הסכם הורות והסכם ממון
שאלה: האם יש הבדל בין הסכם הורות לבין הסכם ממון? (לגבי זוג שלא מתכוון להתחתן)
תשובה: הסכם ממון - הסכם בו מוסדר כל העניין הרכושי בין בני זוג. ההסכם יכול להתבצע לפני חתונה ואחרי חתונה (ואז יש שוני באישור ההסכם).
הסכם הורות משותפת - הסכם המסדיר עניינים של אנשים שרצונם להביא ילד משותף מבלי להתחתן. ההסכם מסדיר את ענייני המזונות, משמורת וענייני הרכוש בין האנשים.
כינוי הבעל של הגרושה אבא
שאלה: אני גרוש כבר 4 שנים אחרי זוגיות של 6 שנים ושני ילדים- בן ובת. גרושתי הכירה בן זוג, הם התחתנו לפני כשנה, והיא מכריחה את הילדים לקרוא לבעלה אבא. זה מרתיח אותי וכל נסיון שלי להסביר לה שאני מתנגד לזה, נכשל.
השאלה שלי היא האם יש חוק שיכול להכריח אותה לחדול? צו בית משפט, עובדים סוציאליים וכו'.
תשובה: הכעס והעלבון מובנים.
בהכוונה של עו"ס ופסיכולוגים יש שמתירים לקרוא לאב הלא ביולוגי "אבא משה",למשל.
העניין מאוד רגיש ויש להסתכל עליו במכלול של התנהגויות נוספות שמידה שקיימות, אזי יש לפנות לביהמ"ש לבירור העניין.
תשלום מזונות וזכויות אחרות מהאב
שאלה: אני וחבר שלי לשעבר נפרדנו פרידה קשה ולא נעימה בכלל. אחרי הפרידה גיליתי שאני בהיריון. אני מעל גיל 30 , ואני מעוניינת להשאיר את הילד, אבל אני לא רואה איך אני מגדלת את הילד עם החבר שלי לשעבר. גם אם הוא לא ירצה להכיר את הילד אני רוצה שהוא ישלם מזונות, כי אני לא יכולה לגדל את הילד לבד עם המשכורת שאני מרוויחה. חברי לשעבר הוא בן אדם מאוד בעייתי, ולא מחזיק מעמד במקומות עבודה. אני רוצה לוודא שאקבל את המזונות וכל מה שצריך ומגיע לי. מהיכן כדאי להתחיל?
תשובה: זו זכותך המלאה להמשיך לשאת את העובר, וחברך לשעבר יהיה מחויב לשאת באחריות לרבות דמי המזונות.
ראשית תפני אליו כדי להסדיר את העניין, ואם לא ישתף פעולה, לא יהיה מנוס אלא לפנות לביהמ"ש על מנת להסדיר את העניין.
זו זכות וחובה להיות אב ויהיה עליו לשאת בכל האחריות.
העדר הסכמה בנוגע להסדרי ראייה
שאלה: מה עושים כשאין הסכמה על הסדרי הראייה - האבא רוצה להיות ימים רבים עם הילד, אך האם לא מוכנה, ורוצה שהילד ישהה פחות עם האב?
האם יש חוק בנושא זה?
האם מגשר נכנס לתמונה בנושא הזה או שזה נתון להחלטה של בית משפט?
תשובה: לא כ"כ מובן אם אי ההסכמה ההיא במסגרת הסכם הורות או גירושין.
אם במסגרת הסכם הורות ("הורים לעתיד"), ראוי כי תגיעו להסכמות והבנות יחד.
פטירת הורה והשפעה על משמורת הילדים
שאלה: האם במקרה של פטירה חלילה של אחד ההורים, הילד יעבור אוטומטית להורה השני או שצריך לעגן את הנושא בהסכם?
תשובה: חשוב מאוד לעגן ולתת ביטוי בהסכם לכל מקרה וגם חלילה למקרה כזה של פטירת מי מהצדדים.
הסכם הורות משותפת - גישור
שאלה: האם יש בעיה לאשר בבית משפט הסכם הורות משותפת (חצי-חצי) ללא מזונות (עניין זה מוסכם על שני הצדדים, שכן הכנסת האישה גבוהה משמעותית מזו של הגבר)?
אני שואל זאת, מכיון שהיינו אצל מגשרת אשר טוענת כי בית המשפט לא יאשר הסכם כזה גם אם יש הסכמה בין שני הצדדים, וטענה כי המינימום למזונות הוא 850 ש"ח לילד.
מבחינתי, הוספת סעיף כזה בהסכם תגרור כמובן ביטול התכניות שלנו לגבי הבאת ילד משותף .
תשובה: אכן כך הדבר - מתוקף היותך יהודי חל עלייך הדין האישי, משמע עליך לשלם מזונות קטין עבור ילדך.
גם אם התניתם על כך- כלומר הסכמתם כי לא ישולמו מזונות, ביהמ"ש לא ייעתר לסעיף זה ולא יאשרו.
עוד עליך לדעת, כי תמיד האישה תוכל לתבוע מזונות קטין עבור ילדיכם המשותף.
צר לי, אולם סעיף שכזה לא יכובד על ידי בית המשפט.
בנוגע למזונות מינימום - זה תלוי שופט, ואולם סך של 800 ש״ח עבור קטין נשמע סביר ויכול כי יעבור אישור בית משפט.
דע לך, כי גם אם לא תלכו לאשר הסכם בבית המשפט ותעשו ילד ״מתחת לרדאר״, תמיד תוכל האישה לגשת לביהמ״ש לאחר הלידה, לדרוש מזונות עבור הקטין, ואתה כאב יהודי תהא חייב לשאת בתשלום חודשי זה.
להורדה>>>הסכם הורות משותפת (דוגמא)
כל הזכויות להסכם זה שמורות לעו"ד קרני שלו.
עדכון הסכם
שאלה: האם כדאי לעדכן הסכם כל כמה שנים בהתאם לצרכי הילדים שהולכים ומשתנים? ומה אם האבא לא מסכים לשנות את ההסכם?
תשובה: בדרך כלל לא נהוג לפתוח הסכמים ולעדכן כל תקופה מסוימת.
הסכם טוב אמור לתת מענה לילדים בכל קבוצת גיל, ואני מקווה שגם שלכם כזה.
אם יש רצון מצד שני הצדדים, אז כמובן שניתן לעשות שינויים כראות עיניכם.
אם עשיתם שינויים רבים וגדולים - שווה לשקול לאשרם בבית המשפט לענייני משפחה.
אי קיום הסכם הורות
שאלה: אני והאבא של הילדה שלי עשינו הסכם בינינו. עו"ד לא ראה את ההסכם. עשינו את ההסכם לפני שנכנסתי להיריון- לפני 7 שנים. אבי הילדה עובר לצפון בגלל עבודה, ואני גרה במרכז הארץ. הוא רוצה עכשיו לשנות לגמרי את ההסכם, כך שבאמצע השבוע הוא לא יראה אותה ובסופי שבוע היא תהיה איתו מיום חמישי בערב.
כלומר בשישי היא לא תלך לבית ספר ותהיה איתו עד מוצ"ש. זה לא מה שהיה מסוכם, והוא רוצה להפר חוזה/הסכם בגלל מעבר דירה שלו. הסידור לא מוצלח מבחינתי ולא מקובל עלי. בהסכם לא כללנו אופציה של מעבר דירה כי שנינו גרנו במרכז ולא חשבנו לעבור, אבל היום המצב שונה, אז מהן הזכויות שלי ושל הילדה במצב כזה?
תשובה: אם ישנו הסכם אשר שניכם עשיתם וחתמתם עליו מרצון - חזקה כי זה היה רצונכם ויש להתחקות אחר רצון זה.
היה ראוי, כי עניין זה יקבל ביטוי בהסכם, ואולם לא עשיתם כן אבל זהו לא מצב נורא.
ביהמ״ש לרוב אינו מגביל את חופש התנועה של מי מהצדדים, משמע ביהמ״ש לא נוטה לאשר תניה בה נאסר על מי מהצדדים להתרחק לדוגמא מעבר לגוש דן. במדינת ישראל ישנם חוקי יסוד, וביניהם חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. חירותו של אדם באה לידי ביטוי בחופש התנועה שלו ולא ניתן למנוע זאת ממנו.
לעניינינו, יש כאן הסכם ובו כתובה התחייבות הבעל בכל נושא הסדרי הראייה. אני מאמין כי מספר שנים שניכם פועלים עפ״י ההסדר וזה דבר שהילדה הורגלה לכך. טובת הילדה כי שגרת חייה לא תיפגע בשל מעבר האב. האב הוא זה אשר בחר לעבור לגור בצפון, עליו לפתור את העניין ועדיין לקיים את הסדרי הראייה.
פתרון בו הילדה לא תלך למסגרת החינוכית, קרי בי״ס ביום שישי - לא מתקבל על הדעת. הדבר לא מתיישב עם טובתה.
יהיה הכי נכון, כי תנסו להגיע להבנות ביניכם ולפתור את הבעיה מחוץ לכתלי ביהמ״ש ואולם, יש הסכם והוא חייב לעמוד בהסכם כל עוד את לא מוכנה לשנותו.
הקמת משפחה לא קונבנציונלית
שאלה: אני ובן הזוג שלי רוצים להקים משפחה ביחד עם חברה טובה שלנו. אנחנו גרים בשכנות איתה. יש רק בעיה אחת – האם המיועדת, השכנה, נוסעת הרבה לחו"ל גם בגלל העבודה וגם כי יש לה משפחה בצרפת. אני ובן זוגי מפחדים שאחרי שיהיה ילד היא תרצה להיות יותר זמן בחו"ל בגלל המשפחה. רצינו לעגן את ההסכם בכתב, כך שיגביל אותה למספר ימים בלבד וגם להגביל את תדירות הנסיעות שלה. מצד שני זה גם תלוי בעבודה שלה ולפעמים לא תהיה לה ברירה אלא לנסוע אז איך מתמודדים עם זה?
תשובה: אני שמח לשמוע שמצאתם מישהי שראויה מבחינתכם להיות אמא לילדכם ויחד איתה להקים משפחה.
ישנה בעייתיות במידה שתדירות הנסיעות גבוהה, אולם הדבר לא יהווה בעיה אם אתם וסדר יומכם הוא כזה שמאפשר לגדל את הילד בהעדרה של האישה.
למנוע את נסיעות האישה ולהגביל תדירות זה משהו שלא ניתן לעשות - כולנו נהנים מחוק יסוד כבוד האדם וכנגזרת נהנים מחופש התנועה. משמע - לא ניתן להגביל ו/או לאסור על האישה לצאת מהארץ.
לגבי הילד העניין שונה. ניתן לכתוב מנגנון כזה או אחר אשר מבטיח את תדירות יציאות הילד, הפקדת ערובה על מנת להבטיח את חזרתו, אישור בכתב משני ההורים טרם הנסיעה ועוד כל מיני הסדרים כך שלא יהיה ניתן לעשות עם הילד ככל שעולה על רוחו של מי מהצדדים.
אי עמידתו של מי מהצדדים בסעיפים אלה יגרור אחריו טיפול על יסוד אמנת האג - חטיפת ילדים.
בכל אופן, לא נראה לי כי הדבר בעייתי, וזו לא סיבה לשלול ולטרפד הקמת משפחה עם אותה אישה שמצאתם אותה ראויה להיות אמא לילדכם. יחד עם זאת, יש לפנות למשרד עו"ד אשר יפעל במשנה זהירות בהכנת הסכם כאמור.
