רשות המסים מעוניינת לעצור את תכנוני המס הנעשים באמצעות מה שהם מכנים "חברות ארנק", אך עד כה הדבר לא עלה בידה. כעת, פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב בעניין קרן תל אביב לפיתוח, עשוי לסייע לרשות המסים לנטרל לפחות חלק מתכנוני המס של בעלי חברות אשר מעניקים שירותים אישיים באמצעות החברות בבעלותם. עם זאת, כל עוד לא תתקבל חקיקה המסדירה את מיסוי חברות הארנק, צפוי כי בעלי הכנסות גבוהות ממתן שירותים אישיים ימשיכו לפעול באמצעות חברות בע"מ.
פסק הדין בעניין קרן ת"א לפיתוח ונסיבותיו
קרן תל אביב לפיתוח חתמה באוגוסט 2002 על הסכם העסקה עם אברהם בן שושן, לשעבר מפקד חיל הים, שלפיו הוא יכהן כמנכ"ל הקרן, והתשלום בגין השירותים - שייחשבו כשירותי ניהול - יהיה כנגד חשבונית מס. לצורך האמור, בן שושן הקים חברה בשליטתו הבלעדית. במסגרת שומת ניכויים של החברה, רשות המסים סירבה לראות בהכנסה ששולמה לבן שושן כהוצאה בגין דמי ניהול עבור החברה, אלא קבעה כי מדובר בהכנסת עבודה לכל דבר.
קרן תל אביב לפיתוח טענה, כי לא התקיימו יחסי עובד־מעביד בין הצדדים לנוכח כוונת הצדדים. מנגד, רשות המסים טענה כי מדובר בהסכם העסקת מנכ"ל לכל דבר, כי ההסכם מתייחס לאדם ספציפי ולא לחברה, ולפיכך אין משמעות לאופן התשלום שבו בחרו הצדדים. רשות המסים טענה עוד, כי קרן תל אביב לפיתוח לא הצביעה על כל טעם עסקי, מעבר להתחמקות מתשלום המס, שמצדיק את ההתקשרות עם החברה ולא עם בן שושן עצמו.
בפסק הדין נקבע, כי ההסכם בין החברה למנהל הוא פיקציה, ולא הסכם אמיתי למתן שירותי ניהול, ולכן לכוונת הצדדים בסיווג ההסכם כמתן שירותי ייעוץ אין משמעות, וההכנסה תסווג כהכנסה מעבודה.
האם פסק הדין מסייע לרשות המסים?
רשות המסים תוכל לכאורה להתבסס על פסק הדין, ולטעון כי שירותים שסיפקה חברה מסוימת סופקו בפועל על ידי הבעלים של אותה החברה, כאשר החברה משמשת אך ורק כצינור לצורך הפחתת מס, וללא צורך עסקי בקיומה, ובמקרה כזה אף להתעלם מקיומה של החברה ולמסות את בעליה בשיעור המס השולי. אם תתקבל הטענה של רשות המסים, במקרה כזה, ניתן יהיה גם להשית חיוב של ביטוח לאומי על בעלי החברה. אולם, כפי שיוסבר להלן, פסק הדין דן בנסיבות מיוחדות, ולכן התחולה של ההלכה מוגבלת.
המקרה הנדון בפסק הדין קרן תל אביב לפיתוח היה קיצוני בעובדות שבו: בן שושן הקים את החברה לכאורה רק לשם המשרה שלו, והמשרה הזו הניבה את ההכנסה היחידה של החברה. כמו כן, היו אינדיקציות רבות לקיומם של יחסי עובד־מעביד. החברה הוקמה לאחר חתימת הסכם ההתקשרות, בן שושן מילא כרטיס עובד ובחר להציג את עצמו כעובד קרן תל אביב לפיתוח והונפק לו בכל חודש תלוש שכר בגין הרכב הצמוד והטלפון הנייד, וכן תלוש השכר שקיבל גילם הטבות שניתנו לו באופן אישי בהתאם לשיעור המס השולי שלו, ולא על פי שיעור המס שחל על החברה. זאת ועוד, בסיום ההתקשרות ההתייחסות היתה אל בן שושן כעובד בקרן ולא אל החברה שלו, והוא אף קיבל פדיון ימי חופשה.
מהי המשמעות העולה מפסק הדין?
רשות המסים עשויה לעשות שימוש בפסק הדין כדי להיות אגרסיבית יותר כנגד נישומים העושים שימוש בחברות לצורך מתן שירותים. מצד שני, בפסק הדין הודגש, כי אין לפסול אפריורי את הסיטואציה שבה נישום בוחר לתת שירותי ניהול באמצעות חברה.
פסק הדין הוא משמעותי עבור תאגידים המעסיקים בכירים באמצעות חברות בע"מ, והם יצטרכו כעת לבחון את אופן ההעסקה הזה, שעלול ליצור להן חשיפה משמעותית בגין אי-ניכוי מס במקור ותשלומי ביטוח לאומי. ייעוץ מיסויי מתחייב בנסיבות אלה, לרבות הסתמכות על חוות דעת משפטית.
עוד בנושא:
המלצות לסגור את מקלט המס של חברות ארנק
* נכתב על ידי ד"ר אבי נוב, עו"ד, מתמחה בדיני מיסים ומיסוי בינלאומי
