חברות אינטרנט, כמו גוגל ופייסבוק, המקיימות פעילות בישראל עשויות להיות מחוייבות במס הכנסה ובמס ערך מוסף בתנאים מסוימים. כך עולה מעמדת רשות המסים, אשר פרסמה לאחרונה מסמך פרשנות בעניין מיסוי פעילות של חברות אינטרנט בישראל.
פרשנות רשות המסים
רשות המסים פרסמה לאחרונה מסמך פרשנות בנושא מיסוי חברות אינטרנט, המסביר באילו מצבים ניתן יהיה לראות את הכנסותיה של חברה זרה ממתן שירותים באמצעות האינטרנט לתושבי ישראל - כחייבות כאן במס הכנסה ובמע"מ. הצורך בפרשנות לחוקי המס נבע, לטענת רשות המסים, מההתרחבות העצומה שחלה בשנים האחרונות בפעילות הכלכלית באמצעות האינטרנט בישראל ובעולם כולו, ולאור הצורך בהתמודדות עם הכלכלה החדשה.
בהתאם לדיני המס, הכנסות חברה זרה ממתן שירותים לתושבי ישראל חייבות במס הכנסה במידה שהן הופקו בישראל. אם החברה הזרה היא תושבת מדינת אמנה, תחויב החברה הזרה במס בישראל, רק אם פעילותה הגיעה לכדי "מוסד קבע". ניתן להגדיר מוסד קבע כמקום עסקים מקומי שאינו ארעי או כאשר הפעילות המקומית מתבצעת באמצעות סוכן של החברה הזרה שהוא בעל הסמכות לחתום על הסכמים.
מסמך הפרשנות החדש של רשות המסים מבהיר, כי לאור המעבר לכלכלה דיגיטלית, מוסד קבע כמשמעו באמנות המס יכול להתקיים בישראל כאשר הפעילות הכלכלית של החברה הזרה היא בעיקרה באמצעות האינטרנט, ומתקיימים תנאים נוספים: אתר החברה הזרה הוא בעברית ו/או מותאם לשימוש לקוחות ישראלים; הנציגים של החברה הזרה מעורבים באיתור לקוחות ישראלים; החברה הזרה מעניקה לסוכן שלה הפועל בישראל סמכות להתקשר בעסקה אשר תחייב את החברה הזרה.
אופן חישוב המס
מסמך הפרשנות של רשות המסים עוסק גם בשאלה כיצד יש לחשב את ההכנסות החייבות במס בישראל המיוחסות לחברה הזרה דרך מוסד הקבע שלה בישראל. רשות המסים מסתמכת על העמדה החדשה של ארגון ה- OECD, לפיה יש לייחס למוסד הקבע בישראל של החברה הזרה את הרווחים שהיה יכול להרוויח אילו היה פועל באופן עצמאי - בנפרד מהחברה הזרה, תוך התחשבות בפעולות שבוצעו, בשימוש נכסים ובסיכונים שנלקחו. במסמך הפרשנות נקבע, כי ייחוס הרווחים יתבצע בשני שלבים - הראשון הוא ניתוח הנתונים כאילו מוסד הקבע הוא ישות נפרדת, והשני הוא תמחור העסקאות הפנימיות בשיטות "מחירי העברה" המקובלות.
חיוב במס ערך מוסף
לעניין החיוב במס ערך מוסף, מסמך הפרשנות החדש של רשות המסים קובע, כי תאגיד זר המקיים פעילות כלכלית מהותית בישראל באמצעות רשת האינטרנט, חייב ברישום במע"מ כעוסק מורשה, והעסקאות של התאגיד חייבות במע"מ. כך לדוגמא, תאגיד זר המפעיל אתר אינטרנט לצורך שירותי פרסום המיועדים לקהל הישראלי, חייב ברישום העסק במשרדי מע"מ ובדיווח ותשלום מס על הכנסותיו.
יישום הפרשנות
לסיכום, מסמך הפרשנות החדש של רשות המסים קובע, כי ניתן להטיל מס על ההכנסות של תאגידים זרים, ובכלל זה גוגל ופייסבוק, אשר נובעים ממתן שירותים שונים בישראל באמצעות האינטרנט. עם זאת, ניתן להניח כי התאגידים הזרים ימצאו דרכים חוקיות להימנע מתשלום מס בישראל.
* נכתב על ידי ד"ר אבי נוב, עו"ד, מתמחה בדיני מיסים ומיסוי בינלאומי
** הפרופיל של ד"ר אבי נוב, עו"ד, בגוגל פלוס
