בימים אלו מסיימים מליוני יהודים בכל רחבי העולם את לימוד מסכת "כתובות", שהינה הפרק החשוב בסדר "נשים". המסכת משתרעת על פני מגוון נושאים, וקרויה: הש"ס המקוצר.
הכתובה - מהי ומה מטרתה?
מוסד הכתובה הינו עתיק יומין, ונועד לתת ביטחון כלכלי לאשה. במסגרתו ניתנת התחייבות הבעל לדאוג למזונותיה של האישה, מדורה וקיום חיי אישות, ובעת גירושיה מבעלה או במקרה פטירתו לתת לאשה סכום כספי שיאפשר לה קיום.
בעל היודע שיצטרך לפרוע את התחייבותו כלפי אשתו, אשר באה לידי ביטוי בשטר הכתובה, ישקול אם לגרשה, ובכך מוסד הנישואין מקבל חיזוק, ובלשון ההלכה: "שלא תהיה קלה בעיניו להוציאה" (מסכת כתובות י"א א' ).
האם ניתן לבטל את הכתובה?
הכתובה היא שטר חוב לכל דבר וענין, ולא ניתן לבטלה, אלא מנימוקי בגידה, ניאוף וכל נימוק אחר שיש בו כדי לבטל את הנישואין.
יש לזכור, שבעבר הרכוש היה שייך לבעל, ובמקרה גירושין הייתה האישה נזרקת לרחוב.
בהתאם להלכה, במות הבעל האישה אינה נמנית עם היורשים, והיתה יוצאת חסרת כל. לפיכך תיקנו חכמינו את חיובו של הבעל בכתובה, שהיוותה עוגן כלכלי זמני עד לנישואיה של האשה לאחר.
עד כמה הסכום הנקוב בכתובה מחייב?
החתן נמצא תחת החופה, וכל המוזמנים מאזינים למקרא הכתובה ולסכום לו התחייב החתן. האם במקרה של גירושין יצטרך לשלם לאשה סכום זה?
בית המשפט העליון נדרש לסוגיית הכתובה, וקבע שהאמור בסכום הכתובה מחייב, ולא רק זאת אלא שבכתובות ישנות שנקבו בלירות, יש להצמידן למדד יוקר המחייה.
בית המשפט העליון, בהרכבו של המשנה לנשיאה כבוד השופט רובינשטיין והשופטת דפנה ברק ארז דנו במקרה בו תבעו ילדי מנוחה את הכתובה מעיזבון הבעל, כאשר הכתובה הייתה נקובה בלירות. בית המשפט קבע, ששערוך סכום הכתובה נועד להבטיח את עתידה הכלכלי של האשה לאחר תום תקופת הנישואין.
השופט רובינשטיין העביר מסר לעורכי הנישואין שיסבו תשומת ליבו של החתן במקום שייראה להם שמדובר בהתחייבות מופרזת בנסיבות העניין, כי ההתחייבות שבכתובה היא חיוב רציני. (בעמ'9606/11)
מקרה אחר שהגיע לבית המשפט בעליון בהרכב השופטת ארבל עסק בבני זוג שערכו הסכם ממון וצוואה שמעניקה לאשה רכוש, כאשר בעת הנישואין התחייב הבעל לכתובה בסך 3 מיליון ₪.
לאחר מות הבעל עלתה השאלה, האם הסכם הממון מנטרל את הכתובה. האם הצוואה מנטרלת את הכתובה, וכמובן נטען שסכום הכתובה מופרז, ועל כך כתבה השופטת ארבל שאין לקבל את הטענה שמדובר בדבר מוגזם, כי טענה זו מנוגדת לאמור בתנאי הכתובה, והוסיפה שבהסכם הממון לא ניתן אזכור לעניין הכתובה וויתור כללי על תביעות אין בו לגרוע מחובתו של הבעל על פי הכתובה (בעמ' 9692/02 פלונית נגד פלוניי)
בפני בית הדין הגדול בירושלים, בראשותו של הרב הראשי הרב ישראל לאו, הובא ערעור שבו נטען שסכום הכתובה עמד על למעלה מחצי מיליון ₪. נטען, כי מדובר בסכום מופרז, אשר נחתם על רקע דרישת אם הכלה. נפסק, כי החתימה על הכתובה מחייבת.
הדיין שלמה דיכובסקי שישב בהרכב, ציין שהחתן ידע ששטר הכתובה אינו נרשם רק לשם כבוד וזו התחייבות לכל דבר וענין. (תיק מס' 0287952352)
מה קובע חוק יחסי ממון בנושא?
כיום החוק הישראלי שחל על נישואי בני זוג משנת 1974 ואילך הוא חוק יחסי ממון בין בני-זוג.
סעיף 17 לחוק קובע, כי אין בחוק זה כדי לגרוע מזכויות לפי חוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), תשי"ט - 1959 או מזכויות האישה לפי כתובתה.
כידוע, חוק יחסי ממון בין בני זוג קובע שיש לחלק את הרכוש של בני זוג שווה בשווה.
מהי עמדת בתי הדין הרבניים?
עמדת בתי הדין הרבניים היא, שבמקרה שמתנהל הליך משפטי בבית המשפט למשפחה לחלוקת רכוש -אין מקום לדון בתביעת הכתובה בבית הדין, אלא לאחר סיום ההליכים בבית המשפט. שכן, לא יעלה על הדעת שהאישה תקבל מחצית הרכוש וכן את הכתובה –בבחינת "אין כפל מבצעים".
הרחיב בעניין הרב אוריאל לביא, אב בית הדין בצפת. לדבריו, הגישה הרווחת בבתי הדין הרבנים היא שחלוקה שווה של הרכוש כוללת גם את הכתובה, והמבחן יהיה אם מחצית שווי הנכסים להם תהא זכאית האישה יהא נמוך מסכום הכתובה, אזי יבוא סכום הכתובה לידי ביטוי. מאידך, אם שווי מחצית הנכסים גבוה יותר מערך הכתובה, האישה לא תהא זכאית לכתובה בנוסף למחצית הנכסים.
מה קובע חוק הירושה בנוגע לכתובה ולעזבון?
ביטוי למימוש כתובה מתוך העיזבון עולה מסעיף 11(ג) לחוק הירושה, שם נאמר כי: "המגיע לבן הזוג על פי עילה הנובעת מקשר האישות ובכלל זה מה שהאישה מקבלת על פי הכתובה ינוכה מחלקה בעזבון".
כידוע, אין בהלכה מושג של תקדים מחייב. יש לשים לב לקולות הדיינים הסוברים שהכתובה היא הסכם בין צדדים, ואין בחוקי הירושה כדי לגרוע מאותם הסכמים. לגישתם יש לשלם את הכתובה בנוסף לקבלת מחצית הזכויות לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג (תיק רבני 1687-24-1 פלוני נ' פלונית)
מה נקבע בנוגע לטענת בגידה?
יוזכר, כי טענת בגידה היא טענת הגנה ראויה כלפי הדרישה לקבלת כתובה, שבמקרה כי תוכח, יש בה כדי לאבד את הזכויות על פי הכתובה, ומאידך לא יהיה מקום להבאת טענה שכזו במסגרת חוק יחסי ממון שגם אם תתגלה בגידה לא יביא הדבר בהכרח לפגיעה בזכויותיו.
האם ניתן לותר על הכתובה וכיצד?
ויתור על הכתובה חייב להיעשות באופן מפורש, ויש לציין זאת בהסכמי הגירושין, שאם לא כן יכולה האישה לתבוע את הכתובה לאחר הגירושין. לאחרונה קבע בית הדין הגדול, שאשה שוויתרה על כתובתה ונודע לה לאחר הגירושין שבעלה בגד בה עם אישה אחרת , וזו תבעה את כתובתה, קיימת חזקה שאילו ידעה על כך ערב גירושיה, ישנה סבירות שזו הייתה רוצה בגירושין מבעל שכזה והייתה מוותרת על כתובתה.
מהי כתובה סבירה אצל זוג צעיר חסר משאבים?
בהתאם להלכה, הסכום המינימאלי הוא 200 זוז לבתולה ו-100זוז לגרושה או לאלמנה.
גישת בתי המשפט היא לתת לאשה תשלומי קיום למשך שנתיים, העשויים להסתכם בסך של כ-120,000ש"ח (ת"ע 12362/01 וקסלר-וקסלר-שופט גרמן).
לסיכום
יש מסר ברור, שהכתובה היא התחייבות כספית של הבעל כלפי האישה הימנה לא יכול הלה לחזור, ובעת גירושיו או במותו עומד השטר לפירעון, וטוב יעשו החתנים שיחשבו מעט לפני שהם מתחייבים על סכום הכתובה, האם ביכולתם לפרוע אותו ביום פקודה.
