לאחרונה פורסם בכלי התקשורת ובערוצי החדשות על התנהלות סניף בנק HSBC בג'נבה שסייע להונאות מס בשיתוף פעולה עם חלק מהלקוחות בהסתרת חשבונות בלתי מוצהרים לרשויות המס של מלכים, סוחרי נשק, יהלומנים, זמרי רוק ועוד.
נסיונות בעלי הון להעלים הכנסות
בשנים האחרונות פועלות רשויות ברחבי העולם כנגד ניסיונותיהם של בעלי הון להעלים הכנסות תוך ניצול של סודיות בנקאית. במסגרת המאמצים, מעבירות המדינות השונות מידע אחת לשנייה על אזרחים זרים שמחזיקים חשבונות בנק במדינה, ומפעילות לחץ על מדינות שנחשבות ל"מקלטי מס" (כמו שווייץ) כדי שיוותרו על עקרון הסודיות הבנקאית, ויחלקו עמן מידע בנוגע לכסף שאזרחיהן מחזיקים בבנקים במדינה.
על פי מידע שהודלף, נראה כי הודלפו רשימות של בעלי חשבונות בבנק ע"י אחד מפקידי הבנק. עולה מרשימה זו, כי קיימים בסניף בנק זה עשרות מיליארדים דולרים באלפי חשבונות בנק של ישראלים ו/או לקוחות שונים אשר להם זיקה ישראלית, קרי אלו שזוהו על ידי דרכון ישראלי, נולדו בישראל או בעלי כתובת בישראל.
רשות המיסים בודקת: האם הכספים חייבים במס?
בימים אלה, ברשות המסים פועלים כדי להשיג את רשימת השמות המלאה של בעלי החשבון הכוללת למעלה מ-6,000 שמות של ישראלים ובעלי דרכון ישראלי, ובכוונת רשות המסים לבדוק האם הכספים שהוחזקו בחשבונות אלו חייבים בדיווח לרשות המסים בישראל, ו/או האם לקוחות הבנק הישראלים אכן דיווחו עליה.
כתב אישום נגד יצחק סוויד בגין העלמת מס
יש להדגיש, כי בעבר רשות המיסים כבר קבלה לידיה מספר רשימות בהן שמות ישראליים המחזיקים חשבונות לא מדווחים בבנקים זרים. כך למשל, רשימה של לקוחות בנק ספרא הובילה את רשות המיסים לטפל בכל מי שנכלל באותה רשימה, ולאחרונה אף הוגש כתב אישום כנגד מר יצחק סוויד בגין העלמת מס באמצעות אחזקת חשבון בבנק זה.
מומלץ: הליך גילוי מרצון
לאור האמור, אם אתם בעלי חשבון בנק סודי במדינה זרה, ולא דיווחתם למס הכנסה על ההכנסות שלכם, מומלץ לפנות לרשות המסים בהליך המכונה "גילוי מרצון". מדובר בהליך גילוי וולונטרי ואנונימי של כספים שלא דווחו כדין לרשויות המס. לרוב, במקרים מסויימים ניתן להגיע להסדרים של תשלום 10% או 15% מסכום ההון שלא דווח. בתמורה לגילוי של הכנסות אלו, "יזכה" הנישום בעיקר באי העמדה לדין פלילי, וכן העובדה שפנה מיוזמתו לרשות המיסים תאפשר לו לנסות ולהגיע להסדרי מס נוחים.
חוזר מס הכנסה קובע 3 קריטריונים בסיסיים לפיהם ניתן להיכנס להליך זה:
1. הגילוי מרצון יהיה כן ומלא ויעשה בתום-לב.
2. במועד הפניה לגילוי מרצון לא נערכה חקירה או בדיקה בעניין המבקש על ידי – רשות המסים.
3. במועד הפנייה לגילוי מרצון אין בידי רשות המסים מידע הקשור לגילוי מרצון.
הבקשה תוגש לסמנכ"ל בכיר לחקירות של רשות המיסים, וכל הדיונים סביבה יתנהלו באנונימיות מוחלטת ללא חשיפת שמות ו/או כל פרט מזהה אחר.
במידה שאושרה הבקשה על ידי הסמנכ"ל, הטיפול יעבור למשרד הרלוונטי המוסמך לטפל בהכנסות אלה (פקיד שומה; מנהל מיסוי מקרקעין; מנהל מע"מ).
מכאן, בפרשת בנק HSBC טרם הגיע הרשימה לידי רשות המיסים, ולכן היא אינה יכולה להתמקד או לפנות לאנשים ספציפיים. לפיכך, עדין לא מאוחר לפעול בהליך של גילוי מרצון ,לפנות לרשות המיסים ולהסדיר את גילוי החשבון מראש, ובכך למנוע את החשיפה להעמדה לדין פלילי ופתיחתה של חקירה פלילית כפי שקרה במקרה של מר סוויד.
* עו"ד (רו"ח) תמיר פורר ששימש בעבר בתפקיד בכיר במס הכנסה וכחבר מליאת הרשות לניירות ערך וכיום חבר בועדות מיסים ישירים, ועדה פלילית, וועדת נאמנויות בלשכת עו"ד בישראל.
