך הכרה ורק לאחר מכן תביעה מול ביטוח לאומי. כמו כן, ייצוג ע"י עו"ד כולל הסברים לנפגע, הכנה בנוגע לציפיות הוועדה, ליווי מול הוועדה בכדי לוודא כי כלל התלונות נרשמו וכי חוות הדעת הרלוונטיות הוצגו ונבחנו. לבסוף, לאחר קבלת החלטה- דחיית התביעה או קביעת אחוזי נכות שאינם מספקים, עוה"ד ידע להגיש ערר מנומק ומבוסס על חוו"ד.
כיצד תשפיע הגבלת שכר הטרחה?
מתוקף היותנו חלק משוק השואף לאיזון, הגבלת שכר טרחה בצורה כה קיצונית בטיפול מול הביטוח הלאומי, פותח פתח להעלאת שכר הטרחה בטיפול בנגזרות אחרות של התיק, כמו לדוגמא תביעת נזיקין בגין אותה פגיעה. תוצאה אפשרית אחרת, היא שיפחת מספרם של עורכי הדין שיבחרו לעסוק בתיקים מסוג אלו.
סוגיה המוכרת לכולנו ומדגימה את השאיפה לאיזון כלכלי, היא העלאת שכר הדירה לאחר הטלת מס. בעלי דירות אינם מעוניינים לספוג את עלות המסים על שכר הדירה, ולכן הפתרון הטבעי הוא להעלות את המחיר עבור הדיירים. באותו אופן, כאשר מוגבל שכר הטרחה בגין טיפול בתביעות מול ביטוח לאומי, ניתן לצפות כי משרדי עורכי הדין ימצאו דרכים אחרות לקבלת תשלום ראוי על עבודתם, אשר במקרים רבים נפרסת על פני חודשים רבים ואף שנים עד סיום התיק וקבלת התשלום בפועל.
כפי שידוע, בכל תחום במשק, לא ניתן לקנות שירות יקר בזול. היעדר תמריץ עבור שעות עבודה מרובות על מקרים בהם השכר מוגבל באופן קיצוני מלכתחילה, עלול לפגוע בתובעים.
ביקורת על הצעות החוק
מפתיע כי הצעת החוק הזו, אשר לוקה בחסר ומייצגת חוסר בקיאות משווע בעבודתם של עורכי הדין, אושרה לקריאה ראשונה על ידי ועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
עבודתו של עורך הדין המתמחה בתביעות מול המוסד לביטוח לאומי כוללת כאמור הרבה מעבר למילוי טפסים. מדובר בהיכרות ארוכה עם המערכת והאפשרויות העומדות בפני התובע, איסוף מידע, תיאום ועדות, ייעוץ עם מומחים רפואיים, בדיקות והבאת מלוא הנתונים המדויקים אל הביטוח הלאומי, כדי למצות את זכויות הנפגעים, ולהבטיח את הקצבה המגיעה להם.
הגשת תביעה ע"י הנפגע באופן עצמאי - חסרונות
אם נפגע יגיש תביעה באופן עצמאי, הסיכוי שהיא תתקבל הוא נמוך, וכך גם האפשרויות העומדות בפניו לטובת תביעה לבית הדין, מאחר שהבסיס לתביעה הוא החומר שנכתב, הוצג ונאמר לביטוח לאומי בתביעה הראשונית שהוגשה עצמאית. הביטוח הלאומי מסתמך על כך שאדם פרטי לא מכיר את רזי החוק, הדקויות בתקנות ולכן גם אם הוא מכיר בנכות, ברוב המוחלט של המקרים מדובר בנכות מינימאלית. עורך הדין יוודא קיום תיעוד רפואי מספק הכולל חוו"ד של מומחה, באופן שיקשה על קביעת נכות מינימאלית כי אם הביטוח הלאומי יידרש להצדיק את הקביעה שלו מול עוה"ד הבקיא.
למרבה הצער, כל עוד עורכי הדין ימשיכו להיתפס כתאבי בצע ולא כאנשי מקצוע אשר יש בידיהם לסייע לזקוקים לכך וכל עוד מי מהמחוקקים ימשיך לחפש דרכים לצמצום עלויות של שירות חשוב ואיכותי, אנשים הזקוקים לכך יותר מכל ילכו לאיבוד בסבכי הבירוקרטיה של הביטוח הלאומי, במקום לזכות לליווי מלא וראוי הניתן בתשלום ראוי אף הוא.
*הכותב הוא עו"ד אייל בן ישי, בעל משרד עו"ד המתמחה ברשלנות רפואית ותביעות מול ביטוח לאומי
