מהו הסדר נושים לפי סעיף 19א לפקודה?
מדובר בסעיף שמציע אלטרנטיבה עתירת יתרונות למסלול של בטרם הכרזה על חייב כפושט רגל. אדם שחובותיו גדולים ועומד לפני שלב בו יוכרז כפושט רגל, אם לבקשתו ואם לבקשת נושיו, יכול להימנע ממהלך דברים זה ולבחור מסלול חלופי. במסלול זה החייב מציע לנושים הסדר, ועוצר את התהליך של ההכרזה עליו כפושט רגל. ניתן להתחיל במסלול זה גם לאחר שהוגשה בקשה להכיר בחייב כפושט רגל, כל עוד לא הוגש נגדו צו לכינוס נכסים.
מה כולל הליך הסדר נושים?
הליך של הסדר נושים לפי סעיף 19א לפקודה כולל כמה שלבים:
בשלב ראשון פונה החייב לבית המשפט המחוזי בבקשה לאישור הסדר נושים עם נושיו. לבקשה זו יצורפו הצעת ההסדר, תצהיר של החייב שאינו יכול לשלם את כל חובותיו, דין וחשבון על חובותיו ורכושו בציון הסיבות שהובילו לפגיעה ביכולותיו הכלכליות, וכן שאלון רגיל של פושט רגל בהתאם לטפסים המונחים על ידי כונס הנכסים הרשמי. הגשת הבקשה כרוכה בתשלום אגרה של כ- 1,700 ₪.
בשלב השני יש להגיש עותק מהבקשה לכונס הנכסים הרשמי במחוז בו מתגורר החייב.
בשלב השלישי בית המשפט יורה לכונס הנכסים הרשמי להגיש תגובתו להצעה ולבקשה.
בשלב הרביעי, שמתרחש ברוב המקרים, כונס הנכסים הרשמי יבקש, כי יופקדו בידיו של הנאמן המוצע לביצוע ההסדר, סך של כ- 20,000 ₪ כדמי רצינות המבקש; ובנוסף שאלה יהוו תנאי לבקשה לעיכוב הליכים כנגד החייב, לאורך משך ההליך, שבדרך כלל נמשך כ- 8 חודשים. בנוסף, יבקש כונס הנכסים הרשמי, כי יושת תשלום חודשי בסך של כ- 1,000 ₪ על החייב. גם תשלום זה יופקד בידיו של הנאמן הזמני לביצוע ההליך.
שלב זה למעשה כולל גם מינויו של נאמן זמני. מינוי הנאמן הוא הליך בפני עצמו שכולל בחינת נאמנים מוצעים. החייב ממליץ על נאמן, אולם כונס הנכסים הרשמי יכול שלא לקבל המלצה זו, ולהציע במקומו שלושה שמות של נאמנים זמניים המצויים ברשימה אצלו.
בשלב החמישי, בית המשפט המחוזי יורה על מינוי נאמן זמני ויקבע מועדים לשמיעת תוצאות ההליך בטרם אישורו.
בשלב הבא, הנאמן הזמני יפנה לנושי החייב ויידע אותם בדבר ההצעה. פנייתו גם תקבע את המועדים להגשת תביעת חוב מצידם. עוד יפרסם הנאמן הזמני את דבר הצעת החייב בשני עיתונים יומיים, בהודעה שתכלול את המועדים המוקצבים להגשת תביעות החוב ואת מועדי אספות ההסדר. בשלב זה הנאמן גם יהיה אחראי על כינוס אספות הסדר נושים בהם ישמע קולם של הנושים, שעל תוצאותיהן ידווח לבית המשפט המחוזי.
בשלב שלאחר מכן, במידה שישנה הסכמה, ייקבע מועד בו תידון בקשת אישור ההסדר.
בשלב הבא, בית המשפט יבחן את הבקשה להסדר ויחליט אם לאשרה.
מתי בית המשפט יאשר בקשה להסדר נושים לפי סעיף 19א לפקודה?
בית המשפט יאשר בקשה להסדר נושים לפי סעיף 19א לפקודה רק אם יתרשם שיש יסוד סביר להניח שהחייב יעמוד בתשלום של לפחות שלושים אחוזים מכל חוב לא מובטח. בחלק מהמקרים יקבע בית המשפט ערובות שיבטיחו קיום ההסדר.
תנאי נוסף למתן אישור להצעת ההסדר על ידי בית המשפט המחוזי, הוא שניתן אישור להצעת ההסדר על ידי רוב הנושים (51% מהנוכחים ו/או שהביעו עמדה לבקשה/הצעה) ויחד עם זאת, שיש להם 75% מסך הנשייה הכולל. עוד ראוי לציין, כי בית המשפט יאשר את ההסדר רק במידה שיהא סבור, כי יש בהצעת ההסדר תועלת לכלל הנושים, לעתים אף מבלי להתחשב בנושה המתנגד להסדר.
למעשה, כאשר בית המשפט המחוזי בוחן את בקשת ההסדר וההצעה הגלומה בה, הוא עורך מעין איזון בין שני אינטרסים מנוגדים: האחד, זה של הנושים - שהינו גבייה מרבית מנכסי החייב בדרך המהירה הזולה והיעילה ביותר; ומנגד - זה של החייב עצמו - שהינו מתן אפשרות לפתיחת פרק חדש בחייו של החייב, לאחר שזה איתרע מזלו, ושקע בחובות כבדים שאין ביכולתו לפרוע, ובמקביל הוא יכול להגיע לידי הסדר פשרה אל מול נושיו.
מהם היתרונות של ההליך?
ראשית, החייב נמנע מההשלכות המרובות של מעמדו כפושט רגל, ומצליח להסדיר חובותיו בהליך חלופי ידידותי יותר ומגביל פחות. למעשה, להליך זה אין כל השלכות על החייב לרבות המגבלות המנויות בפקודת פשיטת הרגל.
שנית, הליך זה הוא הליך קצר הרבה יותר מכל הליך אחר בפקודה.
שלישית, לאחר קבלת בקשת ההסדר החייב למעשה מסיים את כל ההתעסקות עם חובותיו, ויכול לחזור למסלול חיים רגיל למרות שקיעתו הכלכלית.
מי יכול "ליהנות" מהליך זה?
ישנם כמה תנאי סף שמילויים נחוץ לשם יישום ההליך, כך:
*עיתוי: חייב יוכל להגיש בקשה להסדר נושים לפי סעיף 19 לפקודה רק בטרם הוכרז כפושט רגל, או לאחר שהוגשה בקשה להכיר בחייב כפושט רגל, וכל עוד לא הוגש נגדו צו לכינוס נכסים.
*גודל החוב: החוב חייב להיות גבוה מסכום של 33,820 ש"ח.
*סכום ראשוני לפירעון חובות: רק חייב שבידיו סכום בגובה שלושים אחוז מסכום החובות הלא מובטחים, ואשר יכול לכסותם באמצעותו באופן מידי יוכל ליהנות מהליך זה. תנאי זה, למעשה אומר כי הצעת ההסדר שתוגש לאישור בית המשפט חייבת להוות הצעת מינימום של כ - 30%, מסך מצבת החובות של החייב, ובתנאי שאלה אינם חובות מובטחים. חשוב גם לדעת, שמדובר בחובות שאושרו על ידי הנאמן לביצוע ההסדר שתפקידו, גם, בין היתר, הוא לבדוק את תביעות החוב שהוגשו על ידי כלל הנושים. בבדיקה הנ"ל מופחתים ריביות חריגות, לרבות ריביות ההוצל"פ, ונקבע כי החובות יהיו בצירוף ריבית והצמדה בהתאם לפסיקה.
מה קורה אחרי אישור בית המשפט להסדר?
לאחר שביהמ"ש מאשר את הצעת ההסדר, הוא ממנה את הנאמן לביצוע ההסדר, כלומר לבדיקת תביעות החוב וגביית הכספים מהחייב. החלטה בדבר אישור ההסדר ומחילת כל החובות אשר לא הוגשו כנגד החייב ובתנאי שהינם חובות שאינם מובטחים ו/או חובות שאינם בני הפטר. למעשה, עם אישור הבקשה, מתאפשר לחייב לפתוח בחיים חדשים כאשר הוא פטור מהחובות שלא הוגשו כנגדו ו/או מיתרת החובות שנסתיימו בהסדר ואושרו.
לסיכום, חייב שסך חובותיו עולה על הסכום הקבוע בפקודה, ושיש ביכולתו לשלם 30 אחוז מהם, יכול בנסיבות מסוימות ליהנות מהליך חלופי לפשיטת רגל, הליך עם פחות מגבלות ועם השלכות פחות חמורות בהשוואה להליך פשיטת רגל. הליך הסדר הנושים לפי סעיף 19א לפקודת פשיטת הרגל מציע לא מעט יתרונות, ובהחלט מומלץ לחייב לפעול לפיו אם קיימת אפשרות ליישומו.
* עו"ד טל גוטרמן, כינוס נכסים והליך פשיטת רגל
