פסק דין חדש אשר פורסם לאחרונה, מחזק את הפרקטיקה של מתן שירותים באמצעות חברה בע"מ המעניקה חסכון אדיר בתשלום מסים. מדובר בפסק הדין בעניין בייגל עלי (עמ”ה 1065-09), אשר עסק באספקת שרותי ניהול על ידי חברה באמצעות בעל מניותיה. בית המשפט דחה את עמדת רשות המסים, לפיה יש לסווג את התשלום כהכנסת עבודה. מדובר ללא ספק בתוצאה המיטיבה עם אנשים המספקים שירותים שונים, ובכלל זה שירותי ניהול, באמצעות חברה בע"מ.
פסיקה קודמת - סיווג תשלום כהכנסת עבודה
יוזכר, כי לפני כחצי שנה, בית המשפט המחוזי בתל אביב פסק במקרה דומה בעניינו של אברהם בן שושן, אשר הועסק כמנכ"ל בקרן תל אביב לפיתוח, כי יש לסווג את התשלום עבור שירותי ניהול שסופקו על ידי חברה שבבעלותו של בן שושן, כהכנסת עבודה.
בית המשפט קבע, כי בין קרן תל אביב לבן שושן אשר ניהל אותה באמצעות חברה בשליטתו, התקיימו יחסי עובד ומעביד, ובשל כך ניתן היה לראות לכאורה את דמי הניהול ששולמו לחברה שלו, כשכר ששולם לו במישרין. בפרשת בן שושן בית המשפט הסתמך על לשון ההסכם ומכלול האינדיקציות הרלוונטיות, אשר הצביעו על כך שמדובר ביחסי עובד־מעביד לכל דבר, ולכן נקבע כי ההכנסה תסווג כהכנסה מעבודה.
הפסיקה החדשה - נדחתה עמדת פקיד השומה
בפסיקה החדשה בעניין עלי בייגל, נטען כי מר בייגל העניק באמצעות חברה בע"מ, שהוא הבעלים היחיד שלה, שירותי ניהול לחברה אחרת. פקיד שומה פתח תקווה טען, כפי שנהוג רבות במקרים אלה, מספר טענות חלופיות כדלקמן:
א. התקיימו יחסי עובד מעביד בין החברה לבין מר בייגל, ולכן יש לראות תשלומים ששילמה החברה בגין דמי ניהול, כהכנסות שכר למר בייגל עצמו.
ב. היות שמר בייגל סיפק את השירותים באופן אישי, יש לראות את הכנסות דמי הניהול ששולמו לחברה כהכנסה מעסק של מר בייגל עצמו.
ג. ההסכמים שנערכו בעניין זה מהווים עסקה מלאכותית ללא טעם מסחרי ואשר נועדה להפחתת מס בלתי נאותה, ולפיכך ניתן להתעלם מהאמור בהסכמים.
התמזל מזלו של מר בייגל, ובית המשפט דחה את כל טענותיו הבעייתיות של פקיד השומה:
ביחס להתקיימות יחסי עובד מעביד, בית המשפט נתן משקל רב לכוונות הצדדים. ראשית, בהסכם בין הצדדים נאמר כי הצדדים מצהירים כי לא יתקיימו יחסים כאמור ביניהם. שנית, בחקירת פקיד השומה, האחרון הודה כי עניין יחסי העבודה לא חשוב, אלא רק אובדן המס בגין קיזוז ההפסדים. שלישית, לא התקיים פיקוח מצד החברה, והשירותים סופקו בשעות ובזמן שקבע לעצמו.
ביחס לטענת הכנסה מעסק אישית, בית המשפט דחה את עמדת פקיד השומה, וקיבל את האמור בהסכמים שנכרתו בין הצדדים. ביחס לטענת המלאכותיות, בית המשפט קבע, כי ניתן לעשות בה שימוש רק במקרה בו אין טעם מסחרי בעסקה למעט הפחתת מס.
המשמעות של הפסיקה לגבי מקרים אחרים
מדובר, ללא ספק, בפסיקה חשובה אשר מעגנת את הפרקטיקה המקובלת במשק של אספקת שירותים באמצעות חברות בע"מ. תצוין עוד בהקשר זה הקביעה של בית המשפט בעניין בייגל, לפיה: "מתן שירותי הניהול באמצעות חברה, … מהווה דרך מקובלת בעולם העסקי, ויש בכך טעם מספק להעברת דמי הניהול...לחברה, ולא לידי המערער עצמו".
אמנם הפסיקה החדשה מהווה בשורה חשובה לאנשים המספקים שירותים שונים באמצעות חברות בע"מ, אך בכל מקרה רצוי לנקוט צעדים שונים אשר יקשו על סיווג התשלומים לחברה כהכנסת עבודה, ובין היתר:
א. קביעות מפורשות בהסכמים הרלוונטיים שאין יחסי עובד - מעביד.
ב. התנהגות בפועל שאין בה כדי ללמד על יחסי עובד - מעביד בין הצדדים.
ג. צירוף עובד נוסף לחברה המספקת את השירותים.
ד. דרישה מצד מקבל השירותים לאופן אספקת השירותים באמצעות חברה בע"מ.
ה. אספקת שירותים למספר גופים או אנשים.
* נכתב על ידי ד"ר אבי נוב, עו"ד, מתמחה בדיני מיסים ומיסוי בינלאומי
** הפרופיל של ד"ר אבי נוב, עו"ד, בגוגל פלוס
