מיהם ידועים בציבור?
ידועים בציבור הם בני זוג המקיימים משק בית משותף ומהווים מסגרת משפחתית אחת, בצוותא, וזאת ללא שנישאו זה לזה.
באמצעות מוסד זה של "ידועים בציבור", מחיל המחוקק זכויות וחובות הקיימים לזוגות נשואים, גם על בני זוג ידועים בציבור, כלומר על אותם זוגות שלא נישאו בין כי אינם מעוניינים בכך, בין כי הם פסולי חיתון ע"פ חוקי מדינת ישראל ובין מכל סיבה אחרת.
מדוע בני זוג חיים כידועים בציבור ולא נישאים זל"ז?
כידוע, במדינת ישראל קיימות נסיבות ייחודיות לכך שבני זוג בוחרים לחיות דווקא כידועים בציבור. מלבד הסיבות הכלליות המביאות חלקים מהציבור לחיות במתכונת זוגית זו, יש במדינת ישראל מקרים של בני זוג שאינם יכולים להינשא ע"פ החוק, כגון: בני זוג בני דתות שונות, חסרי דת, בני זוג מאותו המין (ועל כך מאבקים רבים מצד הקהילה ההומו-לסבית), כהן וגרושה, ממזר וכדומה. ניתן לחשוב גם על סיבות נוספות הקשורות בחוקי המדינה, כדוגמת רצון שלא לאבד זכויות פנסיוניות - והרי זכויות פנסיוניות מסוימות הניתנות לאלמנה או לאלמן, נשללות עם נישואיהם לבן/בת זוג חדשים.
זכויות וחובות ידועים בציבור ובני זוג נשואים - שוני או חפיפה?
חשוב להדגיש, שזוגות רבים אשר בוחרים לא להתחתן (מכל סיבה שהיא), אינם מודעים לכך שחובות רבים וזכויות רבות חלים עליהם בעקבות סטטוס זה של ידועים בציבור, וכי למעשה אין הם שונים בהרבה מן הזוגות הנשואים (אם כי יש מספר שינויים עקרוניים). אומנם, אין קביעה גורפת בחוק או בפסיקה בדבר שוויון מוחלט בין ידועים בציבור לבין בני זוג נשואים, אולם יש חפיפה רבה, כמו גם זכויות ייחודיות לידועים בציבור לעומת הנשואים.
באילו חוקים הוכרו זכויות ידועים בציבור?
לשם המחשה בלבד יפורט, שזכויות הידועים בציבור הוכרו בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), בחוק הביטוח הלאומי (לפיו הזכויות שמקנה החוק לאישה נשואה מוקנות גם לידועה בציבור), בחוק העוסק בסיוע לחד הוריים, בחוק בשמות, חוק משפחות חיילים שנספו במערכה, בחוק מיסוי מקרקעין, חוק הירושה ועוד.
מהם מאפייניהם של ידועים בציבור?
מאפייניהם המובהקים של ידועים בציבור נקבעו על ידי בית המשפט העליון, וכוללים שני יסודות:
האחד - חיי אישות כבעל ואשה. היסוד הראשון מורכב מחיים אינטימיים כמו בין בעל ואשתו המושתתים על אותו יחס של חיבה ואהבה, מסירות ונאמנות, המעיד שבני הזוג קשרו את גורלם זה בזה.
היסוד השני - ניהול משק בית משותף. לא סתם משק בית משותף מתוך צורך אישי, נוחות, כדאיות כספית או סידור ענייני, אלא כפועל יוצא טבעי מחיי המשפחה המשותפים, כנהוג וכמקובל בין בעל ואשה הדבקים אחד בשני.
הרחבת המושג 'ידועים בציבור' ע"י בית המשפט
חרף האמור, קיימים מקרים בהם חרגו בתי המשפט מ"ההגדרות היבשות" הנ"ל, והרחיבו את מושג ה"ידועים בציבור" גם במקרים בהם בני הזוג לא גרו תחת קורת גג אחת או במידה שהוכח כי אחד מבני הזוג ניהל מערכת יחסים נוספת מחוץ לקשר הזוגי הקבוע. בני זוג ידועים בציבור הוכרו בעבר גם במקרה בו נתגלע סכסוך בין בני הזוג, והם גרו בחדרים נפרדים מבלי לקיים יחסי אישות.
הזכות למזונות - מגמה של השוואת זכויות בין ידועים לציבור לנשואים
אט אט, עם השנים, החלו ניצנים של הכרה בזכות הידועה בציבור למזונות אישה, כאשר בשנת 2008 קבע ביהמ"ש לענייני משפחה, שהחיים המשותפים, גם אם לא נחתם הסכם חוזי בין בני הזוג, הם בגדר "הסכם מכללא" (כלומר, הסכם משתמע). ובלשון ההחלטה:"זכויות ידועה בציבור לא מוסדרות בחקיקה, ולכן בהיעדר חוק המסדיר את מכלול הזכויות והחובות בין "ידועים בציבור" יש לפנות למישור החוזי;במקרה דנן לא קיים בין התובעת לנתבע הסכם מפורש של "חיים משותפים", לכן יש ללמוד מהנטען על התנהלות חייהם המשותפים, קרי "הסכם מכללא" אשר נגזר הן מהסכם בין הצדדים, והן חלק מחופש ההתקשרות המוכר בדין הכללי.
היום מערכת היחסים בין בני זוג, גבר ואישה או כל סוג אחר, לרבות זוגות חד מיניים, מקימה לכאורה מערכת של הסכמה והתחייבות. בלשון אחרת, החיים המשותפים הם שיוצרים הסכם ועילה לטענת מזונות בת זוג מכוח דיני החוזי, קרי החובה לא להזניח את בת הזוג".
מזונות אזרחיים - מהם?
המצב כיום, איפוא, שאכן יתכן מצב בו בית המשפט יטיל חובת מזונות של בן זוג אחד כלפי בן הזוג האחר מכוח עיקרון תום הלב. מזונות אלה, הקרויים "מזונות אזרחיים" ומהווים תמיכה כספית של בן זוג אחד בשני, ומטרתם להבטיח את רמת חייו של בן הזוג החלש כלכלית ולאפשר את שיקומו לאחר הפרידה.
נטל ההוכחה/סוגיות רכושיות
יחד עם זאת, כפי שצוין, יש גם הבדלים בין זוגות נשואים לבין ידועים בציבור. לדוגמא, הבדל בולט בין הידועים בציבור ובין הנשואים הוא בכל הנוגע לחובת ההוכחה. הוכחת קיומם של נישואים היא בדרך כלל עניין של מה בכך. מנגד, הוכחת בני הזוג או מי מהם כי עסקינן בידועים בציבור מצריכה הוכחה פוזיטיבית מצד הטוען לכך, לרבות באמצעות הבאת עדים המכירים את אורח חייהם של בני הזוג והמאשרים שאכן מדובר בידועים בציבור. בנוסף, בעוד שהנישואים מתחילים במועד ברור, לא כך המצב ביחס למועד הפיכת צדדים מ"בני זוג סתם" לבני זוג ידועים בציבור.
עוד לעניין חובת ההוכחה, הלכת השיתוף בין בני זוג נשואים (אלה שנישאו לפני שנת 1974), מוחלת גם על בני זוג ידועים בציבור. חרף זאת, לגבי ידועים בציבור נקבע כי: "אין להחיל באופן אוטומטי את חזקת השיתוף לגבי רכוש שנרכש על ידי אחד מבני הזוג בנפרד, אלא יש להוכיח כוונת שיתוף מפורשת ביחס לכל נכס ונכס". דהיינו: בעניין זה המעמד של הידועים בציבור מוחלש יותר לעומת בני הזוג הנשואים.
בעוד שאצל בני הזוג הנשואים חזקה שנכס שנרכש במהלך החיים המשותפים הוא משותף, אצל הידועים בציבור נטל להוכיח שיתוף מעין זה מוטל על כתפי הצד (בן או בת הזוג) הטוען לשיתוף.
הנה כי כן, הכלל הוא, כי הנטל הרובץ על ידוע בציבור, הטוען לזכות לשיתוף בנכסי בן זוגו, כבד מן הנטל הרובץ בנסיבות דומות על בן זוג נשוי. שוני נוסף בין שני המצבים מתייחס גם לנכסים עסקיים, להבדיל מדירת מגורים. לעניין החלתה של הלכת השיתוף על בני זוג נשואים, אין מקום להבחנה בין נכסים עסקיים לאחרים, אך לגבי ידועים בציבור יש צורך בראיה נוספת להחלת הלכת השיתוף גם על נכסים עסקיים ולא די בחזקת השיתוף לבדה.
מהי שכיחות המבנה המשפחתי של ידועים בציבור?
ההערכות כיום מדברות על עשרות אלפי זוגות (ואף למעלה מכך) החיים בישראל במסגרת משפחתית של "ידועים בציבור". רבים מהם עורכים הסכם לחיים משותפים המגדיר את שאלות הרכוש, המזונות, הפירוד וכו’. על אף שלא נדרש ע"פ החוק להביא הסכם זה לאישורה של רשות משפטית מוסמכת, כדי למנוע התדיינויות עתידיות, מומלץ להביאו לאישור בית משפט לענייני משפחה.
* עו"ד אור גל-און עוסק ומתמחה במעמד אישי, דיני משפחה ירושות ועיזבונות, משרד עורכי דין גל-און קפל שמואלי
