האם הוראות צוואה גוברות על הקבוע בהסכם בין דייר לבין בית אבות, בכל הנוגע לשאלה מי זכאי לקבל את דמי הפיקדון שהפקיד המנוח בבית האבות, לאחר פטירתו? זו השאלה שעמדה להכרעה בפני ביהמ"ש לענייני משפחה בת"א.
ליעוץ בנושא צוואה וירושה, פנו אל עורכי-דין משפחה
בהסכם שנחתם בשנת 1996 בין הדייר המנוח לבין בית האבות, נקבע כי במקרה של מות הדייר, הבנים והכלות שלו זכאים להחזר חלקי מהפיקדון שהועבר לבית האבות.
ואולם, בצוואתו האחרונה של המנוח מפברואר 2004, הוא ציווה את כל רכושו "כולל דמי הפיקדון שנותרו בבית האבות" לבניו (מחצית) ולנכדיו (מחצית). כנגד צוואה זו הוגשה התנגדות, וטרם ניתן צו קיום צוואה.
הוראות הצוואה גוברות
השופט נפתלי שילה קבע, כי יש לקיים את הוראות הצוואה האחרונה של המנוח, משום שהיא גוברת על האמור בהסכם. בהתאם לכך, הנהנים ע"פ הצוואה זכאים לקבל את הפיקדון.
השופט קבע, כי הוראת ההסכם שנחתם בין המנוח לבין בית האבות בטלה, מכיון שאינה עומדת בתנאי סעיף 8 לחוק הירושה, אשר קובע כי הסכם בדבר התחייבות של אדם לתת מתנה רק לאחר מותו של הנותן, בטל- אלא אם כן הדבר נעשה בצוואה.
השופט הדגיש, כי הפסיקה פירשה, כי במרבית המקרים, הסכם אחר בדבר הוראות לאחר פטירה, בטל בהתאם לסעיף 8 לחוק הירושה.
השופט הוסיף, כי כלל היסוד בדיני ירושה הוא "מצווה לקיים דברי המת". במקרה הנדון, המנוח התייחס באופן מפורש לכספי הפיקדון בצוואתו, ואין כל הצדקה לסטות מהוראתו המפורשת.
(תמ"ש 09-12-6475 מ.מ. בע"מ נ' מ.ו. ואח')
• ב"כ המבקשת: עו"ד חגית פרידמן
• ב"כ המשיבים: עו"ד שולמית אמיר
