התובע, אדם בשם משה טאו, עבד במשך כ-4 שנים בחנות לממכר מוצרי חשמל שבבעלות הנתבע, נחום פנחס.
ב-20 בנובמבר 2007 פנחס ביקש מטאו להביא מהמחסן מוצרים שנקנו ע"י לקוחה (רכשה מערכת סטריאו ומוצרים נוספים). התובע הביא את המוצרים מהמחסן והניח אותם על עגלה.
טאו הודיע לפנחס, כי הוא לא יכול לסחוב את העגלה עד המונית שחיכתה ללקוחה. בעקבות כך, התנהלו חילופי דברים בין טאו לפנחס, ובסיומם טאו הודיע לפנחס כי הוא מתפטר מעבודתו.
טאו ליווה את הלקוחה עם המערכת למונית, ולאחר יומיים חזר לפנחס, התנצל וביקש ממנו לשוב לעבודתו. פנחס סרב.
טאו טען בביהמ"ש, כי פנחס חיפש אמתלה לפטר אותו, ולמעשה כשסרב להעסיק אותו לאחר שהתנצל, הוא פיטר אותו.
פנחס טען מנגד, כי טאו התפטר מעבודתו, וכי במהלך עבודתו הוא ישן, קרא עיתון וב-20 בנובמבר 2007 הגדיל לעשות כאשר סרב לקחת את המוצרים למונית בטענה שהוא איננו סַבָּל ושאינו סובל אתיופים, וצעק לעברו כי הוא מתפטר.
הלקוחה אף העידה בביהמ"ש, כי טאו אמר לפנחס: " לא אני לא יכול לקחת אני לא סובל אתיופים אני מתפטר", וציינה כי היא נעלבה מדבריו.
לחצו כאן לקריאה מורחבת בנושא זכויות עובדים!
עבירת משמעת חמורה
השופטת ד"ר אריאלה גילצר-כץ קבעה, כי התובע פוטר ולא התפטר, שכן על פי הפסיקה, אם ההתפטרות הייתה בעידנא דריתחא (ברגע של כעס), יש לבחון האם העובד הודיע על חזרתו מדבריו בתוך זמן קצר, ואז למעשה הודעת ההתפטרות מבוטלת. במקרה הנדון, יומיים לאחר שהתפטר, לכל המאוחר, חזר התובע אל הנתבע והתנצל על התקרית, אולם הנתבע סירב לקבלו חזרה. בכך למעשה פיטר פנחס את טאו.
עם זאת, נקבע כי התנהגותו של התובע במהלך התקרית בינו לבין פנחס הייתה לא ראויה, ובעצם העלבת הלקוחה האתיופית נעברה עבירת משמעת חמורה בשלה יש להפחית את פיצויי הפיטורים ואת דמי ההודעה המוקדמת ב- 30%.
בהתאם לכך נקבע, כי פנחס ישלם לתובע ישלם לתובע סך של 12,742.1 שקלים.
(ד"מ 3501/08 טאו משה נ' נחום פנחס)
• ב"כ התובע: עו"ד יניב ירמיהו
• ב"כ הנתבע: עו"ד גוהר ראובן חזן
