בילוי בגינה הציבורית עבור הורים וילדים הוא דבר שבשגרה. הילדים נהנים להתגלש, להתנדנד ולהשתעשע במשחקים שהגינה מציעה, וההורים צופים בהם, משגיחים עליהם ומסייעים להם במידת הצורך ובהתאם לגילם. החרדה של כל הורה היא, שלפתע, באמצע משחק תמים ומהנה באחד ממתקני הגינה, ילדו ייפצע ויזדקק לטיפול רפואי.
אם כן, במקרה של פציעה- במי ניתן לתלות את האשם? האם העירייה היא האשמה, או שמא ההורה הוא זה שלא השגיח כראוי על ילדו?
ישנן גינות ציבוריות רבות, שבהן מתקני השעשועים הם לא בטיחותיים ולא עומדים בתקן. מדובר במתקנים שבורים, מתקנים גבוהים ללא מעקה מספק, מתקנים גבוהים ללא משטח בלימה ראוי וכדומה.
כתוצאה מכך, מדי שנה ילדים רבים נפגעים בזמן שהם משחקים במתקנים שבגני השעשועים, וסובלים מנזקי גוף קלים במקרה הטוב וקשים במקרה הרע.
עם זאת, גם כאשר המתקן בטיחותי, תיתכן למרבה הצער נפילה ופציעה של ילד, בדיוק כפי שתאונה יכולה להתרחש בכל מקום ובכל זמן.
העירייה חייבת לעמוד בתקן
כל עירייה אשר בשטחה גני שעשועים חייבת לעמוד בתקן באשר למאפייני המתקנים, התחזוקה שלהם והנהלים הדרושים לשם שמירה על תקינותם. במקרה שהעירייה מפירה חובות אלו, וילד נפצע בגן שעשועים שבשטח שיפוטה, קמה עילה לתביעה אפשרית נגד העירייה.
במסגרת התביעה ניתן יהיה לטעון, שהעירייה התרשלה בכך שלא דאגה שהמתקן יהיה עם משטח בלימה הולם, מעקה מספק וכו'. אם ביהמ"ש ישתכנע, כי אכן העירייה לא דאגה למתקנים בטיחותיים ולתחזוקתם, הוא יטיל עליה את האחריות. אולם, במקרים שבהם ייקבע, כי העירייה עמדה בכל התקנים, והאשם אינו נעוץ בה, אלא בהורה באדם שהילד היה תחת השגחתו והם לא השגיחו כראוי, התביעה תידחה.
המתקן תקין- העירייה לא אחראית לתאונה
כך למשל, בימ"ש השלום בת"א דחה תביעה שהוגשה ע"י ילדה נגד עיריית ת"א בשל נזקי גוף שנגרמו לה, ע"פ הטענה, מנפילה ממתקן משחקים בגינה הציבורית בשדרות החי"ל בת"א.
בזמן התאונה הילדה הייתה בת 6, ושהתה בגן המשחקים עם המטפלת שלה. כאשר טיפסה על מתקן שבו משולבים סולמות אנכיים, מדרגות, מגלשה, סולמת אופקית ועמודים סליליים וניסתה לרדת מהסולמת, היא לא הצליחה להגיע עם רגליה אל שלבי הסולם הרחוקים, ועקב כך נפלה על הקרקע וסבלה משבר חמור במרפקה.
לטענת הילדה והוריה, העירייה התרשלה בכך שלא התאימה את המרחק שבין חלקי המתקן באופן כזה שילדים יוכלו לעלות ורדת בבטחה מהסולמת האופקית.
סגנית הנשיאה, השופטת זהבה אגי דחתה את התביעה, וקבעה כי העירייה הוכיחה, כי המתקן על כל חלקיו, קיבל את אישור מכון התקנים. כן נקבע, כי התאונה לא התרחשה בדרך אותה תארו התובעים. השופטת הוסיפה, כי אין מתקן שעשועים שהוא בטוח לחלוטין, וכי " אין סולם שלא ניתן ליפול ממנו. עצם אירוע התאונה לכשעצמו, אינו מצביע על אי תקינותו של מתקן המשחקים או על רשלנותה של הנתבעת".
בהתאם לכך, השופטת דחתה את התביעה, וחייבה את התובעים בתשלום הוצאות העירייה בסך 5,000 שקלים.
ולסיום המלצה: אם ילדכם נפגע בגן משחקים, ואתם שוקלים להגיש תביעה, כדאי כי תצלמו את מקום האירוע, מייד לאחר הפגיעה, כמו גם את הפגיעה שנגרמה לילד. בהמשך, כדאי לשמור ולתעד את המסמכים הרפואיים וההוצאות שנאלצתם להוציא בשל התאונה שקרתה לילד.
