מהו סימן מסחר?
ההגדרה הבסיסית לשאלה מהו "סימן מסחר" היא סימון סחורות או שירותים של עסק כלשהו שהציבור הרחב מזהה ומקשר עם מקור מסוים. במילים קצת יותר פרקטיות, סימן מסחר מבטא את המוניטין של בעליו.
סימן מסחר "מוכר היטב" הוא סימן מפורסם, אשר בין היתר מוכר בחוגי הציבור הנוגע לענין ומוכר כתוצאה ממאמצי שיווק. סימן שזוכה לתואר "מוכר היטב" יזכה להגנה גם אם אינו רשום בפנקס סימני המסחר.
למה חשוב לרשום סימן מסחר?
המשמעות של רישום סימן מסחר היא הקנייה של זכות בלעדית (והזכות למנוע מאחרים) לעשות שימוש בסימן הרשום ביחס לסוג השירות או הטובין שלגביו רשום הסימן או לגבי שירות או טובין מאותו הגדר. סימן רשום הוא נכס קנייני לכל דבר ועניין.
האם יש מרשם מסודר של סימנים?
אפשר ורצוי לרשום סימן בפנקס סימני המסחר. הרישום של סימן נעשה באופן טריטוריאלי, כלומר: בכל מדינה שבה רוצים לקבל סימן מסחרי רשום, באמצעות הרשות הממונה על כך. בישראל, הגוף הממשלתי האמון על רישום סימני מסחר הוא רשות הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר ובתוארה המקוצר "רשות הפטנטים".
על מה אפשר לרשום סימן מסחר?
אפשר לרשום על לוגו מעוצב, על מילה או צמדי מילים, מספרים ועוד. ניתן לרשום גם על צבע או שילוב צבעים, על דמות, ובנסיבות מיוחדות גם על דמות תלת מימדית, ואפילו על ריח או טעם.
סימן המסחר מוגש לרישום בהתייחס לסוג שירות ו/או סחורה מסוימים. ישנם 45 סיווגים שונים לרישום סימנים מסחריים בישראל: 34 סיוווגי סחורות, למשל סחורות מסוג נייר (סוג 16), הלבשה (סוג 25), משקאות (סוגים 32, 33) וכד' ו- 11 סיווגי שירותים שונים כמו שירותי פרסומת ומסחר (סוג 35), שירותי חינוך ובידור (סוג 41), שירותים רפואיים (סוג 44) וכד'. חשוב מאוד לסווג את הבקשה לרישום סימן המסחר בהתאם לעסק ולשירותים/סחורות שהעסק מוכר.
מהי הפרוצדורה לרישום?
יש להגיש בקשה רשמית לרשות הפטנטים לרישום סימן מסחר ולשלם אגרה. לפני ההגשה ניתן לבצע חיפוש מקדים במאגר רשם סימני המסחר עבור הסימנים המבוקשים. לאחר כשנה – שנה וחצי נבחנת הבקשה על ידי בוחני מחלקת סימני המסחר ברשות הפטנטים. ניתן להגיש בקשה לזירוז בחינת הבקשה לרישום סימן המסחר (בחינה על-אתר) בכפוף להגשת תצהיר ותשלום אגרה מתאימה.
בוחני מחלקת סימני המסחר בוחנים את כשירות הסימן להירשם לפי הוראות פקודת סימני המסחר, התשל"ב – 1972 והתקנות הרלוונטיות, ומפעילים שיקול דעת גם בהתבסס על חוזרי רשם ופסיקה רלוונטית. במהלך הליך הבחינה רשאי הבוחן להעלות השגות כנגד רישום הסימן, ועל המבקש, באמצעות עורך דינו, להתמודד עם השגות אלו. במידה שהבקשה מתקבלת, הסימן מפורסם ביומן סימני המסחר המפורסם בסוף כל חודש. בחלוף שלושה חודשים מיום הפרסום, היה ולא מוגשת התנגדות לרישום הסימן על ידי צד שלישי כלשהו, הסימן נרשם בפנקס סימני המסחר והמבקש מקבל תעודת רישום חגיגית.
בישראל יש לחדש סימן מסחר כל 10 שנים (משלמים אגרה) וכל עוד מחדשים את הסימן הוא נשאר בתוקף.
מהי "הפרת" סימן מסחר?
הפרה מוגדרת בסעיף 1 לפקודת סימני מסחר. על הטוען להפרת סימן מסחר רשום מוטל הנטל להוכיח, כי סימן המסחר רשום על שמו; נעשה שימוש בסימן זהה או דומה לסימן המסחר הרשום; השימוש בסימן המסחר נעשה על ידי מי שאינו זכאי לכך; השימוש בסימן המסחר נעשה לעניין טובין שלגביהם נרשם הסימן או טובין מאותו הגדר.
תנאי נוסף הנדרש לשם גיבושה של הפרה הוא הוכחת שימוש בסימן מסחר רשום או בסימן הדומה לו. השימוש המפר צריך להיעשות בסימן הזהה לחלוטין לסימן המסחר הרשום או בסימן הדומה לו, כאשר מידת הדמיון בין הסימנים עלולה להטעות את הציבור באשר לזיהוי מקור הטובין.
בתי המשפט, בבואם לבחון את השאלה האם התקיימה הפרה של סימן מסחר רשום, בוחנים את קיומו או העדרו של דמיון מטעה בין הסימנים, בדיקה הנעשית באמצעות המבחן שנקבע בדין והקרוי "המבחן המשולש".
אילו הליכים משפטיים ניתן לנהל בעניין?
לרשם סימני המסחר ולפוסקים מטעמו יש סמכות לנהל מגוון של הליכים משפטיים בקשר עם בקשות לרישום סימני מסחר. העיקריים שבהם הם הליכי ריב בין בקשות מתחרות והליכי התנגדות הנוגעים לבקשה ספציפית. החלטת הרשם נתונה לזכות ערעור בפני בית משפט מחוזי. כך למשל בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה לאחרונה ערעור על החלטת הרשם בפסק דין בו נקבע כי סימן המסחר המעוצב Click & fresh עבור כלי אחסון מזון, לא צריך למנוע את רישום הסימן Clip Fresh של מתחרה. בפסק הדין קבע בית המשפט, בין היתר, כי יש לקחת בחשבון את ההבדל הוויזואלי הבולט בין הסימנים וכי אין לתת מונופול גורף מדי לבעל סימן המסחר ואין לפגוע בחופש העיסוק והתחרות ((עש"א (ת"א) 27992-08-14 מילניום נ' Farm Chalk) פסק הדין מיום 18.2.2015)) .
הליכים משפטיים הנוגעים להפרת סימן מסחר ניתן להגיש בבתי המשפט ולבקש במסגרתם צווים זמניים, לרבות צווי חיפוש ותפיסה.
כך למשל בפסק דין ישן למדי בנוגע לסימן המסחר "במבה" לעומת סימן המסחר "סמבה", פסק בית המשפט העליון, בין היתר, כי כשמדובר בתביעה על הפרת סימן מסחר יש לבחון את הסימן של הנתבע בהתחשב באופן שבו הוא מופיע בשימוש על המוצר בפועל. יש לבחון את צורת הופעתו על גבי המוצר, את צורת האותיות ואת גודלן, את צבעו של הסימן וכדומה. נפסק, כי בין הסימנים "במבה" ו"סמבה" קיים, על פני הדברים, דמיון חזותי מטעה, אף שהאותיות "ב" ו"ס" שונות זו מזו, מבחינה ויזואלית, וזאת בנוסף לדמיון הצליל שבין הסימנים ((רע"א 1400/97 פיקנטי תעשיות מזון (ישראל) בע"מ נ' אסם תעשיות מזון בע"מ, פ"ד נ"א (1) 310 (פסק הדין מיום 29.4.1997)).
בפסק דין חדש יותר של בית המשפט העליון, נפסק כי חרף סימנה הרשום של אדידס על שלושת הפסים האלכסוניים המתנוססים על הנעלים מייצורה, אין הסימן מקנה לה בלעדיות גם כשמדובר במספר שונה של פסים דומים ((ע"א 563/11 ADIDAS SALOMON A.G נ' ג'לאל יאסין (פסק הדין מיום 27.8.2012)).
סמכויות עיכוב של רשויות המכס
גוף ממשלתי נוסף שמחזיק במסכויות רחבות הנוגעות לסימני מסחר רשומים הוא אגף המכס והמע"מ של המדינה. לפי פקודת המכס, יש לרשויות המכס סמכות לעכב טובין מיובאים, לפני שהם נכנסים לארץ, במידה שהוא חושד כי הם, בין היתר, מפרים סימני מסחר. סמכות זו של המכס אמנם מוגבלת בזמן וכפופה למעורבות של בעל סימן המסחר אולם היא סמכות משמעותית אשר בפועל, מקבילה לסמכות בית המשפט.
בהקשר זה, צריך לציין כי יבוא מקביל של טובין מקוריים הנושאים סימן מסחר רשום, מותרת.
* עו"ד עדי ברקן-לב עוסקת בקניין רוחני, מחשבים ואינטרנט.
** כל המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות יעוץ או חוות דעת משפטית. המחברת אינה נושאת באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעלה המסתמכת על הדברים האמורים.
