הגופים המייצגים את מרבית האמנים המבצעים וכן את מרבית המוסיקאים המבצעים טענו במסגרת תביעה שהגישו לבימ"ש השלום בירושלים, כי זכויות המבצעים של האמנים והמוסיקאים מופרות כתוצאה מהשמעת היצירות המבוצעות על ידם באוטובוסים השונים שמפעילה אגד.
אגד טענה מצידה, כי לאחר שהתעוררה מחלוקת בינה לבין אירגון אחר, אקו"ם, היא ניתקה את מערכת הרמקולים לנוסעים באוטובוסים הותיקים אותם היא מפעילה, וכל אוטובוס חדש שמתקבל אצלה לא מצויד ברמקולים עבור הנוסעים. השמעת מוסיקה, ככל שקיימת, היא ממכשיר הרדיו הנמצא ליד הנהג ומיועד לאוזניו – כאשר באוטובוס מותקנים שני רמקולים רגילים עבור הנהג והם ממוקמים בסמיכות לו.
לטענת אגד, גם אם אחד או יותר מהנוסעים יכולים לשמוע את המוסיקה לה מאזין הנהג, אין בכך הפרה של זכויותיהם של האמנים והמוסיקאים המבצעים.
ביהמ"ש: לא מדובר בהשמעה פומבית
השופט ארנון דראל דן בשאלה האם ההשמעה שנעשתה באוטובוסים של אגד מהווה השמעה פומבית, והשיב בשלילה.
נקבע, כי קהל היעד של המוסיקה המושמעת באוטובוס אינו הנוסעים אף שהם יכולים לשמוע אותה. אמנם, תא הנהג לא אטום, ולכן גם נוסעים יכולים לשמוע את המוזיקה, אך לא זו מטרת ההשמעה, והמוסיקה אינה מיועדת לנוסעים.
עוד נקבע, כי לאגד לא צומחת כל תועלת מהשמעת המוזיקה באוטובוס. אין כל זיקה בין הנסיעה שנעשית על ידי נוסע באוטובוס לבין השאלה אם ישמע מוסיקה או שלא ישמע. בכך שונה השמעת מוזיקה באוטובוס מהשמעת מוזיקה באולמות שמחות. " מקום בו הנהג עצמו שומע את המוסיקה לצרכיו ועבורו, אין מדובר בהשמעה פומבית", כתב השופט בפסק הדין.
כמו-כן, בכל הנוגע למערכת השמע ולאפיוניה – אגד נקטה צעדים למניעת ההשמעה הפומבית, וניתקה את מערכת הרמקולים באוטובוס תוך שהיא משאירה את המכשיר ושני רמקולים המצויים בסמיכות לנהג.
לאור האמור נקבע, כי השמעת המוסיקה במכשיר הרדיו הממוקם בקרבת נהג האוטובוס של אגד באמצעות הרמקולים המצויים גם הם בסמיכות לנהג אינה בגדר השמעה פומבית המטילה על אגד חובה לשלם ליוצרים תמלוגים.
התובעים חויבו לשלם לאגד הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום של 50,000 שקלים.
(ת"א 10322-07 הארגון היציג של המבצעים בישראל ואח' נ' אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ)
• ב"כ התובעים: עו"ד ברק בר שלום ועו"ד רויטל עמיר
• ב"כ אגד: עו"ד ירון קוכמן
