בעקבות הודעת משרד האוצר על אימוץ הנוהל לחילופי מידע אוטומטיים בין מדינות אודות חשבונות בנק, מתעוררת השאלה, האם העברת המידע תהיה רטרואקטיבית? אין ספק כי העברת המידע בין המדינות תשפיע במידה ניכרת על יהודים ממדינות שונות שמחזיקים בכספים בלתי מדווחים בבנקים בישראל, ועלולים להיחשף בפני רשויות המס הזרות, וגם על ישראלים המחזיקים בחשבונות בנק בלתי מדווחים בחו"ל, לדוגמא בשוויץ, שעשויים להיחשף בפני רשות המסים.
העברת מידע אוטומטי
הרעיון הבסיסי של חילופי מידע אוטומטיים הוא לגרום לכך שמוסדות פיננסיים, בעיקר בנקים, ידווחו באופן רציף למדינות העולם על חשבונות בנק בבעלות תושבים מאותן מדינות. כך לדוגמא, אם תושב ישראל מחזיק חשבון בנק בשוויץ, הבנק הזה ידווח באופן רציף לרשויות בישראל על חשבון הבנק, לרבות ההכנסות בחשבון.
היישום בישראל של חילופי מידע אוטומטיים בענייני מסים אמור להתבצע באמצעות הסכמים מיוחדים ו/או שינויים באמנות המס הקיימות בין הרשויות הרלוונטיות במדינות המשתתפות. בהתאם לנוהל של ה-OECD לחילופי מידע אוטומטיים, המוסדות הפיננסיים (בנקים, חברות ביטוח וכדומה) יערכו הליך לזיהוי של בעלי החשבונות המוחזקים בהם. בשלב הבא, הם יעבירו לרשות המסים מידע הכולל הן את היתרות בחשבון והן את ההכנסות בנוגע לבעלי חשבונות תושבי מדינות זרות, ורשות המסים תעביר את המידע לרשויות זרות באופן אוטומטי אחת לשנה.
העברת מידע רטרואקטיבי
מה המשמעות של העברת מידע באופן רטרואקטיבי? הניחו לדוגמא, כי תושב בלגיה פתח חשבון בישראל בשנת 2014, ולא דיווח על כך לרשות המסים במקום מושבו, ובשנת 2015 התושב הבלגי סגר את חשבון הבנק בישראל. הניחו עוד, כי מדינת ישראל חתמה עם בלגיה על הסכם להעברת מידע אוטומטי בשנת 2016. השאלה היא, האם הסכם כזה יחייב דיווח רק על חשבונות בנק החל ביום חתימת ההסכם ואילך, או שההסכם יחייב דיווח גם על חשבונות בנק שנפתחו בשנים קודמות להסכם ושנסגרו?
הדין ביחס לחקיקה רטרואקטיבית
השאלה האם העברת המידע תהיה גם למפרע, תלויה בסוגיה המשפטית ביחס לקביעת נורמות בעלות תחולה רטרואקטיבית. בעיקרון, קיימת רתיעה מהוראות בעלות תחולה רטרואקטיבית, שכן כל אדם רשאי לנהוג בהתאם למצב המשפטי הקיים ולא יתכן שזכויותיו יפגעו, בשל חוק או הסכם, שיחוקקו או ייחתמו, מאוחר יותר, וישנו את המצב המשפטי, באופן רטרואקטיבי. הנימוק העיקרי להתנגדות להוראות רטרואקטיביות, הוא, שאין "מענישים" אדם באמצעות פגיעה בזכויות כלליות וגם בזכויות כספיות, על כך שלא ידע ולא היה אמור לדעת, שהמצב המשפטי ישונה בעתיד.
האם ישראל תעביר מידע?
ניתן להעריך לאור הניסיון העולמי בהקשר זה, כי החלפת המידע לא תהיה רטרואקטיבית, ולכן ייתכן כי עד ליישום המלא של חילופי מידע אוטומטיים תהיה העברה מאסיבית של כספים בלתי מדווחים מהבנקים בישראל ובחו"ל. כמובן שיש להביא בחשבון, כי ייתכן שמדינות מסוימות, כמו ישראל, יבקשו לקבוע הוראות בעלות תחולה רטרואקטיבית. כך או כך, מומלץ לבחון הגשת בקשות לגילוי מרצון ביחס לחשבונות בנק בלתי מדווחים.
* נכתב על ידי ד"ר אבי נוב, עו"ד, מתמחה בדיני מיסים ומיסוי בינלאומי
** הפרופיל של ד"ר אבי נוב, עו"ד, בגוגל פלוס
