האם הממשלה תטיל בקרוב מס על ירושות? משה כחלון, לדוגמא, מציע להטיל מס על ירושות של יותר מ 10 מיליון שקל ליורש, ובשיעור שבין 10%–20%. לדעת הכותב, מס ירושה אינו חוקתי וכן קיימות בעיות יישום רבות עם חקיקה כזאת. בנוסף לכך, מדינת ישראל משמשת דה-פקטו כמקלט מס עבור יהודי התפוצות, ולכן קיים אינטרס מובהק שלא להטיל מס ירושה. נראה, כי קיימת סבירות נמוכה להחלת מס ירושה בישראל.
ההיסטוריה של מס ירושה
מס ירושה הוטל בישראל בשנת 1949. זה היה אחד מהחוקים הראשונים שחוקקו בישראל. אלא שהחוק בוטל בשנת 1981 כחלק ממגמה מבורכת של החלפת הכלכלה המרקסיסטית הכושלת, בכלכלה המבוססת על עקרונות השוק החופשי. מס הירושה שהיה קיים הכניס לאוצר המדינה מעט מאוד כסף והיה קשה ביותר לאכיפה. אין סיבה שהדברים יהיו שונים אם יחוקקו מס ירושה כיום. כפי שיוסבר בהמשך, קיימים נימוקים נוספים נגד הטלת מס העיזבון.
למרות הכישלון בכל הנוגע למס הירושה, 20 שנה לאחר ביטולו, ועדת בן בסט שעסקה ברפורמה במס הכנסה, הגישה הצעה לגבות שיעור מס של 10% מירושה של ארבעה מיליון שקל. כידוע, הרפורמה הזו לא עברה. מאז, נעשו ניסיונות נוספים לחוקק מס ירושה. כך לדוגמא, בשנת 2012 שלי יחימוביץ', יו"ר מפלגת העבודה בזמנו, הגישה הצעת חוק להחלת מס ירושה בישראל אשר ינוע בין 5% ל-12.5% על ירושות ששוויין מעל 15 מיליון שקל. כל הניסיונות האלה נדחו עד היום. עוד יצוין, כי ועדת טרכטנברג דנה בשנת 2012 בחקיקת מס ירושה אך החליטה, בהסתמך על דעות המומחים שהופיעו בפניה, כי מדובר בחוק בעייתי הגורם לאי-צדק.
עלויות האכיפה של מס הירושה
בהתאם להערכות שונות שגובשו על ידי משרד האוצר, ניתן יהיה לגבות כמיליארד שקלים בשנה אם יחוקק מס ירושה. אלא, שהערכה זו נראית מוגזמת, והיא לא לוקחת בחשבון את עלויות אכיפת מס הירושה ואת תכנוני המס של העשירים. מס הירושה גם יגדיל את רמת החיכוך בין האזרח לבין רשויות המס, והמחלוקות בין הנישומים ופקידי השומה יתרבו, במיוחד ביחס להערכת נכסים. הניסיון העולמי מלמד, כי מדובר במשימה כבדה שספק אם רשות המסים בישראל תוכל לעמוד בה.
מס ירושה אינו חוקתי
אמנם מס ירושה קיים במדינות רבות, בשיעורים שמשתנים ממדינה למדינה, אך לעמדת הכותב, מדובר במס שאינו צודק, מכיון שהוא ממסה רכוש שכבר מוסה לפחות פעם אחת בעבר. מדובר למעשה במיסוי כפול המנוגד לחוקי היסוד. כבר היום מוטל על העשירים בישראל מס הכנסה המגיע ליותר מ 50% ובנוסף לכך הם כפופים למסים רבים אחרים, לרבות ביטוח לאומי שהוא מס לכל דבר ועניין. זאת ועוד, אם מס הירושה יוטל על נכסים שנצברו מלפני שנים, הרי שהמיסוי יהיה רטרואקטיבי ובלתי חוקתי.
ישראל כמדינת עלייה
מדינת ישראל חרתה על דגלה את עידוד העלייה, וחוקים שונים עוסקים בכך. ביחס לדיני המס, עולים חדשים וכן תושבים חוזרים, לדוגמא, זכאים להקלות מס בהתאם לחקיקה אשר מטרתה למשוך יהודים עשירים לישראל. האטרקטיביות של ישראל נובעת משילוב ההטבות האלה ומכך שאין כאן מס ירושה. נראה כי אם יחוקקו את מס הירושה, עולים עשירים וישראלים הגרים בחו"ל, לא ירצו להגיע לכאן.
מס ירושה ותכנוני המס
הניסיון במדינות אחרות עם מס העיזבון מלמד, כי עשירים רבים מצליחים בעזרת תכנוני מס מורכבים להעביר את הונם לנאמנויות ו/או למקלטי מס, ובכך הם נמנעים באופן חוקי מתשלום מס ירושה. בשל כך, וגם מהטעמים האחרים כאמור, מדינות רבות הגבילו את מס הירושה או שביטלו את המס לחלוטין, כמו שבדיה ורוסיה, ובמדינות רבות אחרות שוקלים לבטל את המס.
יש הטוענים, כי המחוקק יכול לקבוע הוראות אנטי-תכנוניות ביחס לאותם תכנוני מס למניעת תחולת מס הירושה. כך לדוגמא, המחוקק יכול לקבוע, כי העברת נכסים לילדים במתנה ו/או העברת הנכסים בנאמנות, אינה מונעת מיסוי. אלא, שקיימים תכנוני מס שיהיה קשה למנוע אותם, לדוגמא, העברת נכסים לנאמנות בחו"ל, ובפרט אם מדובר בנאמנות בלתי-חוזרת.
* ד"ר אבי נוב, עו"ד, מתמחה בדיני מיסים ומיסוי בינלאומי
** הפרופיל של ד"ר אבי נוב, עו"ד, בגוגל פלוס
