בתי המשפט לענייני משפחה נדרשים מפעם לפעם לדון בתביעות לתיקון גיל. התביעות מוגשות ע"י אנשים שסבורים כי, מדובר ברישום לא נכון או שישנן סיבות אחרות לכך שגילם הרשום אינו עולה בקנה אחד עם גילם האמיתי.
בקשה לתיקון גיל יש להגיש לביהמ"ש לענייני משפחה הנמצא בעיר בה רשום האדם שמבקש את תיקון גילו.
בתביעה לשינוי רישום גילו של אדם, כלומר: תאריך לידתו של אותו אדם, על התובע להוכיח שני דברים:
1• כי שנת הלידה הרשומה שגויה.
2• להראות באופן פוזיטיבי, כי התאריך המבוקש הוא תאריך הלידה הנכון.
ליעוץ בנושא בקשה לתיקון גיל, פנו לעורכי דין משפחה
כדי להשיג הוכחות, יש להציג בפני ביהמ"ש מסמכים רשמיים או תעודת לידה שמראה, כי הגיל הרשום אינו הגיל הנכון. אם אין בנמצא מסמכים רשמיים או תעודת לידה, צריך לאסוף עדויות מאנשים שנכחו בזמן הלידה: קרובי משפחה, שכנים וחברים.
ע"פ החוק, ביהמ"ש רשאי, מטעמים מיוחדים שירשמו, לסטות מדיני הראיות, אם הוא מוצא לנכון, כדי לקבוע את גילו האמיתי של אדם.
אם ביהמ"ש יקבל עדויות ומסמכים משכנעים, הוא יקבל את התביעה ויורה על תיקון גילו של המבקש.
ואולם, ביהמ"ש נזהר כאשר מדובר בעדויות בע"פ, ונותן משקל רב יותר לראיות בכתב (מסמכים, תעודות וכדומה).
כמו-כן, יש לדעת כי תביעה לתיקון גיל אינה עניין של מה בכך, וביהמ"ש נזהר מלקבל תביעות כאלו המוגשות ע"י אנשים מבוגרים, שכן לשינוי גיל יכולים להיות יתרונות כספיים משמעותיים, כמו: זכויות פנסיה, זכאות לקצבת זקנה וכו'.
ערעור על פסק-דין בענייני תיקון גיל, אפשר להגיש לביהמ"ש המחוזי.
תביעה אחת התקבלה, ואחת נדחתה
ביהמ"ש לענייני משפחה בבאר-שבע דן לאחרונה בתביעה לשינוי גיל שהגישו שתי אחיות שעלו מישראל לאתיופיה. לטענתן האחיות, הטעות נעשתה עם עלייתן ארצה מאתיופיה והיא נבעה מתרגום של שפת האם.
אחות אחת ביקשה, כי שנת לידתה תרשם כשנת 1978 במקום 1977, והאחות השנייה ביקשה כי ששנת לידתה תירשם כשנת 1979 במקום 1978.
התובעות לא הציגו מסמכים שניתן היה ללמוד מהם על גילן, והן הסתמכו על זיכרון אמן אשר לטענתן הייתה בעלת זיכרון טוב, והיא זו שאמרה להן את שנת לידתן, וכך גם נהגו לחגוג את ימי הולדתן. לתביעה צורף גם תצהיר מטעם אביהן של האחיות.
השופט דניאל טפרברג החליט לקבל את התביעה רק ביחס לאחות אחת, שכן האחות האחרת לא בנטל המוטל עליה להוכיח כי רישום שנת לידתה הנוכחי במשרד הפנים שגוי. לדברי השופט, התנהלותה מוכיחה דווקא ההיפך, כי אכן שנת לידתה 1977 כפי הרשום ולא 1978 כנטען על ידה.
בהתאם לכך, השופט קיבל תביעה של אחות אחת, והורה על שינוי שנת הלידה משנת 1978 לשנת 1979.
בסיום פסק-הדין השופט כתב, כי: " לסיכום ייאמר כשעותר אדם לשינוי גילו ובית המשפט מאמין לגרסתו, על פי התרשמותו מבעלי הדין והעדויות שמובאות, הגם שמדובר בעדויות נסיבתיות, רשאי בית המשפט לקבל התביעה ולהעתר לה- הגם שמדובר במקרים נדירים. לכך יש להוסיף את העובדה כי רבים מעולי אתיופיה לא הכירו את השפה ולוח השנה הנוהג בארץ היה זר להם, כך שניתן לאמר שבמקרים רבים נפלו טעויות רבות ברישום עם הגעתם ארצה".
(תמ"ש 3101/08 א.פ. נ' פרקליטות מחוז הדרום-אזרחי).
• ב"כ התובעות: עו"ד זינגר שלום
