מה עדיף? הליך פשיטת הרגל או הליך איחוד תיקים?
בטרם מתן מענה לשאלה זו, חשוב מאד שאדם השקוע בחובות ייקח נשימה עמוקה ויבין מה עליו לעשות וכיצד עליו לפעול. כאשר משבר כלכלי פוקד את האדם הוא מתחיל להרגיש נרדף וחסר אונים. חייבים רבים לא רואים את האור בקצה המנהרה. באופן יום יומי מגיעים טלפונים מהבנקים ומנושים, אט אט מתחילים להטיל על החייבים עיקולים והגבלות שונים, כגון: עיקול משכורת, עיקול עו"ש, צו עיכוב יציאה מהארץ, הגבלות על רישיון הנהיגה, עיקול מיטלטלין ועוד. בשלב זה המתח גואה והדחק הנפשי עולה, תהליך שמתחיל לגבות מחיר בריאותי.
למרבה הצער, עוד ועוד ישראלים מוצאים עצמם במצב כזה. המצב הכלכלי בארץ בכי רע ואחוז החייבים במדינת ישראל הולך ועולה בהתמדה. חשוב לדעת, כי לכל מצב יש פתרון ובעזרת ייעוץ משפטי איכותי ניתן להיחלץ מהמשבר הכלכלי.
כיצד יש לפעול כשנקלעים למשבר כלכלי?
הסיטואציה האידיאלית היא לפנות לעורך דין בתחילת ההסתבכות הכלכלית ובטרם נפתחו תיקים בהוצאה לפועל. זאת על מנת להימנע מהליכי הגבייה הטורדניים שקיימים בהוצאה לפועל. ואולם, בפועל, רוב רובם של החייבים פונים לייעוץ וסיוע משפטי אחרי שכבר החלה ההסתבכות וכבר פתחו נגדם בהליכי הוצאה לפועל ו/או הטילו עליהם הגבלות. בכל מקרה, כמובן שעדיף מאוחר מאשר לעולם לא; ייעוץ משפטי יסייע לחייב לבחור דרך פעולה שתאפשר לו להתחיל בתהליך שיקום ויעניק לו כלים ואמצעים למחוק את החובות במינימום פגיעה ועם יכולת להמשיך הלאה.
במסגרת הייעוץ המשפטי, יתאים עורך הדין הליך משפטי התואם לנסיבות הסתבכותו הכלכלית של החייב, זאת בהתחשב בגילו, עיסוקו, יכולת ההחזר, זהות הנושים ומאפיינים רבים נוספים.
מהו הליך איחוד תיקים בהוצאה לפועל ומדוע חייבים רבים פונים להליך זה?
חייב אשר מתנהלים נגדו מספר תיקים בלשכות ההוצאה לפועל חשוף להליכי גבייה שונים כגון: הליכי עיקול משכורת, הגבלות מלהחזיק ו/או לחדש את רישיון הנהיגה, עיכוב יציאה מהארץ וכדומה. במצב דברים כזה, סעיף 74ב(א) לחוק ההוצאה לפועל מאפשר את איחודם של כל התיקים שמתנהלים נגד החייב. למעשה, הליך זה מהווה מעין "מטריית הגנה" לחייב מפני רדיפת הנושים, כאשר מעוכבים הליכי הגבייה כנגדו ולא ניתן לעקל את משכורתו או את חשבון העו"ש, להגביל את חידוש ו/או החזקת רישיון הנהיגה שלו, לעקל את מיטלטליו וכדומה.
ואולם, אין לטעות - בהליך איחוד תיקים ובכל הליך אחר שמתנהל בלשכות ההוצאה לפועל, הריביות לא עוצרות מלכת. החייב משלם צו תשלומים מידי חודש והחוב ממשיך לצבור ריבית ולגדול. בנוסף, עם כניסתו של חייב למסלול של איחוד תיקים, ניתן להטיל עליו מגבלות שונות כגון עיכוב יציאה מהארץ והגבלות חשבון בנק. כך, נוצר מצב שבשל הריביות התופחות, חייבים נשארים במערכת ההוצאה לפועל שנים ארוכות ולעיתים קרובות אף למשך כל חייהם ואינם מצליחים לפרוע את חובם.
בנוסף, ניתן לראות הרבה מקרים בהם חייבים שבבעלותם נכס כלשהו, חוששים לפנות להליכים של פשיטת רגל מתוך מחשבה מוטעית שדירתם מוגנת יותר בהליכים בהוצאה לפועל, ואם ינקטו פשיטת רגל הם יסכנו את הנכס.
חשוב להדגיש, כי לא כך הדבר. לפעמים אפילו אם קיים נכס כגון דירה, דווקא בהליכי פשיטת רגל בעזרת צמצום ריביות וליווי משפטי ראוי, ניתן יהיה להגן על נכסים אלה, ובמקביל למחוק את החובות ולצאת לדרך חדשה. הדרך היעילה והנכונה במקרה של חובות גדולים היא בהפנייתם של החייבים להליכי פשיטת רגל. זאת, במיוחד לאחר הרפורמה שנכנסה לתוקף בשנת 2013. מטרותיו של הליך פשיטת הרגל אינן מתמקדות בנושים ובהבטחת האינטרסים שלהם, אלא דווקא בחייב, וכאמור ניתן לעשות זאת גם במקרים בהם יש צורך בהגנה ושמירה על נכסים לרבות דירת מגורים.
כיצד מתנהל הליך פשיטת רגל?
מרבית בקשות פשיטות הרגל מוגשות על ידי החייבים, וזאת מכיון שמדובר בהליך מסודר, בריא, המשקם אדם שנקלע לחובות גדולים. ניתן לומר, כי הרפורמה מזכירה מעין הליך גמילה מחובות ושיקום החיים. חייבים שונים נכנסים למעגל החובות ולא יודעים כיצד להיחלץ ממנו. נוצר מצב בו אדם נוטל הלוואה כדי לסגור הלוואה אחרת, וכך נכנס למעין סחרור של חובות שלא ניתן לצאת ממנו. המצב הכלכלי והביטחוני במדינת ישראל, קשיי המחייה, כישלון העסקים הקטנים, עליית אחוז הגירושין, וגורמים רבים נוספים יצרו מצב בו אזרחים רבים נקלעו לחובות גדולים וחיים נרדפים על ידי נושים שונים.
ישנן אין ספור דוגמאות המובילות ליצירת חובות שקשה להתמודד עימם, וכאן בדיוק הרפורמה בפשיטת הרגל מקבלת משמעות. הכונס הרשמי ובית המשפט בישראל מאפשרים לכל אזרח במדינה שנכנס למעגל האינסופי של החובות להיכנס למסלול של "גמילה מהחובות" ובכך לפתוח בחיים חדשים. המסלול הזה, מונה שני שלבים: שלב הכינוס ושלב ההכרזה ומתן ההפטר.
מהו שלב הכינוס?
שלב הכינוס מהווה מעין תקופת בחינה, בה נבחן החייב אם מגיע לו שבית המשפט ייתן צו למחיקת חובותיו- צו הפטר. בשלב זה, החייב מקבל את כל ההזדמנויות לניהול חיים תקינים, כל ההליכים נגדו מעוכבים, לא ניתן לעקל את משכורתו או את חשבון העו"ש, לא ניתן להגביל חידוש או החזקת רישיון נהיגה, ולא ניתן לעקל את מיטלטליו של החייב. חשוב לציין, כי ישנם מצבים בהם ניתן לעכב עיקולים והגבלות בטרם צו כינוס, תוך 24 שעות ואף פחות מכך. בנוסף, החייב יכול לנהל חשבון בנק בכל תאגיד בנקאי שלא יצר בו חובות, ביתרת זכות בלבד (ניתן לבקש הוראות קבע ושימוש בכרטיס דביט), להפקיד את משכורתו ללא חשש שהיא תעוקל, ותיבלע עקב ריביות בהליכי הוצאה לפועל ואף לבקש לנהל עוסק מורשה במהלך התקופה. בית המשפט והכונס מעוניינים, כי חייבים יגדילו את הכנסותיהם ואין כל סיבה להגביל חייב שיכול ורוצה להגדיל את רווחיו כעצמאי.
במקביל ימונה על ידי כונס הנכסים הרשמי מנהל מיוחד, עורך דין, שיתנהל מול החייב, עורך דינו, ומול הנושים ויפקח על התנהלותו הכלכלית של החייב במשך כשמונה עשר חודשים. במהלך תקופה זו על החייב למלא מספר תנאים בסיסיים אשר יובילו בסופו של יום לקבלת ההפטר המיוחל וסגירת החובות.
אילו תנאים החייב צריך למלא בתקופת הכינוס?
תנאי ראשון: תום לב: תנאי בסיסי להכרזה של החייב כפושט רגל הוא שחובותיו נוצרו בתום לב ולא כתוצאה ממעשה מרמה כלשהו. בנוסף, על החייב למלא את הוראות הפקודה בתום לב במסגרת ההליך. ואולם, גם במצב בו החובות לא נוצרו בתום לב הדלת לא ננעלת בפניו של החייב ותמיד ניתן למצוא פתרון בעזרת ייעוץ משפטי מעורך דין המתמחה בכך.
תנאי שני: שיתוף פעולה עם המנהל המיוחד, בית המשפט והכונס הרשמי - על החייב לשתף פעולה עם המערכת בהתאם להוראות פקודת פשיטת הרגל.
תנאי שלישי: תשלום צו תשלומים - עם צו הכינוס נקבע לכל חייב צו תשלומים חודשי בגין כל החובות שלו. צו התשלומים נקבע לפי היכולת הכלכלית של החייב ולא לפי גובה החובות שלו. כך למשל, אדם יכול להיות חייב סך של 1,000,000 ש"ח ולשלם 100 ₪ בכל חודש בגין כל חובותיו, ואדם אחר יכול להיות חייב 50,000 ש"ח בלבד ולשלם סך של 1,000 ₪ מידי חודש.
תנאי רביעי: הגשת דו"ח הוצאות והכנסות - אחת לחודשיים החייב צריך למלא טופס המפרט את הוצאותיו והכנסותיו בחודשיים האחרונים. כך לומד החייב להיות עם היד על הדופק באשר להוצאותיו והכנסותיו ולומד כיצד לא ליצור חובות חדשים. חשוב לא להקל ראש בדו"חות ולמלא אותם בליווי עורך דין.
תנאי חמישי: אי יצירת חובות חדשים - בית המשפט והכונס מאפשרים לחייב לפתוח בדרך חדשה, אך כאמור, זהו הליך שיקומי והמטרה העיקרית היא ללמד את החייב כיצד לחיות בהתאם ליכולותיו ולא ליצור חובות חדשים.
תנאי שישי: איסור העדפת נושים - על החייב לשלם אך ורק את צו התשלומים שנקבע לו עבור כל החובות שלו במרוכז. במידה והחייב ישלם לנושה מסוים סכום שלא במסגרת צו התשלומים שנקבע הרי שמדובר בהעדפת נושים אסורה.
מהו שלב ההכרזה וקבלת ההפטר?
בחלוף תקופה זו של כשמונה עשר חודשים, מגיע השלב של ההכרזה על פשיטת הרגל ומתן הפטר מהחובות. בשלב זה יכול בית המשפט לסבור, בהתחשב בכל תקופת הבחינה הראשונה, כי אין לחייב כל יכולת השתכרות בהתחשב בגילו, במצבו הרפואי, במצבו המשפחתי וכדומה ולתת לחייב צו הפטר חלוט. עם מתן ההפטר החלוט החייב יצא לדרך חדשה נקייה מחובות. אפשרות נוספת היא שתינתן תכנית פירעון בהתאם ליכולתו הכלכלית של החייב. תכנית זו היא מעין "הפטר מותנה".
כלומר, ברגע שהחייב ישלים את תכנית הפירעון שנקבעה לו יקבל את ההפטר המיוחל ויצא לדרך חדשה נקייה מחובות. חשוב להדגיש, כי ישנם חובות לא בני הפטר כגון מזונות, ואולם גם לכך החוק נותן פתרונות וכמובן שכל מקרה לגופו.
מהם היתרונות של הליך פשיטת רגל, ומדוע הוא עדיף על פני הליך הוצאה לפועל ברוב המקרים?
1. ראשית, כאמור, ברוב המקרים בהליך פשיטת רגל נוקט החייב, ואילו בהליכי הוצאה לפועל נוקטים הנושים. לא סתם כך הדבר – הליך הוצאה לפועל שם במרכז את הנושה והאינטרסים שלו, בעוד שהליך פשיטת רגל שם במרכז את החייב, קשייו וצרכיו.
2. הליכים בהוצאה לפועל כגון איחוד תיקים תקפים אך ורק כלפי חובות שנפתחו בגינם תיקים בהוצאה לפועל. לעומת זאת, בהליך פשיטת רגל ניתן צו עיכוב הליכים בגין כל החובות בהווה ובעתיד, אפילו חובות בגין קנסות חניה ו/או מזונות.
3. לאחר הגשת הבקשה לפשיטת רגל, כל הליכים שננקטו נגד החייב מוקפאים. כלומר, החייב יכול לחזור לתפקד ולחיות בלי כל ההגבלות שהצרו את צעדיו. כך, למשל, יכול החייב לבקש לצאת מהארץ במקרים מסוימים ובכפוף לחתימה של שני ערבים, צווי העיקול יוסרו, ההגבלות על רישיון הנהיגה יוסרו ועוד.
4. להבדיל מהליך הוצאה לפועל, שם החוב תופח ומתווספות לו ריביות, במסגרת הליך פשיטת רגל ניתן צו תשלומים חודשי בגין כל החובות במרוכז מבלי שהחוב ימשיך ויצבור ריבית, ובמקרים רבים אף מתאפשר צמצום הריביות שהצטברו.
5. עצם העובדה שהליך פשיטת הרגל מוגבל בזמן מהווה גם הוא יתרון משמעותי, מאחר שישנה נקודת סיום שלאחריה החיים ישובו למסלולם.
לסיכום, חייבים רבים מתכנסים בעצמם, מדחיקים את מצבם הקשה, ונכנסים לדיכאון החוסם אותם מלשקם את חייהם. הדבר הנכון לעשות הוא להתאפס, לעמוד על הרגליים בגאווה ולנסות לשלם לנושים במסגרת הליך מסודר, בריא, אשר יאפשר לעבוד ללא חשש מעיקולי משכורת (ואף כעוסק מורשה), ללמוד להתנהל כלכלית ולפתוח בחיים חדשים ואף תוך הגנה על נכסים.
* עו"ד רותם זיגדון, מתמחה בניהול הליכי הוצאה לפועל ופשיטת רגל. עו"ד זיגדון שותפה במשרד עו"ד וגישור זיגדון, גת רימון
