הפחד של כל אשה הנמצאת בהריון הוא, שיוולד לה תינוק שלוקה באיזושהי מחלה או שסובל מאיזשהו מום. גם מי שטרחה ועברה את כל הבדיקות האפשריות, לא יכולה להיות בטוחה במאת האחוזים שיוולד לה תינוק בריא לחלוטין. ומה לגבי אשה שהרופאים התרשלו במעקב ההריון שלה וכתוצאה מכך נולד לה ילד שסובל ממום קשה, כמו פיגור שכלי? האם היא תוכל לתבוע את הרופאים הרשלנים? ואם ביהמ"ש יפסוק לה פיצוי, האם הוא יעזור במשהו?
הכנסו עכשיו לפורום רשלנות רפואית בהריון ולידה וקבלו תשובה לשאלה שלכם
פיגור שכלי והשפעתו
כאשר נגרם למוח העובר נזק של פיגור שכלי, המשמעות היא שהמוח שלו יתפקד באופן חלקי ולא אופטימלי. לרוב, ילד הסובל מפיגור שכלי יתפתח בצורה איטית ואחרת מאשר ילד בריא, ויהיה לו קושי בתפקודי היום יום ובמיומנויות שונות.
ילדים הסובלים מפיגור שכלי יסבלו בדרך כלל מקשיי הנעה של הגפיים או משיתוק בהם, מבעיות של יציבה ושיווי משקל, מבעיות נשימה, מקשיים בדיבור, מעיוורון ועוד.
פיגור שכלי כתוצאה מרשלנות רפואית במעקב הריון
מספר בעיות, אשר יכולות להיגרם בשל ניהול מעקב רשלני אחר התפתחות העובר בזמן ההיריון, עלולות להביא להתפתחות פיגור שכלי אצל העובר במהלך תקופת ההריון של אמו.
ביניהן: חוסר חמצן בדם של האם במהלך ההיריון, ובעקבות כך התפתחות מצוקה עוברית חמורה אצל העובר, מחלות שונות של האם במהלך ההיריון, כמו אדמת או דלקת קרום המוח, אשר אפשר היה למנוע אותן ע"י חיסון מקדים, סיבוכים וקשרים בחבל הטבור או התנתקותו מהשליה, וכן פגמים ובעיות מולדות במוח של העובר, אשר לא אותרו במועד, וגרמו להתפתחות איטית ולא תקינה של המח.
ניהול מעקב רשלני יכול לבוא לידי ביטוי במספר דרכים:
1• אי הפניה של האם או שני בני הזוג לביצוע בדיקות גנטיות – בדיקות שמאתרות, בין היתר, פגמים בהתפתחות העובר, כולל פיגור שכלי.
2• פענוח לקוי של תוצאות בדיקות רפואיות שהאם עשתה לפני ההיריון או תוך כדי ההיריון - בדיקות גנטיות, שקיפות עורפית, סקירת מערכות וכו'.
3• הפרת חובת הגילוי לגבי קיום בדיקות מקיפות – על הרופא חלה החובה ליידע את המטופלת על קיומן של בדיקות מקיפות ומדויקות יותר מבדיקות ההיריון השגרתיות, המאפשרות גילוי ספציפי ואמין יותר של מומים מולדים (כגון: פיגור שכלי) במוח העובר.
4• אי ידוע ההורים אודות מום - אם ממצאי הבדיקות מעידים על מום שעלול להוביל להתפתחות פיגור שכלי, חובה על הרופא המטפל ליידע את ההורים על כך ועל ההשלכות.
פסיקה: הרופאים התרשלו במעקב ההריון
ביהמ"ש נדרש לא אחת לקבוע האם לידת ילד הסובל ממום כלשהו, כולל פיגור שכלי, מקורה ברשלנות רפואית בהריון מצד הרופאים, או לאו.
בפסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי בתל-אביב בעילה של "הולדה בעוולה" נקבע, כי כתוצאה מרשלנות הרופאים אשר נמנעו במהלך הריונה של האם מלהורות על בדיקות שניתן היה לעשות לגילוי המומים בעובר, נולד ילד עם "תסמונת דאון" , פיגור שכלי ומומים נוספים, שבעטיים נגזר עליו להיות נכה בדרגה תפקודית של 100%.
השופט ד"ר עמירם בנימיני קבע, כי הרופאים היו חייבים לסווג את הריונה הרביעי של התובעת כהריון בסיכון גבוה, ולנהוג בהתאם. היה עליהם לחפש בהריון זה מומים בעובר ולשלול אותם, ולא להסתפק בבדיקות השגרתיות. הם היו צריכים לבצע בדיקת אקו-לב לעובר - בדיקה פשוטה ללא סיכון - כדי לשלול מום בלב, שהוא אחד המאפיינים של תסמונת דאון, ושאכן נמצא אצל הילד שנולד. כמו כן, היה על הרופאים לייעץ לתובעת לבצע בדיקת מי שפיר בשליש השני של ההיריון (א 1226/99 אביעד לוי (קטין) נ' ד"ר מרדכי יניב).
עצה לסיכום:
אם בסופו של הריון תקין נולד ילד שסובל מפיגור שכלי, יש מקום לבדוק האם הייתה רשלנות רפואית במהלך ההריון או בלידה עצמה. לרוב, הפיצויים בתביעות מסוג זה הם גבוהים, שכן עלויות הטיפול בילד שסובל מפיגור שכלי גבוהות וצריכות לספק את צרכיו למשך כל חייו.
עוד בנושא:
