מהו הסדר הגילוי מרצון?
בחודש ספטמבר האחרון פרסמה רשות המיסים נוהל חדש במסגרתו מאפשרת הרשות לישראלים לחשוף את ההון הלא מדווח בישראל ובחו"ל, אשר ברשותם. מטרתו של הנוהל החדש היא לעודד ישראלים שעברו על החוק ולא דיווחו כנדרש על כלל הכנסותיהם והונם לבצע הליך של "גילוי מרצון", לשלם את המסים כדין ובכך להימנע מהליכים פליליים. על פי הוראות הנוהל החדש, נישום יוכל לגלות את נכסיו ולהצהיר על הכנסותיו שלא דווחו, לשלם את המס הנגזר מהן וזאת במידה שיעמוד בתנאים המפורטים בנוהל. בין יתר התנאים, הדרישה לכך שהפנייה נעשתה בכנות ובתום לב, וכן כי במועד הפנייה לא נערכת בדיקה או חקירה ברשות המסים בעניינו של הפונה.
האם נוהל הגילוי מרצון חל רק על הכנסות לא מדווחות בחו"ל או גם על הכנסות לא מדווחות שמקורן בישראל?
הנוהל החדש מאפשר להגיע להסדר גילוי מרצון גם לגבי הכנסות לא מדווחות שמקורן בישראל וזאת גם במסלול האנונימי כפי שיפורט להלן (בניגוד לנהלים שהיו בעבר).
האם חלה חסינות במישור הפלילי?
הנוהל החדש קובע מפורשות, כי הסדר הגילוי מרצון מקנה חסינות מלאה מפני העמדה לדין פלילי על עבירות מס. הנוהל קיבל אישור של משרד המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה. יחד עם זאת, אם מקורו של ההון הלא מדווח בעבירות אחרות על החוק מלבד עבירות מס (כגון עבירות של פשיעה ומרמה וכיוצ"ב), הנוהל אינו מקנה חסינות פלילית מפני אותן עבירות.
מהם התנאים העיקריים של הנוהל המוצע?
בניגוד לעבר, הנוהל החדש אינו כולל הקלות ומחייב את תשלום מלוא המס המתחייב על ההכנסה הלא מדווחת לרבות הפרשי הצמדה וריבית וכן קנסות (במישור האזרחי בגין האיחור בתשלום). עם זאת, הפרקטיקה המתגבשת ברשות הינה ברוב המקרים להימנע מהטלת קנסות.
בגין כמה שנים אחורה יחול המס?
הנוהל הכתוב של הגילוי מרצון אינו נוקב במגבלה ספציפית לגבי מספר השנים הלא מדווחות שבגינן ניתן לחייב. עם זאת, בכירי הרשות, לרבות מנהל רשות המיסים, הודיעו בפורומים שונים לרבות בכלי התקשורת, כי החיוב יהיה בגין רווחים שלא דווחו 10 שנים אחורה. במילים אחרות, יחול מס על הרווחים שלא דווחו החל משנת 2005 ואילך.
מה דין הקרן הלא מדווחת שבגינה נוצרו רווחים בחשבונות הבנק במהלך השנים?
בנושא זה נוקטת הרשות עמימות וגישה לא אחידה. המדובר בהון הראשוני המהווה את הקרן שממנה נצמחו ההכנסות בחשבונות הבנק במהלך השנים. כאשר מקורו של ההון הינו בירושה, כי אז הקרן עצמה צריכה להיות פטורה על פי דין. לעומת זאת, כאשר הקרן מקורה בהכנסה לא מדווחת כגון: "הכנסה בשחור" שהופקה בישראל או בחו"ל והוסתרה בחשבונות בנק בחו"ל, השאלה הופכת להיות מורכבת יותר. מבחינה משפטית קיים ספק האם חלה התיישנות, שכן עלולה להישמע טענה מצד רשויות המס כי אי דיווח נחשב לעבירה מתמשכת, כך שכל שנה ושנה שבה הנישום אינו מדווח על ההכנסה, הוא עובר עבירה.
עם זאת, ככל הנראה, מדובר בטענה מחמירה וכלל לא בטוח שתתקבל במישור הפלילי בבתי המשפט, הגם שטרם נקבעה בענין זה הלכה ברורה. מכל מקום, מעצם העובדה כי לגבי רווחי הקרן הרשות נוקטת גישה מקלה ולפיה אין למסות בגין תקופה העולה על עשר שנים, ניתן להסיק כי הוא הדין שצריך לחול על הקרן. בפועל, למרבה הצער לא קיימים נהלים ברורים בשאלה זו ובמשרדי השומה השונים נוקטים גישות שונות, כאשר בחלק ממשרדי השומה מתעקשים למסות את הקרן הלא מדווחת בשעורים של 10%-15%. עם זאת, כאשר מדובר בקרן שמקורה בהכנסות עסקיות מובהקות לא מדווחות יתכן ששיעור המס יהיה גבוה אף יותר.
כיצד ניתן להוכיח את מקור ההכנסות?
כאשר מדובר בכספים שמקורם בירושה של קרובים, יש לעשות מאמץ להוכיח את עצם הירושה באמצעות צוואות וצווי ירושה וכן דו"חות של מנהלי העזבון לגבי שווי העזבון שהוגשו בשעתם לבתי המשפט שדנו בחלוקת העזבון. עם זאת, רשות המיסים מודעת לכך, כי ככל שמדובר בתקופה ארוכה יותר, כך קיים קושי אובייקטיבי מצד הנישום להוכיח את מקור הכספים. בפועל, ככל שקיים קושי רב יותר להוכיח את מקור הכספים, כך עולה הסיכון כי פקיד השומה יתעקש על מיסוי הקרן בשיעורים שפורטו לעיל, המונע מהחשד של פקיד השומה כי מקור הכספים או חלק מהם אינו בירושה אלא בהכנסות לא מדווחות. לאור האמור, יש חשיבות ליכולת השכנוע של פקיד השומה לגבי מקורות הקרן הפטורים ממס.
באשר למיסוי ההכנסות מהקרן, כלומר, הרווחים שנצברו בחשבון במהלך השנים - בדרך כלל ניתן להשיג דו"חות מהבנקים באשר לרווחים שנצברו בחשבונות הבנק בגין עשר שנים לאחור. רשות המיסים נוטה לקבל דו"חות אלה ולהתבסס עליהם לצורך חישוב המס שיחול. באשר לתקופה שקדמה לכך, ממילא הפרקטיקה המוצהרת של הרשות היא, כי לא ימסו את הרווחים שנצברו בתקופה שקדמה לכך כאמור.
מה דינם של ההפסדים?
בהבהרה שפרסמה הרשות בעבר, נקבע כי השנים נשוא הגילוי מרצון ייחשבו כ-"סל אחד" סגור לענין ההפסדים. פרושו של דבר, כי ניתן יהיה לקזז הפסדים משנים מוקדמות יותר, הנכללות במסגרת הסדר הגילוי מרצון, כנגד רווחים משנים מאוחרות יותר הנכללות בהסדר האמור, והכל בכפוף להוראות קיזוז ההפסדים שבפקודת מס הכנסה. עם זאת, לא ניתן יהיה לקזז הפסדים משנים שקדמו לשנים שנכללו בהסדר הגילוי מרצון כנגד רווחים בשנים שכלולות בהסדר הגילוי מרצון וכן לא לגרור הפסדים משנים הכלולות בהסדר לשנים מאוחרות יותר לשנים שנכללות בנוהל הגילוי מרצון.
מה הפרוצדורה לצורך הגעה להסדר גילוי מרצון עם רשות המיסים?
במסגרת הנוהל החדש נכללו שתי הוראות שעה לתקופה של שנה אחת (עד חודש ספטמבר 2015) שנועדו להקל על הגשת הבקשות לגילוי מרצון ועיקרן:
הגשת בקשות אנונימיות - במסלול זה ניתן להגיש בשלב הראשוני בקשות ללא ציון פרטי הנישום כדי לברר את חבות המס הנובעת מהבקשה. יצוין, כי במסגרת הבקשה האנונימית נדרש הפונה גם להגיש מסמכים לרשות, אשר מאמתים את ההכנסות המדווחות במסגרת הבקשה, וכן את מקורות הכספים המדווחים. עם זאת, הפונה רשאי למחוק מהמסמכים המוגשים את כל הפרטים המזהים לרבות שמו ויתר פרטיו האישיים ולרבות שמות הבנקים ומספרי החשבון שנקובים במסמכים האמורים.
לאחר בירור חבות המס הצפויה עם פקיד השומה, יידרש הפונה לציין את שמו של הנישום ופרטיו המלאים כמו גם את יתר הפרטים המזהים הנדרשים. מסלול זה מבטיח בטחון לנישום לגבי חבות המס הצפויה ומונע הפתעות מיותרות. לאחר גילוי השם נערכת ברשות בדיקה האם לא קיים כבר מידע בענינו של הנישום והאם לא מתנהלת כבר חקירה בעניננו של הנישום. במידה שקיים כבר מידע בענינו של הנישום, הרשות רשאית לסרב לבקשת הגילוי.
מסלול מקוצר - כאשר סך ההון שנכלל בבקשה אינו עולה על 2 מיליון ₪ וההכנסה החייבת הנובעת ממנו אינה עולה על 0.5 מיליון ₪, ניתן להגיש את הבקשה במסלול המקוצר בצירוף דו"חות המס המתקנים הרלוונטיים. עם אישור הבקשה, יונפק לפונה שובר תשלום. עם תשלום השובר במועד, תימסר לפונה הודעה שלא תיפתח נגדו חקירה פלילית בנוגע למידע שמסר. מסלול זה יכול להתאים למקרים פשוטים שבהם חבות המס הינה ברורה. במקרים שבהם קיים חשש כי גם חלק מהקרן עלולה להתמסות יש מקום לשקול שימוש במסלול האנונימי המקנה רמה גבוה יותר של וודאות באשר לתוצאות המס.
מה קורה אם לא מגיעים להסדר מס עם רשות המיסים?
במסגרת נוהל הגילוי מרצון מובטח כי הרשות לא תעשה כל שימוש בחומר שנמסר לה על ידי הפונה גם לא בהליך אזרחי. עם זאת יש לזכור כי בידי הרשת מיגוון של אמצעים לחיוב הנישום גם ללא שימוש בחומר שנמסר לידה. בין היתר באמצעות דרישה מהנישום להגיש הצהרת הון ומיסוי הפרשי ההון הלא מוסברים ובעוד דרכים מגוונות אחרות. לפיכך, מומלץ בדרך כלל לעשות שימוש במסלול האנונימי שבמסגרתו ניתן לברר את חבות המס מראש בהליך מקדמי מבלי שזהות הפונה תיחשף. מסלול זה מאפשר לפונה לסגת בו מהבקשה במידה שאינו מצליח להגיע עם הרשות להסדר המניח את דעתו.
מה קורה אם בקשת הגילוי מרצון נדחית?
בנסיבות שבהן נדחתה הבקשה בעילה שכבר קיים מידע בידי רשות המיסים, הרשות עדין מנועה מעלשות שימוש בחומר שנמסר לה במסגרת בקשת הגילוי מרצון לצורך ההליכים הפליליים נגד הנישום.
כמו כן חשוב להדגיש, וגם בכירי הרשות הבהירו זאת בפורומים מקצועיים שונים, כי העובדה שבקשת הנישום לקבלת חסינות פלילית במסגרת בקשת הגילוי נדחתה, אין פרושה נקיטת אמצעים פליליים נגדו באופן אוטומטי. שכן, לרשות מגוון של שיקולים האם לנקוט בהליכים פליליים ובהם שיקולי תועלת, הרתעה, וכוח אדם. המסקנה המתבקשת היא, כי נישום שבקשתו סורבה אך הגיע עם פ"ש להסדר לתשלום המס במישור האזרחי, המוטיבציה וההצדקה הציבורית לנקיטת הליכים פליליים נגדו על ידי הרשות תהיה נמוכה ביותר, הגם שלא קיבל חסינות פלילית באופן פורמלי. כמו כן יש לציין, כי גם אם יינקטו צעדים פליליים נגד הנישום, כגון כופר, או אפילו הגשת כתב אישום, כי אז העובדה שהנישום פנה לרשות לפני שידע כי בידי הרשות קיים מידע לגביו, עשויה לעמוד לזכותו באופן משמעותי לענין העונש ולעיתים גם לגבי עצם ההרשעה ע"י בית המשפט.
האם יש טעם לפנות בבקשה להגיע להסדר גילוי מרצון גם אם קיים חשש שהמידע כבר קיים בידי הרשות?
לאחרונה, פורסם כי רשימות של מחזיקי חשבונות בחו"ל, לרבות בעלי חשבונות ישראלים, דלפו לרשויות זרות לרבות רשות המיסים בישראל. לאור האמור עולה השאלה האם כדאי לישראלים המחזיקים באותם חשבונות ליזום פנייה לרשות המיסים או שמא "איחרו את הרכבת"? לדעתנו, רצוי בהחלט גם במצבים אלה ליזום פניה לגילוי מרצון מהטעמים עליהם עמדנו לעיל. יוזמה כאמור, עשויה לשפר באופן מהותי את מעמדו של הפונה מול הרשות גם אם באופן פורמלי לא תוענק לו חסינות מהליכים פליליים.
לאחרונה קיבלו רבים טופס 5329 שבו הם נדרשים לדווח על חשבונות בנק בחו"ל או על נכסי נדל"ן שברשותם. מהי ההשפעה שיש לכך לענין הגילוי מרצון?
אכן, לאחרונה קיבלו עשרות אלפי נישומים מכתב דרישה למלא טופס 5329 אשר כותרתו: "דו"ח פרטים אישיים והצהרה על מקורות הכנסה בארץ ובחו"ל". בטופס זה מתבקש האזרח למלא את מקורות הכנסותיו, פרטי חשבונות הבנקים שלו, לדווח האם הוא בעל מניות בחברה או שותף בעסק, לפרט את כל נכסי הנדל"ן והדירות שיש לו או לבת זוגו ועוד פרטים אשר ישמשו את רשות המיסים, כדי לקבוע האם מדובר במעלים הכנסות שיש מקום לפתוח לו תיק שומה ולחייבו במס ואולי גם לזמנו לחקירה פלילית.
לפי הידוע, אוכלוסיית מקבלי הטופס נתחלקת לשלושה סוגים עיקריים:
א. אלו שיש להם יותר מדירה אחת, ולכן הם חייבים ברוב המקרים בדיווח ובמס על הכנסותיהם משכר הדירה.
ב. אלו ששוהים בחו"ל מעל 90 יום בשנת כספים ולכן הם חשודים בכך שיש להם עיסוקים, הכנסות ונכסים בחו"ל, אשר עליהם לא דיווחו לרשות המיסים. עם זאת, יש לזכור כי ישנה קבוצה רחבה של נישומים שנסיעותיהם הרבות לחו"ל נובעת מאופי עבודתם (כגון עובדי היי-טק, אנשי שיווק וכד') אוכלוסיה זו אמורה להיות מנוטרת מלכתחילה בידי הרשות ולא אמורה לקבל דרישה למילוי הטופס.
ג. הסוג השלישי, אלו שנעשו בחשבונם בבנק פעולות של הפקדות ומשיכות "חשודות", ואין להם תיק במרשמי רשות המיסים ואינם מדווחים כעובדים שכירים.
קיים גם סוג נוסף של אזרחים "בסיכון", אלו שנתקבל לגביהם מידע במחלקת המודיעין במסגרת "קו הצדק" או בכינויו "המלשינון" או ממקורות אחרים, ויש לגביהם מידע שאינו מתאים לדיווחים על ההכנסות שלהם לרשות המיסים. זוהי כמובן הקבוצה הנמצאת בסיכון הגבוה ביותר מבחינת החשיפה להליכים פליליים, שכן לגביהם כבר התקבל מידע מפליל ראשוני ספציפי בעוד שלגבי יתר הקבוצות המדובר רק בחשד כללי המבוסס על "אינדיקציות מחשידות" ולאו דווקא מידע של ממש.
יצוין, כי לטופס המדובר (5329) יש מספר "וריאציות" ולפי הנוסח שנשלח לנישום ניתן גם ללמוד על אופי "החשדות" שבהם מדובר. כך לדוגמה, נישום שהמידע שהתקבל לגביו מתיחס להשכרת נד"לן ללא דיווח, עשוי לקבל טופס שונה מנישום אחר שהמידע לגביו מתייחס להכנסות בחו"ל.
בשל האמור עולה השאלה, האם יש טעם שנישום שקיבל דרישה למילוי הטופס כאמור יפנה בבקשה לגילוי מרצון? התשובה נחלקת לשניים:
באשר לנישומים שלא דיווחו על הכנסות מדמי שכירות מנדל"ן בישראל, הוציאה רשות המיסים הבהרה המאפשרת לבצע דיווח מקוצר מרוכז שבע שנים לאחור ולשלם באמצעות שובר את המס בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. יש להניח, כי ברוב המקרים הסדרת המחדל באופן האמור לא תגרור בעקבותיה נקיטה בהליכים פליליים על אף שבאופן פורמלי לא הוענקה חסינות.
באשר לנישומים המחזיקים בחשבונות לא מדווחים בחו"ל, נכון להיום הרשות שומרת על עמימות לגבי השאלה האם נישומים כאמור זכאים להיכלל בהסדר הגילוי מרצון. עם זאת, אנו סבורים בדומה לתשובה לשאלה הקודמת, כי גם במקרים אלה נקיטת יוזמה על ידי הנישום להסרת המחדל במסגרת הגשת בקשת גילוי מרצון עשויה בהחלט להועיל ולשפר את מעמדו באופן מהותי גם במישור הפלילי כפי שהוסבר לעיל.
מה המצב לגבי אלו שהוקמו לטובתם נאמנויות לא מדווחות?
החל מתחילת שנת 2014 שונה המצב החוקי וגם נאמנויות זרות שהוקמו על ידי קרובי משפחה תושבי חוץ לטובת נהנים תושבי ישראל חייבות במס, שעה שקודם לכן היו פטורות ממס ומדיווח. כמו כן החל מחודש אוגוסט 2013 כל חלוקה של כספים מנאמנות כאמור ל-"נהנה" חייבת בדיווח גם אם היא פטורה ממס עד סוף 2013. במקרים רבים עשויה להתעורר שאלה האם מלכתחילה הנאמנות האמורה היתה אכן פטורה ממס, שכן תנאי הפטור לנאמנות כאמור הינם מורכבים ותלויים במיגוון של תנאים. לאור האמור, פרסמה הרשות, במקביל לנוהל הגילוי מרצון, "הסדר מעבר" לנאמנויות כאמור, המאפשר את הסדרת המיסוי שלהן באמצעות מיסוי הון הנאמנות בשיעורים שונים בהתאם לתנאים ולהוראות שנקבעו בנוהל הסדר המעבר. עם זאת, הסדר המעבר לנאמנויות הינו במישור האזרחי, ואולם במקום שבו אי הדיווח מעלה היבטים פליליים רצוי לנקוט במקביל בהליך של גילוי מרצון על מנת לקבל חסינות מהליכים פליליים כאשר ההסדרה של המיסוי במישור האזרחי יכול ותיעשה במסגרת הסדר הנאמנויות כאמור.
מה הסיכוי שרשות המיסים תגלה חשבונות בנק לא מדווחים של ישראלים בחו"ל?
בעבר, בנקים זרים שמרו בקנאות על החיסיון הבנקאי לרבות מול רשויות המס וגורמים ממשלתיים שונים לא כל שכן גורמי ממשלה של מדינות זרות. אולם בעשור האחרון ובמיוחד לאחר אסון התאומים בחודש ספטמבר 2001, חלה תמורה משמעותית בחוקי הסודיות הבנקאית בכל העולם, בעיקר בהובלת הרשיות בארה"ב. המשבר הפיננסי והכלכלי העולמי שפרץ בשנת 2008 הגביר את הצורך בגביית מיסים ושיפור הגירעון התקציבי, כשאחת הדרכים העיקריות לכך הינה מלחמת חורמה שהכריז הממשל האמריקאי וממשלות זרות אחרות על מעלימי מס.
כתוצאה מכך, נחקקה שורה של חוקים והסכמים בילטראליים לחילופי מידע בין ממשלות ורשויות המס ולחץ על הבנקים בחקיקה ובאמצעים שונים אחרים לחשוף שמות של מחזיקי החשבונות אצלם. גם מדינת ישראל הצטרפה אף כי באיחור לטרנד העולמי של סחר בחילופי מידע בין מדינתי, שבו במסגרת יחסי "תן וקח" הרשויות בישראל ימסרו מידע על מחזיקי חשבונות זרים בבנקים בתחומה ובתמורה יקבלו מידע על ישראלים המחזיקים בחשבונות זרים בחו"ל. כמו כן על פי הפרסומים, רשות המיסים כבר הצליחה להשיג רשימות של ישראלים המחזיקים בחו"ל בחשבונות כאמור שבחלקם לא דווחו לרשות המיסים כחוק. לאור האמור, ניתן לבשר די בבטחון על מותה של "הסודיות הבנקאית" בודאי בכל הקשור לחיסיון כלפי רשויות המס. מדובר בתהליך מתמשך שילך ויגבר, ועל כן מומלץ לאנשים המחזיקים בחשבונות בנק להסתגל לשינויים בבנקאות הבינלאומית מוקדם ככל האפשר. במצב דברים זה הגשת בקשת הגילוי מרצון כבר אינה כל כך "מרצון" אלא דבר המתחייב מכורח המציאות.
האם יש קשר בין ה- FATCA לבין הגילוי מרצון בישראל?
ה- FATCA (Foreign Account Tax Compliance Act) הינו חוק אמריקאי, שתכליתו העיקרית חשיפת אמריקאים המחזיקים חשבונות לא מדווחים בבנקים זרים.
החקיקה כאמור בצד איומים מצד ממשלת ארה"ב לסנקציות כלפי בנקים זרים שלא ישתפו פעולה עם אכיפת החוק כאמור, בצד השתת קנסות כבדים בסכומים אסטרונומיים, על סניפים של בנקים זרים בארה"ב, לרבות שלוחה של בנק ישראלי, ששיתפו פעולה עם מעלימי מס, גרמו לכניעה והתקפלות כמעט מוחלטת של בנקים בינלאומיים לדרישות האמריקאיות להסרת הסודיות הבנקאית. בעקבות זאת התפתחה דרישה גם מצד ממשלות זרות ובכללן הרשויות בישראל, הגם שכוחן כלפי הבנקים הזרים קטן בהרבה. כך או כך, חשיפה של חשבונות בנק של ישראלים-אמריקאיים המחזיקים בחשבונות לא מדווחים בחו"ל עשויה להגיע בשלב זה או אחר לידיעת רשויות המס בישראל, אם מכוח הסדרים דומים לחילופי מידע מול הבנקים הזרים ואם בדרך של חילופי מידע בין הממשלות לרבות בין ממשלת ארה"ב לממשלת ישראל מכוח אמנות המס והסכמים לחילופי מידע בין מדינות. כמו כן קיימים מדליפים מקרב עובדי הבנקים הזרים המוכרים מידע לגופי המודיעין השונים. בתוך כך ידוע על בנקים זרים בשוויץ ומחוצה לה שפנו למחזיקי חשבונות אצלם לחתום על הצהרה הדומה לטופס W-9 האמריקאי, ולפיו החשבונות כאמור מדווחים לרשות המיסים בישראל וכן על דרישה להסכמה להסרת הסודיות הבנקאית. מהלך זה מחייב את בעלי החשבונות כאמור להסדיר את עניניהם במסגרת גילוי מרצון. ככל שמדובר באזרחים ישראלים המחזיקים באזרחות כפולה, אמירקאית וישראלית או ישראלים בעלי גרין קארד, חשיפת החשבונות במסגרת חוקי ה- FATCA מחייבת הסדרה גם של המס הישראלי במסגרת נוהל גילוי מרצון.
למי יש לפנות לצורך הסדרת הגילוי מרצון?
ניהול הליך הבקשה לגילוי מרצון והגעה להסדר עם רשות המיסים מחייב מטבע הדברים העזרות באיש מקצוע המוסמך כדין לייצג מול רשות המיסים, דהיינו עו"ד מומחה בדיני מיסים ו/או רואה חשבון. בהקשר זה ראוי לציין, כי הטיפול על ידי עו"ד נהנה לכאורה משני יתרונות מרכזיים: א. יחסי עו"ד- לקוח, להבדיל מרו"ח, מוגנים בחיסיון מלא על פי הדין. פרושו של דבר, כי כל המסמכים והמידע הנמסרים לעוה"ד על ידי הלקוח לרבות מסמכים מפלילים, הינם חסויים על פי דין, להבדיל ממסמכים הנמסרים לרו"ח שאינם נהנים מההגנה האמורה. ב. רו"ח שנמסר לו מידע מפליל על ידי הלקוח לגבי דיווחים כוזבים, מנוע מאותו רגע מלחתום על דו"חות המס של הלקוח שבהם לא נכללו ההכנסות האמורות. פירושו של דבר, כי כל עוד הלקוח לא השלים את בקשת הגילוי מרצון ולא הסיר את המחדל, נאסר על רואה החשבון שלו לחתום על הדו"חות הכספיים ולייצג אותו מול רשות המיסים. מסיבה זו רבים מעדיפים להגיש את הבקשה לגילוי מרצון באמצעות עו"ד המתמחה במיסים, ולערב את רואה החשבון המייצג, ככל שיש כזה, רק בשלב שלאחר ההגעה להסדר המס במסגרת הגילוי מרצון והסרת המחדל.
לסיכום, לאור הנסיבות הבינלאומיות המשתנות לנגד עינינו, שבה הולכות ונופלות חומות הסודיות הבנקאית ושיתוף הפעולה בין הממשלות לחילופי מידע הדדיים הולך ומתגבר, דומה כי טבעת האכיפה הולכת ומתהדקת סביב מחזיקי חשבונות בנק לא מדווחים. נוהל הגילוי מרצון שבו נקטה הרשות, פותח חלון זמן עד לספטמבר 2015, שבמסגרתו ניתן להגיע להסדר מס עם רשות המיסים, על בסיס אנונימי בתנאים סבירים ותוך קבלת חסינות מפני העמדה לדין פלילי ברוב המקרים. כפי שצוין לעיל, גם במקרים שבהם הבקשה תסורב, הרי שעצם נקיטת היוזמה מצד הנישום להסדרת המחדל לפחות במישור האזרחי, עלולה לשפר מאד את מצבו מבחינה משפטית גם במישור הפלילי, גם בהעדר חסינות במישור הפורמלי. בשל מורכבות ההליך יש לבצע את המהלך בזהירות תוך הסתייעות במומחה מס, עו"ד או רו"ח, כאשר ההסתייעות בעו"ד להבדיל מרו"ח נהנית מחיסיון מוחלט על פי הדין.
*עו"ד איתי הכהן הינו בעל משרד עורכי דין המתמחה במגוון רחב של דיני המס. בין היתר, המשרד מתמחה בהסדרי גילוי מרצון עם רשות המיסים.
**כל האמור במאמר זה הינו בגדר מתן אנפורמציה כללית ואין להסתמך עליו ללא היוועצות מוקדמת ספציפית.
