מיקרוטראומה היא סדרה של פגיעות זעירות חוזרות ונשנות, אשר גורמות למחלה. כל אחת מהפגיעות תורמת נזק קטן משלה, עד אשר הצטברותן של הפגיעות ביחד במשך תקופה ממושכת בה עוסק אדם באותו מקצוע, היא זו שיוצרת את המחלה עצמה.
לשאלות בנושא, היכנסו עכשיו לפורום ביטוח לאומי
הפסיקה יצרה את מושג המיקרוטראומה, ובכך אפשרה לאדם שנפגע בעבודתו לקבל זכויות מהמוסד לביטוח לאומי, על אף שמחלתו לא מוגדרת כ"מחלת מקצוע", המזכה בזכויות מהמוסד לביטוח לאומי.
מיקרוטראומה הוכרה בפסיקה כתאונת עבודה לגבי מספר סוגי פגיעות, ביניהן: פגיעה בדרכי הנשימה, פגיעה בשמיעה, פגיעה בפרקי היד של קלדניות ועוד.
כדי להוכיח מיקרוטראומה, יש להראות כי התקיימו מספר תנאים:
1• יש להוכיח, כי הפגיעות הזעירות והנשנות אירעו תוך כדי זמן העבודה.
2• יש להוכיח קשר סיבתי בין הפגיעות הזעירות לבין הפגיעה בגוף של העובד.
3• יש להציג חוות דעת רפואית, המעידה על כך שמצבו של הנפגע נגרם בשל מיקרוטראומה, כלומר: בשל אותן פגיעות זעירות שהצטברו במשך תקופה ממושכת במהלך העבודה.
ביה"ד: מחלת הדליות ברגל היא מיקרוטראומה
בית הדין האזורי לעבודה בירושלים קיבל לאחרונה תביעה של מורה להכיר במחלת הדליות ברגלה השמאלית כמיקרוטראומה.
המדובר במורה למדעים וטכנולוגיה, אשר עבדה כ-30 שנה, ומרבית שעות היום עמדה, כאשר בחלק משעות הלימוד הסתובבה בכיתה בין התלמידים. המורה סבלה מכאבים ברגליה.
מומחה לכירורגית כלי דם שמונה מטעם בית הדין, קבע בחוות דעתו כי: "לתובעת מחלת דליות בוורידי הרגליים (Varicose veins)..." . הרופא הסביר, כי עמידה ממושכת מהווה את אחד הגורמים המאיצים למחלה זו, בנוסף לגורמים נוספים. המומחה תיאר את מנגנון המיקרוטראומה המתרחש בשרירי השוק והנוצר כתוצאה מעמידה ממושכת.
השופט אייל אברהמי פסק, כי המומחה קבע באופן חד-משמעי, כי תנאי עבודתה של התובעת, כלומר: עמידה ממושכת שנכללת בה גם הליכה לפרקי זמן קצרים, תרמו תרומה משמעותית למצבה הרפואי של התובעת במחלת הדליות שברגלה.
בהתאם לכך, נקבע כי יש לאמץ את חוות הדעת של המומחה לכירורגית כלי דם, ולהכיר במחלת הדליות ברגלה השמאלית של התובעת כליקויים שנובעים מתנאי עבודתה על דרך מנגנון המיקרוטראומה.
(ב"ל 11715/07 צמחוני-גיאת רחל נ' המוסד לביטוח לאומי).
• ב"כ התובעת: עו"ד פרידמן גבריאל
• ב"כ הנתבע: עו"ד יפה רוטשילד
