בעלי עסקים, מעבידים וחברות ניצבים בפני סיכונים לא מעטים כאשר הם שמים מבטחם בעובדים. בין אם מדובר בעובדים שנחשפים למידע רגיש שאסור שיזלוג החוצה, עובדים שתחת ידיהם עוברת סחורה יקרה ומבוקשת או עובדים שידיהם בתוך הקופה (מורשים לעסוק בכספים). כל מעילה, גניבה, בגידה או פעולה אסורה שנוקט עובד עלולה לגבות מהמעביד ומהעסק מחיר יקר ביותר. הדרך היעילה ביותר שעומדת בפני מעביד או עסק שרוצה להגן על עצמו ממצב זה היא להסתייע בגוף המעניק שירותי חקירה ובטחון לכל אורך הדרך.
מהן הסכנות של מעביד, עסק או חברה בעת העסקת עובדים?
כדי שארגון, עסק, חברה וכל מקום עבודה יתפקדו כיאות, מערכת היחסים בין בעל העסק ו/או המעביד לבין העובדים חייבת להתבסס על אמון. עובדים נחשפים למידע רגיש ובעל ערך, לסחורה מבוקשת ולכספים. לולא האמון הזה, החברה לא תוכל להתקיים והעסק לא יוכל לעבוד. ההנחה הזו מוסכמת על כולם, אולם קשה להתעלם מהבעייתיות שבה. המעביד חייב לתת מבטחו בעובדים, ואילו לאלה לא תמיד יש אינטרס להגן על המעביד וחלקם לא ראויים לאמון שכזה. עם כל הרצון הטוב לא ניתן להתעלם מכך שישנם פיתויים מאד גדולים לעובדים לבצע מעילה בכספים, לבצע ריגול תעשייתי או לגנוב סחורה.
לא חסרים מקרים של עובדים שנקלעו למשבר כלכלי ושלחו ידיהם לקופת העסק; אחרים שתמורת לא מעט כסף נידבו מידע למתחרים; וכאלה שגנבו סחורה ועוד. כל אלה הם סיכונים קיימים, שאינם נדירים וחייבים להתגונן מפניהם.
האם בכלל אפשרי להתגונן מפני עובדים "סוררים" שבוחרים למעול או לבגוד?
בהחלט. ישנם לא מעט אמצעים יעילים מאוד המאפשרים למעביד, לעסק ולחברה להתגונן מפני "בגידות" של עובדים. לשם כך יש להסתייע בגוף המעניק שרותי בטחון. ישנם לא מעט גופים המתמחים בשירותים אלה, ביניהם משרדי חקירות שחבריהם מתמחים במתן ייעוץ בענייני בטחון לצד מתן שירותי חקירות.
מה הם למעשה שירותי בטחון אלה?
שירותי הביטחון רבים ומגוונים והם כוללים מתן ייעוץ לגבי הדרכים, האמצעים והמנגנונים שיהפכו את מקום העבודה למקום מוגן ובטוח. הייעוץ כולל בחינת מקום העבודה, קביעת הצרכים, זיהוי נקודות החולשה ובניית מנגנוני בטחון מתאימים. בעת בחינתם של כל אלה בולטות שלוש מטרות עיקריות אותן שואפת מעטפת ההגנה שתיבנה להשיג: האחת, מניעה; השנייה, הרתעה; והשלישית, טיפול לאחר מעשה וצמצום נזקים.
מניעה: זוהי מטרה ראשונה במעלה. פעמים רבות אחרי שמתרחש נזק – מבוצעת מעילה בכספים, זולג מידע החוצה או נגנבת סחורה – קשה מאד לתקן אותו. לכן מרב המשאבים מופנים למניעה מראש של מצבים כאלה, בשאיפה שהנזק בכלל לא יתרחש. הרבה יותר יעיל למנוע את מה שעלול להתרחש מאשר להתחיל לטפל בהשלכות ונזקים של מקרה שכבר קרה והותיר צלקת. מחלק מהפגיעות קשה מאד להתאושש. על כן המטרה היא מניעה והיערכות מבעוד מועד של הקדמת תרופה למכה.
יצירת הרתעה: הדרך הטובה ביותר למנוע התרחשות בלתי רצויה שתגרור נזק למקום העבודה היא הרתעה. אם העובדים יודעים שהם מצויים תחת מעקב כלשהו, שהם נבדקים, שמעשיהם מתועדים ושיש "אח גדול" עם אצבע על הדופק שמפקח עליהם הם יהססו לפעול בניגוד לחוק. זהו המצב האידאלי והנחשק מבחינת בטחון בעבודה.
איתור אחרי שקרה מקרה: מטרה נוספת היא מזעור נזקים לאחר שקרה מקרה מעילה או בגידה. גוף המעניק שרותי בטחון יסייע לזהות גניבה, מעילה, פרצה או זליגת מידע. הוא יסייע לזהות את הפרצה ואת האחראים לה, יסייע בסתימתה ויעשה כל שניתן לשם מזעור הנזק שנגרם.
מהם האמצעים הקיימים להגשמת מטרות אלה?
האמצעים מגוונים ומשמשים בשלבים שונים של ההתקשרות עם העובד:
אמצעי בטחון בטרם קבלת העובד לעבודה -
בטחון בעת סינון עובדים: הביטחון בעובד במקום העבודה מתחיל כבר בשלב הסינון הראשוני של העובדים. מעביד מבצע כל כך הרבה ראיונות ותהליכי קבלה כדי לבחור בעובד הכי מתאים, אבל רבים מהמעסיקים לא נותנים את המשקל הרצוי לחלק הכי חשוב שאמור להשפיע על קבלתו לעבודה, וזהו היכולת לבטוח בו. בעת קליטת עובד בודקים את התאמתו המקצועית ומעבירים אותו הרבה סינונים, אבל מעבידים רבים לא בודקים את הדבר הכי בסיסי – נכונות הפרטים שמסר. מעבר לראיון בסיסי, רוב המשקל ניתן להתאמה מקצועית, אבל מה לגבי התאמה אישית?
מי שרוצה שיתאפשר לו לבטוח בעובדיו חייב, כבר בשלב הכי ראשוני, לבדוק אם הוא יכול לעשות כן. הבדיקה היא פשוטה והיא חייבת להיעשות עוד טרם קבלת העובד לעבודה. יש לוודא את אמיתות הפרטים שמסר בכל מיני אמצעים. למשל, התקשרות למעבידים קודמים, התקשרות עם ממליצים, התקשרות עם חברים ובני משפחה ואפילו מפקדים בצבא (במקרים של תפקידים רגישים במיוחד), בדיקה מול מוסד הלימודים, שאלון 300 ועוד.
במקרים מסוימים יש לערב חברה המתמחה בייעוץ ביטחוני ומעניקה שירותי בטחון, כדי שתבצע בדיקות מתאימות שיסייעו לסינון העובדים. גוף שכזה יבצע סינון אקטיבי של עובדים וימנע כניסה של גורמים עוינים ובלתי רצויים לעבודה. לדוגמא, מרגלים תעשייתיים או אנשים בלתי מתאימים שיעבדו במקומות בהם יש חשיפה למידע בטחוני מסווג. לשם כך ישתמשו "המסננים" בבדיקות פוליגרף, בדיקות שטח, בדיקות מודיעיניות, הצלבות מידעים ועוד.
אמצעי בטחון במהלך העבודה השוטפת-
לאחר קבלת העובדים יש להיות כל הזמן עם יד על הדופק. כיום, בשוק בו התחרות גבוהה והפיתויים של העובדים למכור מידע או סחורה או למעול בכספים גבוהים ביותר אי אפשר להיות זהירים מדי. יש לנקוט אמצעי זהירות ולהפעיל מנגנוני בטחון כל הזמן ובמהלך העבודה השוטפת. בין אמצעי המעקב השונים בולטים האמצעים הבאים:
1. מצלמות אבטחה במקום בולט לעין.
2. ביצוע ביקורות אחת לתקופה. חלקן ביקורות פתע וחלקן ידועות. הביקורות יתמקדו בתהליכי עבודה, תפקוד עובדים, התנהלות כלכלית וניהול סחורה.
3. בדיקות פוליגרף תקופתיות (ניתן לקבוע שאלה יבוצעו רק מדרג מסוים ומעלה או לנושאי תפקידים מסוימים).
4. במקרים מסוימים בהם יש חשיפה למידע או סחורה רגישים ישנה אפשרות גם לבצע הקלטות וציתותים לשיחות טלפוניות (בידיעת העובד ותחת מגבלות החוק), צילומי מסך, הגבלת הגלישה באינטרנט, הגבלת גישה לאתרי אינטרנט מסוימים, מניעה של אפשרויות חיבור של התקנים חיצוניים, התראות על חיבור של התקנים חיצוניים (דוגמת דיסק און קי וכדומה).
5. מעקב אחר כניסה ויציאה של אנשים למקום עם סחורה יקרת ערך ובדיקת שרשרת האספקה.
6. קבלת ייעוץ מחברה לאבטחת מידע: במקומות בהם יש מידעים רגישים כגון, מאגרי מידע של לקוחות או כל מידע רגיש אחר, מומלץ גם לקבל ייעוץ מחברה העוסקת באבטחת מידע ומתמחה בהגנה מסוג זה. פניה זו צריכה להיות במקביל לעבודה עם החברה המעניקה שירותי בטחון שאינם מוגבלים לאבטחת מידע בלבד, אלא נוגעים להגנה כללית מפני עובדים "סוררים".
אמצעי בטחון לאחר "תקרית":
כאמור, אם כבר קרה חלילה מקרה מצער של מעילה בכספים, גניבת סחורה או זליגת מידע, יש להשתמש בגוף המעניק שירותי בטחון כדי לאתר את הפרצה ולחסום אותה וכדי לצמצם את הנזק שקרה. אמצעי הביטחון בשלב הזה כוללים תשאול וחקירה של כל העובדים תוך שימוש באמצעי חקירה ומעקב מתקדמים. התחקור מתחיל במקום מסוים (מקום בו התבצעה גנבה למשל) וממשיך במעגלים מתרחבים עד לכיסוי כל השטח; בדיקות מודיעיניות מגוונות והצלבתן; בדיקות שטח; בדיקות פוליגרף ועוד.
* רועי פרג'ון, מנהל משרד הנותן שירותי בטחון ושירותי חקירה.
