על ניכור הורי ומשמורת

ניכור הורי הוא מצב שבו הילד מתנכר לאחד מהוריו, ללא הצדקה, על רקע גירושי ההורים.

במסגרת גירושי ההורים, צצים ועולים רגשות עזים. אחת השאלות שעומדות על הפרק, בדרך כלל, היא שאלת המשמורת- מי יהיה ההורה המשמורן אשר יגדל את הילד. כאשר הנושא טעון, ואחד ההורים לא מסוגל להפריד בין יחסו לבן זוגו לשעבר לבין טובת הילד, יכול להיווצר מצב שבו ההורה מסית את הילד כנגד ההורה השני, ואומר לו כי ההורה האחר אינו יכול להיות הורה טוב. ביטוי לניכור ההורי יכול לבוא לידי ביטוי בכך שהילד מסרב לקיים קשר עם ההורה האחר.

ליעוץ בעניין משמורת, פנו לעורכי דין משפחה

לאחרונה, ביהמ"ש לענייני משפחה דן בתביעה למשמורת קטינים בני 10 ו-5, שהוגשה על רקע חשש לניכור הורי.

האם, אשר הגישה את התביעה, טענה כי במשך כל השנים סבלה מאלימות מילולית ומהתנהגותו של הנתבע-האב, וכי הוא מסית את בנם הבכור נגדה, עד כדי חשש מניכור הורי של הבן כלפיה.
על-כן, ביקשה האם כי המשמורת על שני הילדים תינתן לה.

האב טען מנגד, כי ההתנהלות של התובעת לאורך כל ההליך המשפטי נגועה בחוסר תום-לב, והיא מכפישה את שמו לשווא.

חשש ממשי לניכור הורי קשה

השופטת ד"ר ורדה בן שחר קיבלה את התביעה, וקבעה כי המשמורת תינתן לאם.

ראשית, נקבע כי העיקרון המנחה את בית המשפט בבואו לקבוע משמורתם של קטינים הוא עקרון טובת הילד.
"פרידת ההורים ופירוק המסגרת המשפחתית לעולם פוגעת באינטרסים של הקטינים אשר טובתם דורשת מערכת יציבה, משפחתית המתקיימת בעזרת שני ההורים. לכן, שקילת טובת הילדים בקשר למשמרות והסדרי הראייה היא  בבחינת הרצון להשיג  את הרע במיעוטו", כתבה השופטת בפסק הדין.

השופטת ציינה, כי אין לה ספק ששני ההורים הם הורים טובים דואגים מסורים  ומשקיעים בילדיהם. יחד עם זאת, נקבע כי מהראיות שהובאו בפני ביהמ"ש, עולה כי שלמען טובת שני הקטינים, חשוב לקבוע את האם כהורה משמורן, וזאת בשל החשש הממשי, שודאותו סבירה ביותר, שהמצאות הקטנים ובמיוחד הבן הבכור במשמורת אביהם, תגרום לניכור הורי קשה בין הקטין לבין אמו, ניכור שיסודותיו קיימים כבר עכשיו.

בהתאם כך נקבע, כי משמורת הילדים תהיה בידי האם.

(תמ"ש (ראשל"צ) 37671/08 ש.מ. נ' א.מ.)
• ב"כ התובעת: עו"ד חקלאי
• ב"כ הנתבעים: עו"ד יוסי ויצמן