מהם "מזונות ילדים"?
"מזונות ילדים" הם תשלום עבור כלכלת הילדים כאשר הוריהם נפרדים. מזונות הילדים אמורים לספק את צרכיהם ההכרחיים, המאפשרים קיום מינימאלי עבור הקטין, כגון: כלכלה, ביגוד, הנעלה ועוד. לסכום זה מתווסף רכיב המדור (הוצאות מגורים), כאשר עבור ילד אחד ההשתתפות הינה 30%, עבור שני ילדים 40%, ועבור שלושה ילדים 50%. מעבר לכך ישנן הוצאות חריגות שיש לחלק בין ההורים שווה בשווה, והן כוללות הוצאות רפואיות שאינן מכוסות על ידי ביטוח רפואי והוצאות חינוך עבור הילדים כגון: דמי שכלול, גן, צהרון וכדומה.
מי נושא בחובת תשלום המזונות ועד איזה גיל?
החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) תשי"ט - 1959 קובע, כי אדם חייב במזונות ילדיו ע"פ הוראות הדין האישי החלות עליו. כמו כן אדם שאינו חייב במזונות עפ"י הדין האישי, יהא חייב במזונות ילדיו על פי החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות). במקרה שמדובר באב יהודי, על האב החובה האבסולוטית לזון את ילדיו עד גיל 6, אך תקנות הרבנות הראשית הרחיבו חובה זו עד לגיל 15. החל מגיל 15 מזונות הילדים הם "מדיני צדקה", שלפיהם אמורים ההורים לשאת בנטל המזונות שווה בשווה, אך בפועל בתי המשפט יפסקו דיני צדקה רק אם האם "אמידה".
על האב לשאת בתשלום מזונות ילדיו הקטינים עד גיל 18, או עד סיום לימודיהם התיכוניים, לאחר מכן ישא האב בתשלום שליש מגובה המזונות החודשי ששילם עבור הילד, עד לתום תקופת שירותו הסדיר של הילד בצה"ל או בשירות לאומי.
מה משפיע על גובה המזונות?
1.צרכי הילד: דמי המזונות יכללו את צרכיו ההכרחיים של הילד, הוצאות מדור בהתאם למספר הילדים וכן הוצאות חריגות כגון הוצאות רפואיות חריגות שאינן מכוסות ע"י ביטוח רפואי, הוצאות חינוך וכדו'. חשוב להבהיר, כי הצרכים משתנים מילד לילד, ונתונים לשיקול דעתו של בית המשפט. בדיוק בשל הסיבה הזו, קבע בית המשפט העליון שיכול להיווצר מצב שבו בן אחד יקבל מזונות בגובה מסוים, ואחיו יקבל סכום אחר לחלוטין.
ביהמ"ש העליון קבע כי דמי מזונות למספר ילדים, אינם מכפלה של סכום המזונות של ילד אחד. כאמור, ישנן הוצאות קבועות, כגון: מדור והוצאות מדור שהן חופפות בין הקטינים ואינן מצטברות.
2. משמורת הילדים: שאלת המשמורת עשויה להשפיע על גובה המזונות. במקרים בהם המשמורת על הילדים מוטלת על האם, נקבע בשורה של פסקי דין, שגובה המזונות ינוע בין 1,250 ₪ לבין 1,400 ₪ בחודש. במקרים של משמורת משותפת לרוב יקוזזו 25% מסכום זה.
3. מצבם הכלכלי של ההורים: היה ומצבם הכלכלי של ההורים מבוסס, הנחיית הפסיקה היא לפסוק מזונות יותר גבוהים; יכולתו של האב לצורך קביעת היקף המזונות ההכרחיים אינה נקבעת אך ורק על פי הכנסתו בפועל מעבודתו, אלא נגזרת אף ממקורות אחרים העומדים לרשותו, לדוגמא: חסכונות, בעלות על במקרקעין, רכוש, כספים פנויים ועוד.
4. דת ההורים: הפירוט בסעיפים הקודמים תקף לגבי אב יהודי, אך על אבות בני דת אחרת יחול דין אחר. כך, למשל, על חסרי דת בישראל חל החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), שקובע נשיאה שווה בנטל תשלום המזונות שיושת על כל אחד מההורים בהתאם להכנסתו.
איך מסדירים את עניין מזונות הילדים?
עניין מזונות הילדים יכול שיוסדר במסגרת הסכם גירושים שייחתם על ידי הצדדים, ולאחר עריכתו עליהם לאשרו בבית המשפט או בבית הדין למתן תוקף של פסק דין. בית המשפט מעביר תחת שבט ביקורתו את הסכמת הצדדים בדבר דמי המזונות, מתוך ראיית צרכיהם וטובתם של הקטינים. הסכם בין בני זוג, הורים לילדים, המקפח את הילדים, לא יאושר על ידי בית המשפט. לאחר אישור בית המשפט, הסכם הגירושין הופך לפסק דין לכל דבר ועניין וכמובן שהצדדים חייבים למלא אחר הוראותיו.
אפשרות נוספת היא הגשת תביעת מזונות ומדור קטינים. זה המקום לציין, שבמקרים רבים כאשר מוגשת תביעת מזונות, תוגש במקביל בקשה למזונות זמניים. החלטה בבקשה למזונות זמניים תינתן לאחר שהמשיב יגיש את תגובתו בבקשה, ולפני קדם משפט בתביעה העיקרית, כך יקבלו הקטינים את מזונותיהם ולא יאלצו להמתין לתום ההליך העיקרי. יצוין, כי תמיד ניתן יהיה "לפתוח" את סוגיית המזונות אם יחולו שינויי נסיבות מהותיים אצל מי מהצדדים.
יובהר, כי לפסיקת מזונות הילדים דרושות ראיות מהצד התובע. אין כל חובה שראיות אלה יוצגו בקבלות. לעיתים ביהמ"ש יכול להתרשם מעדות או מרישומים וכך לאמוד את סכום המזונות הנדרשים לילד.
איזה בית משפט מוסמך להכריע בעניין המזונות?
לביהמ"ש לענייני משפחה ולבית הדין הרבני סמכות מקבילה בנושא מזונות ילדים.
סמכותו של בית הדין הרבני לדון בענייני נישואין וגירושין מוסדרת בהוראת סעיף 1 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין)) התשי"ג-1953 (להלן – "חוק השיפוט"). עניינים אחרים, הנלווים לגירושין, הוכנסו לגדר הוראת הכריכה, המעניקה לבית-הדין הרבני סמכות מקבילה לסמכותו של בית המשפט האזרחי. הוראת הכריכה קבועה בסעיף 3 לחוק השיפוט.
סמכות ביהמ"ש לענייני משפחה נקבעה בחוק ביהמ"ש לענייני משפחה, התשנ"ה - 1995.
אז איך מחליטים להיכן לפנות?
נושא המזונות שונה משאר הנושאים שבמחלוקת. בעוד הסוגיות האחרות כמו משמורת והסדרי ראייה יידונו במקום הראשון שאליו הוגשה התביעה, הרי שבנושא המזונות, בית הדין הרבני יכול לפסוק רק אם שני הצדדים סומכים על הרבנים שיקבעו את גובה המזונות, ונותנים את הסכמתם לכך. במקרה שאין הסכמה לגבי הסמכות של בית הדין הרבני, הצד שאינו מכיר בסמכות, יגיש תביעה לבית המשפט לענייני משפחה שיפסוק בנושא.
מדוע כדאי להגיש תביעת מזונות ילדים לבית המשפט לענייני משפחה ולא לבית הדין הרבני?
בית משפט לענייני משפחה פוסק בהתאם לחוקי מדינת ישראל וכפוף להלכות בית המשפט העליון - לעומת בית הדין הרבני אשר דן בתיק בהתאם למשפט העברי ומחיל בעיקר את הלכות הרמב"ם.
דמי המזונות שנפסקים בבית דין רבני בדרך כלל נמוכים יותר. בנוסף, דמי המזונות שנפסקים ברבנות אינם צמודים למדד יוקר המחיה. כמו- כן, בבית הדין הרבני, העומס רב יותר, והדיונים ארוכים ומתישים יותר, מה גם שבית הדין אינו נוהג להעניק מזונות זמניים. הנימוק החשוב ביותר שגם עשוי להכריע לגבי גובה המזונות, נוגע לעובדה שבית הדין אינו קפדן בנושא ההכנסות כמו בית המשפט האזרחי. במרבית המקרים, בית הדין הרבני אפילו לא ידרוש מן הבעל פירוט מלא של ההכנסות, לפני שהוא קובע את גובה המזונות. מן הסיבות הללו, עדיף שנשים ינהלו את המזונות בבית המשפט לענייני משפחה.
לסיכום, במקרים רבים, נושא מזונות הילדים הוא המכשול העיקרי העומד בפני בני הזוג שמעוניינים להיפרד. אבן הנגף הזו נובעת בין היתר מן העובדה שהחוק הישראלי לא קבע נוסחה מדויקת שתחשב את גובה מזונות הילדים. יש להדגיש, כי גובה המזונות מושפע מגורמים מגוונים כגון: צרכי הילד, מצבם הכלכלי של ההורים, פוטנציאל ההשתכרות של האב, דת ההורים והילדים וגם אופי המשמורת. בנושא המזונות יכולים לדון בית המשפט לענייני משפחה וגם בית הדין הרבני, אך מוטב לאשה שהדיון יוכרע בבית משפט אזרחי. ובכל מקרה, הכי חשוב ששני הצדדים יזכרו, שגם בענייני מזונות טובת הילדים היא מעל הכל.
גם במקרה בו הצדדים מסכימים ביניהם לגבי תשלום גובה המזונות וגם כאשר ישנה מחלוקת בין הצדדים, חשוב ששני הצדדים יפנו לעו"ד המתמחה בתחום דיני משפחה לקבלת ייעוץ מעמיק ואשר ייצג אותם לאורך הדרך.
* עו"ד ומגשרת חגית אפרתי, מתמחה בדיני משפחה
