בכל הנוגע למשקים, התפתח המושג "בן ממשיך".
בן ממשיך הוא הבן שבונה את ביתו בחלקה שליד בית הוריו, מעבד איתם את המשק, ומצפה לכך שכאשר הוריו ימותו, הוא יהיה בעל המשק במקומם.
ליעוץ בנושא צוואה וירושה, פנו לעורכי דין משפחה
בעל הזכויות במשק צריך להגיש בקשה למוסדות הרלוונטיים במדינה (האגודה או הסוכנות היהודית) כדי לאשר את הבן כ"בן ממשיך". את הזכויות של הבן הממשיך אפשר לרשום במינהל מקרקעי ישראל רק לאחר שמוריש נפטר.
רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום צוואות וירושות
יש לדעת, כי עצם ההכרה בבן כבן ממשיך, לא נותנת לבן זכויות קנייניות במשק של הוריו. הזכות מוסדרת בהסדרים שבין הבן להוריו- במסגרת הענקת הזכות כאשר ההורים בחיים, או לאחר מותם.
אם ההורים חיים, העברת הזכויות במשק יכולה להיעשות בהסכם. אולם, אם ההורים נפטרים, העברת הזכות במשק יכולה להיעשות ע"י הורשה בלבד.
בהתאם לכך, אם נערך הסכם הכולל הכרה בבן כבן ממשיך, יש לבדוק האם מדובר בהענקת זכויות באופן מיידי, או לאחר מות ההורים, שכן אם מדובר בהענקה לאחר מות ההורים, לא יהיה לכך כל תוקף, רק בדרך של צוואה.
תקנות האגודות השיתופיות (חברות) מסדירות את מעמדו של בן ממשיך. התקנות קובעות, בין היתר, מיהם הזכאים להיות מוכרים ע"י בעלי המשק כבן ממשיך.
התקנות מסדירות את היחסים בין הבן הממשיך לאגודה, והמטרה שלהן היא להבטיח שהאגודה לא תערים קשיים על דרך רכישת הזכויות.
מה קובע חוק הירושה?
גם חוק הירושה מתייחס לנושא זה.
יש לדעת, כי אם ההסכם בין המינהל לאגודה או לסוכנות היהודית לא מאפשר הורשה, אז המשק מוצא מתחולת העיזבון.
בהסכמים רבים, נקבע כי במקרה שחבר האגודה נפטר, הזכויות במשק מועברות לבן הזוג שנשאר בחיים, ואם אין כזה, הזכויות מועברות לבן הממשיך שנקבע ע"י ההורים, ואשר אושר.
כאשר אין בן ממשיך, ואין מניעה בהתאם להסכם להוריש את המשק החקלאי, חל סעיף 114 לחוק הירושה. הסעיף קובע, כי:
1• משק חקלאי שהוא יחידה שהלוקה שלה הייתה פוגעת בכושר קיומה כמשק חקלאי שעשוי לפרנס משפחה חקלאית - יימסר ליורש שמוכן ומסוגל לקיים אותו, והוא יפצה את היורשים האחרים במידה ששווי המשק עולה על המגיע לו מהעיזבון.
2• אם אין הסכמה בין היורשים בשאלה מי מהם מוכן ומסוגל לקיים את המשק החקלאי, מהם הנכסים שמהווים את המשק החקלאי, מהו שווי המשק לצורך החישוב בין היורשים ומהי צורת הפיצוי ליורשים האחרים - בית המשפט יחליט לפי הנסיבות.
3• במקרה שיש שני יורשים או יותר, ובהם בן זוגו של המוריש, אשר מוכנים ויכולים לקיים את המשק החקלאי - בן זוגו של המוריש עדיף על יורשים אחרים.
4• במקרה שיורש עבד במשק החקלאי בזמן שהמוריש היה בחיים, או שהוא השקיע מכספו ולא קבל תמורה מתאימה, הדבר ילקח בחשבון בקביעת הפיצוי.
